לפני הכל – את הספר קראתי בגירסה הדיגיטלית שלו ועבורי זו היתה פעם ראשונה בה קראתי ספר בגירסה דיגיטלית מה שיצר חווית קריאה מסוג אחר.

נוגה ואורנה חברות נפש מאז שהיו נערות
נוגה נשואה ואם לשלושה ילדים ואילו אורנה חברתה הטובה משתוקקת להיות אמא ועוברת טיפולים רבים כבר מספר שנים בניסיון להביא ילד לעולם, אך ללא הצלחה.
נוגה  לאחר התלבטויות בינה לבין עצמה מחליטה לשמש לה כפונדקאית למרות התנגדותו העזה של בעלה לכל התהליך. נוגה מצליחה בסופו של דבר לשכנע את בעלה להסכים לתהליך הפונדקאות והיא נכנסת להריון.
מסע הפונדקאות שעוברים שני הזוגות אינו פשוט ומעמיד את הזוגיות ,החברות רבת השנים והקשר בין הזוגות במבחן .
נוגה שהייתה בטוחה שלא תיקשר לעובר הגדל ברחמה מגלה להפתעתה שלא כך הדבר ותהליך ההתנקות שהיא עוברת אינו פשוט וקל עבורה.

למה כן לקרוא- העלילה מתארת הצורה מציאות את תהליך הפונדקאות ואת הייסורים והאכזבות שחוות נשים שנאלצות לעבור טיפולי פריון על מנת לממש את התשוקה לאימהות ולהביא ילד לעולם.

התיאורים של מערכת היחסים הזוגית והטלטלה שהיא עוברת כאשר נוגה נמצאת בהריון לא שלה שבסופו היא תמסור את העובר שיוולד. השינויים שנגרמים לחברות רבת השנים בין אורנה לנוגה, חברות שהן מגדירות “כמעט אחיות” , המחשבות, הדאגות, הפחדים והשינויים שחווים כל אחד מגיבורי העלילה, ההשפעה של ההריון על מערכות היחסים במשפחה המורחבת של נוגה הפונדקאית מציגה לקורא את נושא הפונדקאות ותהליכים שאינם מוכרים למי שלא חווה אותם מקרוב וגם אני שמגיעה מעולם הבריאות ונחשפתי לא פעם לנשים שהיו פונדקאיות והיו לי לא מעט שיחות איתן גיליתי דברים חדשים.

מה פחות אהבתי- היו חלקים בקריאה שהרגשתי כאילו “מאכילים” אותי בפרטים ולא נותנים לדמיון ולמחשבות שלי לעבוד ולהשלים את המתרחש. כשאני קוראת אני אוהבת שגם הדמיון יעבוד בהשלמה של פרטים וכאן הרגשתי שהיה יותר מידי פירוט ותיאורים.

חלק מקטעי הסקס שאומנם הם לא רבים היו בעיני מיותרים וגם הסיפור על חידוש הקשר בין נגה לברק חברה/אהובה מהעבר ומערכת היחסים המתחדשת ביניהם הרגישה לי מיותרת כאילו המחברת מנסה להוסיף עוד ריגושים וטוויסטים לעלילה שכבר יש בה מספיק ריגושים מעצם תהליך הפונדקאות.

לא קראתי את הספר המודפס אך במהדורה הדיגיטלית יש שגיאות כתיב וה הרגיש כאילו לא נעשתה הגהה מספיק טובה ודבר נוסף שהפריע לי הוא ,שלאורך הספר יש משפטים שנכתבו באותיות גדולות יותר לעומת שאר המשפטים ולא היה ברור מדוע . במיוחד שהיו כאלו משפטים שבעיני לא היתה להם משמעות מיוחדת לעומת שאר הדברים הכתובים באותו פרק.

למרות ההסתייגויות שלי  העלילה קולחת , כתובה ברגישות רבה יש רגעים של מתח, שמחה ,לעיתים  כעס על הדמויות עקב התנהגותם וגם הזדהות.

מאירה אלטר מצליחה להעלות למודעות הקורא את נושא בעיות פוריות ופונדקאות ברגישות רבה .התיאורים המציאותיים, מערכות היחסים והטלטלה שהן עוברות  מעלות הרבה נקודות לחשיבה על מה קורה לנו ולמערכות היחסים שלנו עם המשפחה והחברים בשעות משבר או בדברים שהם לא חיי היומיום השיגרתיים שלנו. מחשבות שהלכו אתי מספר ימים גם בעקבות שאלה ששאלתי את עצמי ואני בטוחה שכל מי שיקרא את הספר ישאל את עצמו – האם אני הייתי מוכנה לעשות מה שעשתה נוגה ?