"זמן ותודעה – תהיות חדשות על חידות עתיקות" הוא ספר מאת ד"ר אבשלום אליצור, שיצא בהוצאת משרד הביטחון בסדרת האוניברסיטה המשודרת בשנת 1994. איני כותב את הביקורת הזו ממש בסמוך לקריאה, על כן אסתפק בתיאור כללי בלבד.
הספר מציג מגוון רחב של תחומי ידע. הוא פותח בתורת הקוונטים ובויכוח שבין נילס בוהר לאלברט איינשטיין. בוהר, ממפתחי התורה, הראה כיצד היא מצביעה על מקריות בטבע. איינשטיין התנגד לכך ואמר את משפטו הידוע – "אלוהים לא משחק בקוביות". לפי תורה זו, על פי אחת מפרשנויותיה, גם מצב החומר נקבע על פי מבט האדם המודד אותו, דבר שמאוד קשה לקבל מבחינת התפישה הראשונית. ומה שלא נמדד נמצא במצב של "סופר-פוזיציה", כלומר לא מוכרע מצבו. דבר זה גם כן יכול להיראות כאבסורד. ידועה הדוגמא של "החתול של שרדינגר", לפיה אם חתול סגור בקופסא התלויה במערך ניסוי קוונטי, כי אז לא יתכן שהחתול גם חי וגם מת בעת ובעונה אחת.
בהמשך אליצור מציג שטחי ידע נוספים, כגון תיאוריות פיזיקאליות המדברות על אי-הפיכות הזמן וחוסר הסימטריה הנוצרת עם מהלך הזמן, וכן הוא מגיע עד לפסיכולוגיה ואף פארא-פסיכולוגיה. לא תמיד ברור הקשר בין כל שטחי הידע האלו. ואולם הם בכל זאת מתאחדים בטענתו המסכמת של אליצור. הטענה הזו מופיעה ממש בדפים האחרונים של הספר ולי לא ברור האם היא טענה מרכזית, או הרהור אחרון הבא לסכם את הספר בצורה נאה, כלומר לפתוח אותו לכיוון חדש. הטענה, על כל פנים, אומרת, כי יתכן והתודעה שלנו חופפת וזהה לתחושת הזמן שלנו. כלומר, אליצור לוקח שני מושגים שאינם נהירים לנו די הצורך ומאחדם. האיחוד הזה מעניין, אם כי לדעתי אינו מבוסס דיו.
אך במהלך קריאת הספר עלו בי תובנות משל עצמי, או יותר נכון נזכרתי בתובנות כאלו שכבר חשבתי עליהם בעבר. למשל זו: לדעתי, האדם לעולם לא יבין את עצמו לגמרי, שהרי דבר המתייחס לעצמו זוהי ההגדרה של פרדוקס, והוא נוגד את התבונה. לכן גם האדם לא יבין את העולם, כי האדם הוא עולם קטן, או לפחות הוא חלק מהעולם אותו הוא מנסה להבין. מצד שני, התודעה היא בדיוק דבר זה, כלומר היא יכולה להיות מוגדרת בכך שהיא מתייחסת לעצמה ומבינה את עצמה, עוד יותר ולפני הבנתה את העולם. היא מחשבה רפלקסיבית, המתייחסת לעצמה. והנה דווקא מתוכה אנו קולטים את העולם ומבינים אותו. מבינים אותו אף יותר מהתודעה המוגבלת של בעלי החיים, שכנראה אינה מבינה את עצמה, ובהתאם לכך גם חסרה הבנת עומק, הבנה שכלית, מדעית ורציונלית, של העולם. בזאת מתחדדת אמירת היוונים הידועה – "דע את עצמך", אמירה שגם המיסטיקנים בכל התרבויות מסכימים לה.
נראה שכל אחד יכול להציע מחשבה משלו בנושא. היופי בספר, על כל פנים, שהוא מאפשר זאת ואף מניע לכך, תוך כדי שהוא מספר על ההתקדמויות המדעיות העדכניות ביותר בכל מה שסביב נושא זה.
לסיכום, ספר מעניין, אם כי לא תמיד פשוט.
