|
|
|
אזיקים מנייר |
|
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר: 7796 |
|
|
ליאורה פינר, אישה החווה נזירות ובדידות בנישואיה, נקלעת לקשר רומנטי מפוקפק עם קצין משטרה, נשוי אף הוא. מבחינתו - זהו רומן אסור, מבחינתה - הכל גלוי בפני בעלה. הרומן הולך ומסתבך עד לכדי זימון לבית המשפט, אולם רק בעת הגשת כתב ההגנה שלה מתחיל מסעה של ליאורה אל מקור משיכתה וכמיהתה הנואשת אל הקצין שהתעלל בה וניסה להניח אזיקים על ידיה.
הרומן פותח צוהר אל חיים בלתי פתורים של אשת עסקים מצליחה הכמהה לאהבה ולאינטימיות וצונחת למין עלוב בחדרי חדרים.
הספר מתאר בכאב ובהומור את הילדה העניה החבויה בתוכה שאיש לא חפץ בה, בשכונת חליסה בחיפה של שנות ה50' וה60' בתוך ערב רב של עדות ולאומים.
בספרה המרגש והנוגע ללב היא חוזרת אל המראות, הקולות והריחות של פעם: הבית שבנה אביה על העץ והאבנים עליהן הטיח את ראשה כשניסתה להגן על אמה, משחקי "קלאס" על מרצפות מצויירות, ודפיקות העלי של הבדווים הכותשים את פולי הקפה. "איל מכתוב פיש מינו מהרוב" זכרה את האימרה של שכניה הערבים.
עליה לברך על חמלתה לילדה החצופה שבה, זו שתיעבה כל חייה,
ולהודות לה על האומץ לקום ולחיות.
אורנה פלג-אלוני, נשואה ואם לשלושה, מורה לשפות ומתורגמנית, עוסקת בכתיבה שנים רבות. בת להורים יוצאי אירופה שעלו ארצה לפני עלייתצ הנאצים לשלטון ומשפחתם נספתה בשואה. נולדה וגדלה בחיפה ולאחר נישואיה התגוררה בקרית חיים. כיום מתגוררת בכרמיאל. "אזיקים מנייר" הוא ספרה הראשון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אזיקים מנייר - אורנה פלג-אלוני
|
|
|
מס' גולשים שצפו בספר היום: 0 |
תאריך הכנסה לאתר 11/11/2016
זהו סיפורה של ליאורה, אישה נשואה ואם לשניים, החיה חיי בדידות בנישואיה. בעלה גלעד אדיש אליה ולכל צורכיה. יום אחד היא נשברה ונכנסה לרומן עם קצין משטרה.
הסיפור אינו סב סביב דיכוי תשוקות וצרכים פיזיים בלבד. הסיפור עמוק בהרבה! דרך הרומן הזה אנו לומדים ומגלים, יחד עם ליאורה, מדוע הגיעה לאן... המשך הביקורת
זהו סיפורה של ליאורה, אישה נשואה ואם לשניים, החיה חיי בדידות בנישואיה. בעלה גלעד אדיש אליה ולכל צורכיה. יום אחד היא נשברה ונכנסה לרומן עם קצין משטרה.
הסיפור אינו סב סביב דיכוי תשוקות וצרכים פיזיים בלבד. הסיפור עמוק בהרבה! דרך הרומן הזה אנו לומדים ומגלים, יחד עם ליאורה, מדוע הגיעה לאן שהגיעה בחייה. מה דחף אותה להתפשר על נישואין כאלה. איזה תפקיד יש למשפחה בעיצוב אישיות ורצונות בניה. כיצד מעבדים רגשות לאור אובדן וטראומות. על פיענוח התנהגויות והסברתן ואת הסמליות מאחוריהן ובעיקר את הניגוד בין המעשה לכוונה. כיצד הכל מגיע לשיא מכוער שממנו מתבהרת התמונה, והחלקים בפאזל מתחברים במקום הנכון לקבלת תמונה מלאה. זה סיפור של נסיבות, בחירות, כפיות וכפייתיות ומה שביניהם. על אהבות וטינות וחרטות.
זה ספר שאי אפשר שלא להתחבר אליו אפילו ממקום אישי. אין אישה או גבר שלא יוכלו ללמוד ממנו משהו ושלא יזדהו עם הדמויות. לי הוא הזכיר ימים שהייתי מעדיפה למחוק מהזיכרון והעלה מרירות הפה לזכרם. אך יחד עם זאת, יש תקווה ואופטימיות. ממליצה בחום.
תאריך הכנסה לאתר 08/07/2016
את הספר הזה התחלתי לקרוא לפני כמה חודשים. הספר מעולה, כתוב טוב אבל- זכרונות הילדות של הגיבורה "זרקו" אותי אחורה לילדותי. ילדות לא קלה, הצורך שלה כמו שלי כילדה למנות של אהבה, חיבוק ונשיקה שלא באים בקלות מההורים, יחסי האהבה-שנאה עם אחיה שיקפו את מציאות חיי. מות האב בסיפור כמו מות אבי ז"... המשך הביקורת
את הספר הזה התחלתי לקרוא לפני כמה חודשים. הספר מעולה, כתוב טוב אבל- זכרונות הילדות של הגיבורה "זרקו" אותי אחורה לילדותי. ילדות לא קלה, הצורך שלה כמו שלי כילדה למנות של אהבה, חיבוק ונשיקה שלא באים בקלות מההורים, יחסי האהבה-שנאה עם אחיה שיקפו את מציאות חיי. מות האב בסיפור כמו מות אבי ז"ל לפני כשנתיים וחצי והמחשבות והרגשות שלה בעקבות מות אביה היו חופפים לתחושותיי. בהמשך מערכת היחסים עם קצין המשטרה חפפו למערכות יחסים כושלות שאני חוויתי, הרגשת חוסר-האונים, ההשפלות ו- טוב, זה היה מעבר ליכולותיי להכיל את הספר. כל כך רציתי להמשיך בקריאה אבל הספר החזיר לי את תחושות הסטרס וחוסר-האונים. ולכן בצער רב בשליש מהספר הנחתי לו בידיעה שמתישהו ארגיש חזקה יותר ואחזור אליו שוב. ודווקא בצומת חיי, בזמן שאני עצמי נמצאת בסבך של נישואים מתפוררים הרגשתי שזה הזמן. ואכן הצלחתי לקרוא ולהכיל אותו. ואני שמחה שהצלחתי כי חציו השני של הספר שמלווה במחשבות ותובנות העניק לי עוצמות וחוזק.
ולאחר הפן האישי-
עלילת הספר נסובה סביב ליאורה. אשה שהצליחה להקים משפחה כביכול מאושרת, אשה שצמחה להיות חזקה מכורח נסיבות חייה בילדות עם אב מכה, אמא שלא מחבקת ומעודדת, בית קשה עם הורים שהמצב הכלכלי בבית היה בשפל, בשכונת חליסה בחיפה. כילדה תמיד הרגישה ילדה דחויה ולא מקובלת בחברה, שונה, בודדה ולא מספיק טובה לאף אחד. ילדותה עיצבה את אופייה החזק והרצון לפרוש כנפיים במהרה מהקן המשפחתי. לכן כשהיא פוגשת בגלעד שעל פניו נראה התגלמות הגבר המושלם היא ממהרת להתחתן איתו. מהר מאד ליאורה שהיא אשה חושנית וצמאה למגע ואהבה מגלה שהתחתנה עם גבר א-מיני, קר-רגש שלא מרבה במילות ומעשי אהבה. היא לא מגיעה לסיפוק מיני ורגשי.למען שלמות המשפחה היא ממשיכה בחיים עם הרגשת חסר תמידית. היא מרגישה שהיא חייבת לבעלה משום שבזכותו היא יצאה מבית ילדותה, וגם בעיקר בגלל הילדים שלהם.
לאחר שהיא מתחילה לסבול מהטרדות טלפוניות היא פונה להתלונן במשטרה ושם היא פוגשת בקצין שיודע איך לפלרטט והיא נסחפת לרומן אסור איתו. היא בוגדת בבעלה עם קצין נשוי שממשיך את שרשרת הפגיעה בה במילותיו העוקצניות ובשליטה שלו בה. הרומן ביניהם גלוי וידוע לבעלה.
הרומן נע בין החוויות והתחושות של ליאורה בהווה לבין זכרונות ילדותה הקשה.
בחציו השני של הספר ליאורה מרימה ראש, מרשה לעצמה להיות חזקה ואסרטיבית יותר. ליאורה השפיעה עליי שהמפתח לשינוי נמצא בידיים שלנו, שבכדי להיות מאושרים עלינו להניח לעבר להישאר בעבר, לזקוף ראש ובגאווה לצעוד קדימה.
אז מה קורה עם סיפורה של ליאורה? לאילו תובנות ומסקנות היא הגיעה בעקבות הרומן האסור?
תקראו ותגלו.
ספר מעניין, מסקרן ועם הרבה מחשבה מאחוריו.
אני ממליצה!!
קריאה מהנה.
תאריך הכנסה לאתר 26/03/2015
עם פתיחת הספר "אזיקים מנייר", פגשתי את הקטע הבא שפתח אצלי את "צוהר השאלות":
יחפה מהלכת אישה אל נפשה
והשביל לה הוא ארץ זרה
מפותלת הדרך לשם
... המשך הביקורת
עם פתיחת הספר "אזיקים מנייר", פגשתי את הקטע הבא שפתח אצלי את "צוהר השאלות":
יחפה מהלכת אישה אל נפשה
והשביל לה הוא ארץ זרה
מפותלת הדרך לשם
מפרכת דרכה חזרה
למה יחפה? לאיזו ארץ? מה מפותל ומפרך להגיע לאותה ארץ זרה? האם יחפה כדי להרגיש את האדמה שהיא דורכת עליה או מה?
כבר בעמודים הראשונים ניתן להבין מי הלכה יחפה - ליאורה פינר הדמות הראשית.
מי זו ליאורה?
ליאורה ובעלה גלעד פונים בתלונה לחוקר אילן דינובסקי בתחנת המשטרה, בטענה ש... ציטוט מדברי ליאורה עמוד 18: "מטרידים אותי בטלפון ממספר חסוי. אישה שאני לא מכירה השיגה את מספר הטלפון הנייד שלי. היא מקללת, מאיימת עלי, ומעירה אותנו לפנות בוקר. לפני שבוע הייתי אצל אביטל החוקרת. והיא ביקשה שאקליט אותה."...
ליאורה פינר בת 47, ניראת טוב, עור פניה צעיר. עוסקת בתרגומים מרוסית עבור חברות עסקיות, עובדת בארץ ובחו"ל עם ארגונים ומוסדות שונים. גלעד מהנדס במקצועו שיצא לפרישה, וכיום נותן יעוץ כשפונים אליו לחוות דעת מקצועית. לשניהם שני בנים ירון וערן שיצאו לאוויר העולם לאחר מאמצים.
משפחת פינר התנהלה על פי קוד חברתי מקובל. "הכול בסדר" אבל שום דבר לא בסדר. אהבה וחום – לא היו שם. מה היה? להלן קטע משיחה של ליאורה וגלעד מעמוד 23-24: "אני רץ לבנק ולרואה חשבון, לא יודע מתי אחזור". עם שובו היה הבית שקט בדיוק כשהיה טרם צאתו. "אולי נלך לסרט או להצגה טובה?" הציעה. "אין לנו אותו טעם בסרטים והצגות, את יודעת." "אז בוא נצא לחברים." "רק עכשיו חזרתי. אני עייף". יום רדף יום, החברים התמעטו, שיחות נפש לא היו, גלעד התחבר לשלט של הטלביזיה וליאורה לעבודות התרגום שלה. ליאורה חיה את חייה שכל יום היה שיכפול של היום הקודם, כנזירה טיבטית כפי שיעל חברתה ציינה באחת השיחות נפש שלהן.
ליאורה גדלה בחליסה שבחיפה, בבית שדיברו בו גרמנית, עם רדיו דובר אידיש ואבא זיגי שמדבר אנגלית רהוטה. האם אנג'ליקה - עקרת בית. ליאורה-בת יחידה בין ארבעה אחים מתוכם שני תאומים. משפחתה חיה בבית קטן שבאותו חדר אכלו וישנו. הבית לא היה בדיוק מצוחצח, עד כדי כך שמבעד לחלונות לא היה ניתן לראות דבר. זיגי האב, לא חסך את שבטו לא מאשתו ולא מילדיו, ובכל הזדמנות השתמש באגרופיו. אף אחד מבני המשפחה לא ניסה להתגונן מפניו מלבד ליאורה. באחד הפעמים שהצליחה לברוח ולהתלונן על הסימנים הכחולים אצל מרינה הרופאה, מה הרופאה אמרה לה? ציטוט עמוד 45: "אבל זה אבא שלך",..... "תחזירי הביתה. אבא לא באמת חונק את הילדים שלו." אני סמוכה ובטוחה שהיום לא היינו שומעים משפט כזה...ואם כן אוי ואבוי...
המוצא היחידי לברוח מהמשפחה היה להתחתן... הנישואין לגלעד לא הגשימו לליאורה את חלומה. החיים התנהלו ביניהם על מי מנוחות ללא חיבה, תשוקה, ספונטניות, המחר הבא היה עוד מחר. ליאורה הפכה להיות מתוסכלת, למרות שגלעד היה גבר משעמם היא אהבה אותו, את מראהו, חריצותו, יציבותו הכלכלית וידיעותיו המקיפות.
באותה עת שליאורה נישאה לגלעד היא חשבה כפי שאלברט איינשטיין טען: "גברים מתחתנים עם נשים בתקווה שהן לעולם לא ישתנו. נשים מתחתנות עם גברים בתקווה שהם ישתנו..." ליאורה נותרה עם התקווה... היא לא הצליחה לשנות את גלעד, ולעומת זאת מילאה את החסך הרגשי, ע"י רומן אסור עם קצין משטרה, שאני אישית הייתי מעיפה אותו מהחלון אחרי כמה בעיטות!
אחרי שהעפתי מהחלון את דינו- קצין המשטרה המהולל, הבא בתור היה אביה של ליאורה... מר זיגי. איש מורכב, כוחני, מתוסבך שהעלה לי את לחץ הדם... לדוגמא ציטוט מעמוד 93: "... כלבת הזאב המעורבת שהילכה קשורה על כבל ארוך בחצר. מעולם לא עיקרו אותה, ובכל עונה היה מגיע כלב משוטט ועושה בה כדרך הטבע. זיגי היה יוצא עם מקל ומכה אותם באמצע ההזדווגות, אבל היללות הנוראיות לא עזרו להפריד ביניהם. בקור-רוח נטל את הגורים שהמליטה והטביע אותם. הקטנים עולים לנשום, וזיגי דוחף את ראשיהם לתוך הגיגית". "אבא, לא! אבא, די! צרחה הקטנה בת ה-7..." נו תגידו לי אתם, עם כזה אבא לא רוצים לברוח מהבית ולהינשא עם כל אחד שמציע חיבוק?
העלילה נעה על שני צירים וההצמדה בין הזמנים של עבר והווה הודקו היטב. הכתיבה של אורנה סוחפת ומרתקת וכיוון שכך, היא מצליחה לאחוז בקורא היטב. הספר מורכב מ-11 פרקים קצרים, ולא עמוסים בדמויות, כשלדעתי הפרק האחרון דורש אפילו המשך.
אני מודה שמהעת שאחזתי בספר נשאבתי אליו, למרות שלא התחברתי לדמותה של ליאורה, עד כדי כך שכעסתי עליה, אך היא גברה עלי, והצליחה לסקרן אותי.
אורנה מטיבה לתאר במילים תמונות ציוריות של חיפה, חליסה המעברה, וילדותה. כל האלמנטים הללו מסייעים להבנת דמותה והתנהגותה של ליאורה, למרות שאני אישית לא הזדהתי איתה, ומאידך גיסא, מי אני שאשפוט את ליאורה?
לדעתי, אם כי אני לא בטוחה שהסופרת חשבה על כך: לשמות שנבחרו לדמויות יש מסר: גלעד מלשון "גל עד" וזה בדיוק מה שהוא היה "אנדרטה" ולא יותר מכך. לעומתו ליאורה מלשון "לי-אורה", "לי"-מלשון שייכות ואילו "אורה" מסמל את האור הפנימי והכוח המניע. בסיפור שלנו "ליאורה" אכן חיפשה ויגעה אחרי השייכות, והאור הפנימי במקרה שלה, הביא אותה למקום אסור.
שאפו לאורנה פלג-אלוני על ספר ביכורים מרגש, סוחף שמעורר לא מעט הרהורים.
ז'אן פול סארטר אמר ש"התשוקה מתבטאת בליטוף כפי שהחשיבה מתבטאת בדיבור." ב"אזיקים מנייר" היו אזיקים, היה ליטוף? היתה חשיבה? רוצים לדעת? תקראו...
לי יניני
תאריך הכנסה לאתר 17/03/2015
קיבלתי ספר מקסים זה במתנה מהסופרת ונהניתי ממנו לשמחתי. זהו ספר ביכורים ראשון של אורנה פלג-אלוני והוא מנבא טובות לבאות. הספר קריא וכתוב היטב ואין בו מילה אחת מיותרת. הפרקים קצרים ונגמעים במהירות והקורא מלא סקרנות לדעת איזה גילויים יביא עימו העמוד הבא. השכונה בה גדלה הסופרת, חליסה שבחיפה, מונצחת... המשך הביקורת
קיבלתי ספר מקסים זה במתנה מהסופרת ונהניתי ממנו לשמחתי. זהו ספר ביכורים ראשון של אורנה פלג-אלוני והוא מנבא טובות לבאות. הספר קריא וכתוב היטב ואין בו מילה אחת מיותרת. הפרקים קצרים ונגמעים במהירות והקורא מלא סקרנות לדעת איזה גילויים יביא עימו העמוד הבא. השכונה בה גדלה הסופרת, חליסה שבחיפה, מונצחת בספר והסופרת מדגישה שהספר מבוסס על ילדותה, אך דמותה של הגיבורה הבוגרת בדויה.
זהו סיפורה של ליאורה פינר, אישה נשואה ואם לשניים כ-בת 47, הנסחפת בקשר אסור. הספר מתחיל בזימון הגיבורה לבית משפט וממשיך בסיפור חייה העצוב של הגיבורה. ליאורה התחתנה עם גלעד בעלה כדי לברוח ממציאות כואבת, אך מגלה שאי אפשר לברוח מהעבר. בספר אף זוג לא נשוי באושר, החל מהוריהם של ליאורה ובעלה וכלה בנישואי הזוג האומלל. המשפט הידוע של טולסטוי "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה", תקף כאן במשנה תוקף. לאורך שנות נישואיה חווה הגיבורה שברון לב ובדידות. בעלה מעולם לא הרעיף עליה אהבה או שאר גילויי חיבה ואת צמאונה לאהבה הרוותה בשני ילדיה. ליאורה מהססת לפרק את החבילה ונשארת בנישואיה חסרי התשוקה והברק. רומן אסור שהתחילה עם קצין משטרה בן בליעל מחזיר לה את הניצוץ, אך הניצוץ כבה במהרה. הגיבורה נכנסת למעגל קסמים של אובססיה, השפלה וגאוה פגועה. אהבה גדולה אין בין השניים, אך ליאורה לא מצליחה להתנתק מהמאהב וכאן מתחיל סיפור הטרדות בנוסח חיזור גורלי. עבר והוה משתלבים יחד באמצעות פלאשבקים לעבר והסופרת מתארת מתארת באופן נוגע ללב את ילדותה של הגיבורה. קטעי הילדות היו קשים לי לקריאה ובעקבותם רציתי לחבק את הילדה ולהבטיח לה שהיא אהובה. בסופו של דבר מבינה הגיבור הכי רק בידה הכוח לשנות את חייה, לו רק תאזור אומץ לכך.
אהבתי את הספר, אם כי לא התחברתי לאף אחד מהדמויות מלבד ליאורה הילדה. הסופרת מטיבה לפרוש את הגאוגרפיה הפנימית של הגיבורה ולצייר פרופיל פסיכולוגי מעניין של שאר הדמויות. האמת שליאורה עצבנה אותי ולא אחת רציתי לנער אותה ולצעוק לה שמגיע לה יותר. לא הזדהיתי עמה, אך גם לא שפטתי אותה. גם בעלה הרגיז אותי באדישותו ובהסכמתו שבשתיקה לבגידה ומיותר לציין שאת המאהב כלל לא סבלתי. ספר שלא משאיר אותי אדישה לכתוב, ספר שמוציא ממני כזאת סערת רגשות, ראוי לשבח. נהניתי מהספר ואני ממליצה עליו בחום! שאפו לסופרת על ספר כתוב היטב ומעורר מחשבה!
בשורה התחתונה: בחירות ומשמעותן!
תאריך הכנסה לאתר 08/03/2015
חשבתי שאני עומדת לקרוא עוד ספר, עוד סיפור יפה שיצטרף לשאר הסיפורים והספרים שקראתי, אבל לא כך היה.
אתמול התחלתי לקרוא את הרומן הדרמטי המותח - אין מילה אחת להגדיר את הז'אנר שאליו משתייך הספר. יש בו הכל מכל ואפילו לא ידעתי עד כמה.
... המשך הביקורת
חשבתי שאני עומדת לקרוא עוד ספר, עוד סיפור יפה שיצטרף לשאר הסיפורים והספרים שקראתי, אבל לא כך היה.
אתמול התחלתי לקרוא את הרומן הדרמטי המותח - אין מילה אחת להגדיר את הז'אנר שאליו משתייך הספר. יש בו הכל מכל ואפילו לא ידעתי עד כמה.
מרגע שפותחים את הספר אי אפשר להניח אותו - המתח, הסקרנות, גורמים לקרוא אותו בצמא, עוד דף ועוד דף.
פתאום נשאבתי לתוך הספר כאילו לתוך חיי שלי בחלק מהדברים. הילדות הקשה, האח האהוב, תחושת הבדידות, הרגשתי שזה ספר שנכתב עליי בשינוי דמויות, לפחות בכל הקשור לרגשות. נדמה שהספר נכתב ע"י כל אחד ואחד מאיתנו, לכל אחד ואחת מאיתנו, כולל את הרגשות שלנו, החיים שלנו.
הילדות, השובבות, ההתרגשות הטהורה שהייתה לנו כילדים מכל דבר קטן, משהו שאיבדנו היום בעידן המודרני.
סערת רגשות, שמשתנה מקצה לקצה, עברתי בכמה השעות שקראתי את הספר: כעס, שמחה, נוסטלגיה, עצבות, בכי - כן בכי... חלק מסיפור חיי שזור איכשהו בילדות ובבגרות של גיבורת הסיפור.
את חלק הרומן של ליאורה קראתי כ"חברה שלה" הרגשתי שפוגעים בחברה שלי, עד כדי כך נקשרים לעלילה. איך, איך יתכן שככה נוהגים בה? כמה אומץ יש לה להיפתח מול ילדיה. אי אפשר שלא להעריץ ולהבין את ליאורה, שכל כך רצתה משפחה "נורמלית" אבל לאורך החיים נאלצה "לעבור ליד". החיים ש"אנסו" אותה לחפש ריגוש ברומן אסור עם אדם שמלכתחילה היה רק עוד דמות שתכאיב לה. כמה שזה מזכיר את ההלקאות העצמיות שלנו... נשאבים למערכות לא הגיוניות, כי איפה כבר ההגיון נמצא, כאשר כל החיים הם הישרדות?
כשהגיבורה מאבדת את אחיה וכותבת לו, אני יושבת ובוכה, זוכרת את אחותי שאיבדתי לפני שנתיים, את המכתבים שכתבתי לה אם בדמיון ואם על דף.
הספר נגמר עם טעם של עוד, משהו שמזמן לא קרה לי עם ספר.
סיימתי לקרוא את הספר לפנות בוקר, כשסגרתי אותו נשמע המואזין בחוץ, עוד פרט שחיבר את המציאות והספר.
ממליצה בחום לכל אחת ואחד לקרוא את הספר "אזיקים מנייר". החיים שאחרי קריאת הספר מוארים יותר ונותנים חומר למחשבה: מה עשיתי בחיי? מה אני רוצה שיהיה מכאן?
תודה לך אורנה שכתבת את הספר, את האוצר הספרותי הזה. מחכה לספרך הבא.
הותבת - סיגל משה
תאריך הכנסה לאתר 11/02/2015
הספר "אזיקים מנייר" הוא הכרזה על פשיטת רגל של מוסד הנישואים ושל זוגיות אוהבת.
אין בספר הבעה של רגשות אהבה בין בני זוג, כל הקשרים הזוגיים המוזכרים(כולל בדורות ההורים) מסבים אי-נחת, לגברים יש רק מטרה אחת: לכבוש עוד ועוד נשים(כך מצהיר גם איש העסקים הרוסי שאיתו נפגשת גיבורת הספר),... המשך הביקורת
הספר "אזיקים מנייר" הוא הכרזה על פשיטת רגל של מוסד הנישואים ושל זוגיות אוהבת.
אין בספר הבעה של רגשות אהבה בין בני זוג, כל הקשרים הזוגיים המוזכרים(כולל בדורות ההורים) מסבים אי-נחת, לגברים יש רק מטרה אחת: לכבוש עוד ועוד נשים(כך מצהיר גם איש העסקים הרוסי שאיתו נפגשת גיבורת הספר), וגם מי שבחר להימנע ממסגרת הנישואין(אחיה הרווק של גיבורת הספר וחבר ילדות שהתגרש) לא מאושר בחייו.
הספר מרתק ומותח אך אין בו מסר חיובי או תובנות לחיים טובים ומאושרים, והתחושה היא שכל קשר זוגי מוביל לאכזבה, יאוש, כאב ופצע נפשי.
ליאורה, גיבורת הספר "אזיקים מנייר" חוותה התעללות פיסית קשה מצד אביה בילדותה, והיא מתפשרת בנישואיה עם גבר(גלעד), שלא מסוגל להביע רגשות, אך מעניק לה מסגרת בטוחה.
גלעד לא מסוגל להביע רגשות לא כלפי אישתו וגם לא ביחס אל שני בניו, הוא א-מיני(פרג'ידי) ללא תשוקה מינית, וכופה על ליאורה חיי בדידות ונזירות במסגרת נישואיה(גם הוא בוגד באשתו...).
היא מביאה ילד ראשון לעולם לאחר איומים לעזוב את בעלה, וילד שני הגיע בהפתעה...
ליאורה מתפתה לחיזוריו של קצין משטרה(דינו) נשוי, שמצרף אותה לרשימת כיבושי הנשים שלו, ותיאורי הסקס בין השניים הם תמיד חפוזים, נועדו לסיפוק היצר המיני ונעשים ללא רגש של אהבה(דינו מנהל שיחות טלפון דחופות במקביל לעשייה המינית...).
מבחינתו – זהו רומן אסור, מבחינתה – קשר הרסני והכל גלוי בפני בעלה.
הקשר הזה מסתיים בדחייה מצד דינו ותביעה הזויה בבית המשפט נגד ליאורה למניעת הטרדה...
יעל, חברתה של ליאורה, גם היא לא מאושרת בנישואיה:"לכל אחת שק משלה. הבעל שלי אוהב יותר מדי, ולי כבר מזמן אין כוח לחשקים שלו"(עמוד 47).
ברקע המחברת מתארת בכאב ובהומור את חיי ליאורה בילדותה, ילדה ענייה החבויה בתוכה שאיש לא חפץ בה, בשכונת חליסה בחיפה של שנות ה- 50 וה- 60.
תגובת המחברת:
לרוב בני התמותה יש קשיים, מכאובים ואי נעימויות כאלה או אחרים או מילדותם או מבגרותם. אין מושלם ואין מצב שאיזשהו אדם בעולם הוא בלא שום חסך. סורי, אך זו דעתי.
הנשים שקראו את הספר - חלקן נעזבו על ידי בעלים בוגדניים, חלקן חשות בדידות בנישואיהן ואחרות הרגישו דברים אחרים.
כל אישה מוצאת בליאורה משהו שעבר עליה, משהו שחוותה, משהו שכאבה.
תאריך הכנסה לאתר 20/10/2014
ספר הביכורים של אורנה פלג אלוני מביא את סיפורה של ליאורה, מבחוץ אישה שהקימה משפחה מוצלחת עם בעל מקסים ושני ילדים בוגרים שבדיוק עזבו את הקן, אך זה רק מבחוץ.
ביום בהיר אחד היא מתחילה לסבול מהטרדות טלפוניות ופונה להתלונן במשטרה. שם פוגשת קצין שמתרשם ממנה ובמהרה נסחפת... המשך הביקורת
ספר הביכורים של אורנה פלג אלוני מביא את סיפורה של ליאורה, מבחוץ אישה שהקימה משפחה מוצלחת עם בעל מקסים ושני ילדים בוגרים שבדיוק עזבו את הקן, אך זה רק מבחוץ.
ביום בהיר אחד היא מתחילה לסבול מהטרדות טלפוניות ופונה להתלונן במשטרה. שם פוגשת קצין שמתרשם ממנה ובמהרה נסחפת לרומן.
המהירות הזו מגולמת ברומן ממש בעמודיו הראשונים. במה שמרגיש מהר מאוד, ליאורה כבר קובעת עם הקצין, בוגדת בבעלה ולא מהרהרת יותר מדי במעשיה.
המשך הספר מגלה שליאורה היא כנראה טיפוס כזה, שכן פנתה גם להינשא לגלעד במהרה מבלי להיות ממש בטוחה שהוא האחד וכי איתו תהיה מאושרת לנצח.
בהמשך הספר אנו מתחילים לשוב לעברה של ליאורה ומבינים הרבה מהרקע למניעיה ומעשיה. היא גדלה בבית קשה, עם הורים שלא היה להם הרבה, בשכונה לא ממש מוצלחת. החוויות אז עיצבו מאוד את אופייה והיא מתקשה להינתק מעברה גם בגיל מבוגר, שנים אחרי שעזבה את הבית.
הספר הזה בעצם לוקח את הקורא למסע בין חווית הרומן הנוכחי של ליאורה לבין עברה בילדותה הקשה.
באופן אישי, חשתי שהסיפור המשני פה, ילדותה של ליאורה והאופן בו גדלה, הוא הסיפור המעניין יותר וחבל לי כי הייתה בו פחות התמקדות. המחברת מתארת יפה את תחושת הילדה הדחויה המרגישה שונה מכל חבריה בבית הספר, בודדה ולא מספיק טובה.
הספר מאוד קריא וסיימתי אותו במהרה, אך עדיין אני חשה כי הייתי מתעניינת אפילו יותר בהרחבת סיפור התבגרותה של אותה ליאורה, ילדה שתמיד הרגישה לא במקום, לא הבינה את העולם ועוצבה על ידי חוויותיה.
ספר נוסף בסגנון, אך אירוטי יותר:
תאריך הכנסה לאתר 17/09/2014
דבר אחד בטוח, אין דמויות "נחמדות" בספר הזה. אין אף דמות שאפשר להזדהות איתה.
יש את ליאורה, שעושה את הכל כדי להיות נאהבת. מגיעה לשפל מדרגה. מוכנה להיות מושפלת עד לתחתית רק למען טיפת חיבה.
יש את דינו, קצין משטרה, שהוא מאנ-מאנ-מאנ-מאניאק. בוגד עח ימין ועל... המשך הביקורת
דבר אחד בטוח, אין דמויות "נחמדות" בספר הזה. אין אף דמות שאפשר להזדהות איתה.
יש את ליאורה, שעושה את הכל כדי להיות נאהבת. מגיעה לשפל מדרגה. מוכנה להיות מושפלת עד לתחתית רק למען טיפת חיבה.
יש את דינו, קצין משטרה, שהוא מאנ-מאנ-מאנ-מאניאק. בוגד עח ימין ועל שמאל, ורואה בבאישה חפץ בלבד, חפץ לסיפוקיו המיניים.
ויש את הבעל, הנבגד. שרק יעזבו אותו בשקט. מוכן לפנות את מיטתו בגלוי למאהב השובניסטי של אשתו.
ליאורה, גדלה בעוני רב. עוני פיסי ונפשי. היא אומנם אהבה את אביה, אך היא גם שנאה אותו. אביה התעלל באמה. אך אמה "נהנתה" מההתעללות זו, והייתה פרובוקטיבית, דווקא.
ליאורה הייתה פנ'צר. בלתי רצויה לחלוטין. היא הייתה בת רביעית אחרי 4 בנים.
כדי לברוח מהבית, ליאורה התחתנה עם מישהו, שהוציא אותה מהעוני הפיסי , אך לא מהעוני הנפשי. בעלה פשוט לא התעניין בה. במיוחד לא באופן מיני.
יש לה שני בנים, קריירה, בית יפה ו...שממה בלב.
ואז היא מכירה את דינו, קצין משטרה. היא נמשכת אליו. היא רוצה אותו. אין היא אוהבת אותו אך אובססיבית כלפיו. היא תעשה הכל כדי לשכב איתו. היא שונאת את עצמה על זה, אך תמיד כשהוא קורא לה, היא מגיעה.
ליאורה מנסה להבין מה בדיוק זה קורה לה, ולמה. היא חוזרת לשכונת העוני, לחיי הילדות.
הספר מאד זורם.
הדמויות מאד חדות
ולי? לי בא
להכניס ברכיה בביצים של דינו
לטלטל את הבעל של ליאורה
ולבעוט בתחת של ליאורה.
ברצינות.
ואם הספר הוציא ממני רגשות כאלה, סימן שהוא שווה.
תאריך הכנסה לאתר 14/09/2014
אזיקים מנייר, שם הספר, לא קשור אך ורק לרומן שהיה לליאורה פינר עם קצין המשטרה, הוא קשור גם לילדות שהיא הייתה אזוקה בה, גם על הנייר, היא רוצה להרגיש מאושרת.
ליאורה פינר, הנערה הענייה שגרה בשכונת חליסה בחיפה של שנות ה-50' וה-60' מראה איך חיו פעם, עם הקמצנות של אביה – "ניסינו להוציא ממנו כסף... המשך הביקורת
אזיקים מנייר, שם הספר, לא קשור אך ורק לרומן שהיה לליאורה פינר עם קצין המשטרה, הוא קשור גם לילדות שהיא הייתה אזוקה בה, גם על הנייר, היא רוצה להרגיש מאושרת.
ליאורה פינר, הנערה הענייה שגרה בשכונת חליסה בחיפה של שנות ה-50' וה-60' מראה איך חיו פעם, עם הקמצנות של אביה – "ניסינו להוציא ממנו כסף לסרטים. הוא לא נתן אף פעם. איזה זיכרונות." (עמ' 121).
יעל, חברה של ליאורה, מרגיעה אותה, ותומכת בה מההתחלה ועד סוף הספר. ליאורב יצאה אישה עשירה בבחירת החברה הכי טובה שלה.
"הבאת איתך את מה שהיה לך, ואם בעלך ואבא שלו חיפשו אישה עשירה, חליסה היא לא הכתובת," הרגיעה אותה יעל, "אבא שלו ממש חצוף." (עמ' 55).
ועוד קטע קטן שאהבתי על יעל – "חברתה לא לעגה לה ולא שפטה אותה, רק דאגה לשלומה." (עמ' 73).
זיכרונות הילדות של ליאורה הזכירו לי סיפורים שהוריי וסבתא שלי דיברו על דרך החיים שלהם בארץ.
אשמח לספר המשך, אני אהבתי, פרקים קלילים.
תאריך הכנסה לאתר 31/08/2014
את הספר קיבלתי מתנה מהסופרת. לפי השם חשבתי שמדובר בספר מהז'אנר האירוטי שאליו אני פחות מתחברת ולכן היססתי אבל לשמחתי הופתעתי לטובה. ספר מותח ומעניין שסיימתי ביומיים, הסקס בספר הוא ממש לא העיקר ויש פה הרבה מעבר.
הספר כתוב בשפה יפה, מושכת ומעניינת.
... המשך הביקורת
את הספר קיבלתי מתנה מהסופרת. לפי השם חשבתי שמדובר בספר מהז'אנר האירוטי שאליו אני פחות מתחברת ולכן היססתי אבל לשמחתי הופתעתי לטובה. ספר מותח ומעניין שסיימתי ביומיים, הסקס בספר הוא ממש לא העיקר ויש פה הרבה מעבר.
הספר כתוב בשפה יפה, מושכת ומעניינת.
מסופר על ליאורה, אשת עסקים מצליחה, החווה בדידות בחיי הנישואים שלה. היא נקלעת לקשר רומנטי עם קצין משטרה נשוי. הקשר ביניהם מבוסס על מין עלוב במכונית ובביתה שלה בהסכמת בעלה. קצין המשטרה הוא איש גס רוח שמעוניין בקשר על בסיס יחסי מין בלבד ומפחד שאישתו תגלה ואילו ליאורה מעוניינת בקשר שמבוסס על אהבה ורגש ולא מין בלבד. הרומן מסתבך, ליאורה הופכת אובססיבית כלפיו עד כדי הטרדה שגורמת לזימון לבית משפט.
מרגע ההכרעה בבית המשפט, ליאורה מתחילה מסע להבנת עצמה והתנהגויותיה. מסע שתחילתו בימי ילדותה, דרך ההווה (נישואיה הלא מאושרים) אל העתיד שלפניה.
במהלך המסע ליאורה שואלת את עצמה מדוע היא נמשכת לאותו קצין משטרה שמשפיל אותה ולמה היא אובססיבית כל כך כלפיו. הדמות שלה מעוררת כעס ודחייה. איך היא נגררת לקשר שסופו ידוע מראש?
היא חוזרת לימי ילדותה בשכונת חליסה בחיפה של שנות ה- 50 וה- 60, במשפחה ענייה עם אב קשוח ואלים ואם שלא אוהבת את בעלה. היא ילדה בודדה בלי חברות שנאלצת להגן על אמה מפני אביה.
ציטוט שמבהיר את חייה הלא פשוטים של ליאורה: " כלב נבח מרחוק ומחשבותיה נדדו אל ג'יפסי, כלבת הזאב המעורבת שהילכה קשורה
על כבל ארוך בחצר. מעולם לא עיקרו אותה, ובכל עונה היה מגיע כלב משוטט ועושה
בה כדרך הטבע.
זיגי היה יוצא עם מקל ומכה אותם באמצע ההזדווגות, אבל היללות הנוראיות לא עזרו
להפריד ביניהם. בקור רוח נטל את הגורים שהמליטה והטביע אותם. הקטנים עולים
לנשום, וזיגי דוחף את ראשיהם לתוך הגיגית.
"אבא, לא! אבא, די!" צרחה הקטנה בת ה-7".
בסופו של דבר, ליאורה מבינה, וזה נכון לגבי כולנו, כי העבר משפיע על חיינו בהווה אבל יש לנו הכח לשנותו, אם רק נרצה, כדי שנהיה מאושרים בעתיד.
האם ליאורה תאזור כח ותשנה את חייה? האם תזכה לאהבה? את זאת תגלו בעצמכם!
ספר סוחף ומותח שיעביר לכם כמה שעות של כייף. ממליצה בחום!
תאריך הכנסה לאתר 29/08/2014
כשאני ניגש לספר ביכורים של סופר לא מוכר אני ניגש בחשש מסויים כי אין לי מושג מה אני הולך לקבל.
מהפסקה הראשונה הספר הזה סוחף אותך בזכות כתיבה טובה מעניינת שיודעת לשמור את הקורא עירני ומתוח לקראת מה שהולך לקרות.
את הספר הזה סיימתי ביום אחד ונהניתי מכל רגע בקריאה שלו.
החיבור בין... המשך הביקורת
כשאני ניגש לספר ביכורים של סופר לא מוכר אני ניגש בחשש מסויים כי אין לי מושג מה אני הולך לקבל.
מהפסקה הראשונה הספר הזה סוחף אותך בזכות כתיבה טובה מעניינת שיודעת לשמור את הקורא עירני ומתוח לקראת מה שהולך לקרות.
את הספר הזה סיימתי ביום אחד ונהניתי מכל רגע בקריאה שלו.
החיבור בין זכרונות העבר של גיבורת הסיפור לבין חייה הלא פתורים בהווה והרומן מחוץ לנישואין הוא קשר שאי אפשר לנתק אותו.
אורנה לוקחת אותנו למחוזות של העבר לניחוחות הילדות הקשה ומסובכת שלה. לאבא המכה לקשיים הכלכליים ולסיפורים המרתקים מאותה תקופה.
ליאורה פינר היא גיבורת הספר, ליאורה אישה נשואה אשר מרגישה לבד בנישואיה. בעלה הוא איש שלא מפגין כלפיה כמעט רגש מופנם ושקט ולאורה היא אישה יצרית וחמה אשר לא באה על סיפוקה המיני והרגשי.
היחסים מבית והקשיים בזוגיות מביאים את ליאורה להיקלע לקשר , רומן אסור עם קצין משטרה המטפל בתלונה שליאורה הגישה.
הקשר המיני הזה הוא גלוי בפני בעלה של ליאורה ואסור בפני הקצין מפני משפחתו.
הרומן הולך ומסתבך עד כדי האשמה בהטרדה וזימון לבית המשפט.
התסבוכת הזו הרומן האסור הזה זורק את ליאורה לזכרונות העבר ליחסים הלא פתורים עם אחיה לזכרונות הקשים מאבא מכה ואמא חלשה וזקנה לחייה כבת זקונים להורים אירופאים החיים בשכונת חליסה המעורבת.
זכרונות העבר לוקחים אותנו חזרה להווה ולהתמודדות של ילדיה עם הרומן ולאובדן משפחתי כואב.
בעיני הספר הוא הצלחה .
הספר הוא מותח ומעניין השפה נפלאה ואפשר ממש לחוש את שנוכת חליסה החיפאית כאילו אנחנו נמצאים שם וחווים את חוויותיה של ליאורה פינר.
ספר ביכורים מוצלח ומהנה.
גילוי נאות: אורנה אלוני פלג היא דודתי.
תאריך הכנסה לאתר 04/08/2014
אני חושבת שמחברת הספר לא התכוונה אך תחת ידה יצא ספר מעניין מאוד מבחינה פסיכולוגית. הדמויות אשר מרכיבות את העלילה מצד אחד מאוד שונות ומצד שני משלימות אחת את השנייה.
אין עומס של דמויות וכל אחת מסקרנת בפן אחר שלה.
בספר זה שמתי דגש על... המשך הביקורת
אני חושבת שמחברת הספר לא התכוונה אך תחת ידה יצא ספר מעניין מאוד מבחינה פסיכולוגית. הדמויות אשר מרכיבות את העלילה מצד אחד מאוד שונות ומצד שני משלימות אחת את השנייה.
אין עומס של דמויות וכל אחת מסקרנת בפן אחר שלה.
בספר זה שמתי דגש על הדמויות והדינאמיקה ביניהן, ארחיב על השלוש המרכזיות בסקירתי:
ליאורה שכבר מאסה בחיי הנישואין שלה (ומיד ארחיב על כך) מחליטה לפצוח ברומן עם קצין משטרה נשוי זו הפעם הרביעית. אדם שמתואר כאליל במיטה אך נימוסין ואישיות טובה זה ממנו והלאה למרות שהוא מתנהג אליה בזלזול ובחוסר כבוד מופגן לא יכולה ליאורה לשחררו, לא מסוגלת היא להבין שלא מגיע לה יחס כזה והקורא יושב מול הספר ומחכה לרגע שיוכל להתערב בעלילה (מיותר לציין שרגע זה לעולם לא מגיע). הקצין מעוניין לשמור בסוד את הרומן ואילו בעיני ליאורה הכול גלוי כי היא שבויה בחיי נישואין בהם גלעד (בעלה) לא מתייחס אליה, ילדיה בגרו ועזבו את הבית והשקט ששורר בו נוראי. גלעד והיא כבר לא מתקשרים מעבר למינימום הנדרש ועל יחסי אהבה כבר אין מה לדבר, זה מגיע עד לרמה שהבעל מסכים לפנות את הדירה לליאורה ולמאהב שלה.
בתוך סיפור זה כדי להבין לעומק את דמותה של ליאורה מספרת לנו אורנה פלג-אלוני על חייה של ליאורה כילדה קטנה הגדלה בצל אב מזלזל ו-אם לא תומכת ועל תפקיד האחים בחייה.
תחילת הספר לא הייתה מובנת עבורי – אך אט אט הדברים התבהרו.
הכתיבה קולחת וזורמת מאוד. זהו ספר ביכורים הכתוב היטב, בצורה מעניינת מאוד ומאוד ציורית.
סיפור חיי ילדותה של ליאורה מהווים קרקע יציבה להבנה עמוקה של הדמות.
מצאתי את דמותה מעצבנת אך מסקרנת מאוד מבחינה פסיכולוגית. מהרגע הראשון ועד המילה האחרונה כל שרציתי היה לתפוס ולחנוק אותה אך דווקא בגלל האופי המחורבן שלה (ותסלחו לי על השפה הלא נקייה) נמשכתי אל מחשבותיה, לחוסר ביטחון שלה, אל עברה ואל הרצון להבין אותה. טיפוסים כמוהה מסקרנים אותי מאוד ואני שמחה שהמחברת לא פחדה להתמודד עם דמות כזו ועוד בספרה הראשון.
לרוב בספרים מחברים לדמויות הגבריות מכלול של סטראוטיפים כגון קנאה, ערמומיות, רדיפה, אי-הקשבה, עקשנות יתרה והצקה אך בכל אלה ניחנת דווקא הדמות הראשית המובילה את הספר. אהבתי את הטוויסט הזה למרות שהיה לי מוזר בהתחלה שדווקא דמות נשית כל-כך "עיוורת" למצב שבה היא מצויה אך ככל שהסיפור התקדם ונחשפתי לרבדים שונים בחייה הצלחתי להשלים עם כך.
קשה לי לכתוב שאהבתי את הדמויות כי כמעט בכל דמות הצד המכוער יצא החוצה אך דווקא בגלל זה מגיע למחברת שאפו גדול כי אם הצלחתי להגיד שדמות כזו או אחרת עצבנה אותי אך אהבתי את הספר כנראה פלג-אלוני עשתה עבודה טובה בתיאור הדמות והצבתה ברקע הנכון ובסיטואציה המתאימה.
ספר נחמד מאוד ומעורר מחשבה.
מקווה שלא אתקל בחיי בדמות מסובכת כליאורה ואם כן אין לי ספק שסיפור חייה יהיה מעניין לא פחות מזו של ליאורה.
קריאה מהנה - יעל
תאריך הכנסה לאתר 30/07/2014
אזיקים מנייר שאב אותי לילדותי אל שנות החמישים
מעברה או שכונה כמו חליסה.
עולים חדשים שברחו מאירופה המדממת ,או שנטשו
את כל רכושם בעירק ובאו למחנות עולים ואוהלים בליל של שפות שונות.
על מצע חברתי זה גדלה ילדה שכל בקשתה... המשך הביקורת
אזיקים מנייר שאב אותי לילדותי אל שנות החמישים
מעברה או שכונה כמו חליסה.
עולים חדשים שברחו מאירופה המדממת ,או שנטשו
את כל רכושם בעירק ובאו למחנות עולים ואוהלים בליל של שפות שונות.
על מצע חברתי זה גדלה ילדה שכל בקשתה אהבת אם אב אח ואחות ,ואיך תקבל את מבוקשה ממשפחת קשת יום
ואב מכה.
על קרקע זו צומח רומן השוזר כחוט השני את פרקי
הילדות המנוכרת עם בגרות מוקדמת,כמיהה לאהבה
דואליות ביחס לדור הקודם לעומת הרצון ליצור משהו
חדש ושונה עם הדור הבא.
בריחה לרומן חד צדדי נטול הדדיות ומתסכל.
וחזרה של גיבורת הרומן למחוזות ילדותה לחפש
את התשובות לשאלות בלתי פתורות.
הרומן כתוב בשפה משובחת ,סוחף ואינו משאיר ברירה
לקורא, אלה להמשיך ולנוע במבוכי נפשה המיוסרת
של ליאורה.
מומלץ בחום רב
כותב - אלי מורד
תאריך הכנסה לאתר 28/07/2014
איזה יופי של ספר, כל כך נהניתי לקרוא אותו.
זו היתה חוויה מהנה ושונה לקרוא סיפור שרובו מתרחש בחיפה במקומות שאני מכירה.
הסיפור מתחלק לשניים, ליאורה בחייה היום וליאורה בילדותה.
... המשך הביקורת
איזה יופי של ספר, כל כך נהניתי לקרוא אותו.
זו היתה חוויה מהנה ושונה לקרוא סיפור שרובו מתרחש בחיפה במקומות שאני מכירה.
הסיפור מתחלק לשניים, ליאורה בחייה היום וליאורה בילדותה.
ליאורה אישה מדהימה עם המון משקעים מהילדות, מספרת בגילוי לב על ילדותה, על בית הוריה בשכונת חליסה בחיפה ועל אביה המכה.
במקביל, בחייה היום היא ״פוצחת״ ברומן עם קצין משטרה נשוי, גם היא נשואה אבל חיי הנישואין שלה ״סטטיים״ יבשים כאלה בלי תקשורת עם בעלה כמעט בכלל, זה בעצם הגורם העיקרי שליאורה מרשה לעצמה להיסחף לרומן האסור הזה.
היא אמא לשני בנים, ירון וערן.
יעל, חברת נפש שלה עוד מילדותה היא בעצם החברה היחידה שאיתה ליאורה יכולה לדבר על כל דבר.
הספר מחולק ל 11 פרקים שבכל סיום פרק הרגשתי שאני חייבת להמשיך לפרק הבא.
המחברת מספרת את סיפורה של ליאורה כאמור מילדותה ולא ״נמרחת״ בסיפור, היא נוגעת בכל שלב בחייה של ליאורה בסיפור קצת וקולע שמתמצת את השלב בחייה.
בסגנון כתיבה מעולה, זורם, מושך, בקיצור כיף של ספר.
מומלץ אבל ממש
תהנו
עליזה אלחרר
תאריך הכנסה לאתר 27/07/2014
ברגישות ובסבלנות אורנה פלג-אלוני טווה את דמותה המעניינת כל כך של ליאורה. אותה ליאורה שחלקים ממנה פזורים בתוך כל אחת ושבלתי אפשרי להישאר אדישים לקורותיה.
פלג-אלוני לקחה אותי לדייט עם ליאורה, דרך שבילי חייה המתובלים בתפיסות תרבותיות שונות, תובנות פרטיות ואינטימיות ועד... המשך הביקורת
ברגישות ובסבלנות אורנה פלג-אלוני טווה את דמותה המעניינת כל כך של ליאורה. אותה ליאורה שחלקים ממנה פזורים בתוך כל אחת ושבלתי אפשרי להישאר אדישים לקורותיה.
פלג-אלוני לקחה אותי לדייט עם ליאורה, דרך שבילי חייה המתובלים בתפיסות תרבותיות שונות, תובנות פרטיות ואינטימיות ועד לרגע שבו כל הפיסות נופלות למקום הראוי ונפתחת דרך לשינוי.
ספר קריא מאד, קולח, כתוב בצורה ססגונית ומעניינת.
"יחפה מהלכת אישה אל נפשה" - ולי נדמה שהספר הזה מאפשר לנו להציץ לאותה הדרך ולאותה אישה מיוחדת, בתמונות מפסיפס חייה.
הכותבת - סיגל צוקר
|
|
איגרת מידע נוריתה
קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!
|