כעת גולשים באתר: 329
מספר הספרים באתר: 17,798
מספר הביקורות באתר: 41,038
טוויטר
פרסום אתר ימין קטן תחתון
אי קאסט
פייסבוק
טוויטר
נעיצת ספר באתר נוריתה
פרסום באתר נוריתה
מידע ופרטים על הספר ביקורות על הספר תגובות הגולשים
שיר של נורית זרחי
  שם הסופר
  שפת מקור
עברית
  ז'אנר
  סדרה טעימות משירת נשים העברית
  תאריך הכנסה לאתר
06/12/2013
     
 
מס' גולשים שצפו בספר: 3300
 

                         הבדידות ממבט מיגדרי

בין השירים אשר נאספו אצלי על האופן שבו תיארו משוררות את היחסים בין גברים לנשים, מצוי גם השיר הבא של המשוררת נורית זרחי, שהוא פנינה שירית צנועה בתוך המאגר הגדול של שירת הנשים העברית על הנושא:

שְׁנֵי אֲנָשִׁים יוֹשְׁבִים

זֶה מוּל זֶה

אִישׁ יוֹשֵׁב בְּקָפֶה

וְאִשָּׁה מוּלוֹ

הִיא מַבִּיטָה בָּרְחוֹב

הוּא מַבִּיט בַּשָּׁמַיִם

אֲנָשִׁים עוֹבְרִים אֶצְלָהּ

עֲנָנִים אֶצְלוֹ.

זהו שיר קטן-מידות – אשר נדפס ללא כותרת. הוא  חסכוני לא רק במספר המילים שבו (22 בסך הכל), אלא גם בדרכי הביטוי שלו. מבט צילומי על השיר לפני קריאתו מגלה לקורא, כי אפילו סימני הפיסוק נחסכו ממנו. ואכן, רק אחרי ביצוע הקריאה וההתעמקות בתוכן כ"ב מילותיו של השיר יתברר לקורא שסימני הפיסוק האפשריים הוסרו כדי להעניק עוצמה לסימן הפיסוק היחיד, זה שמופיע בסיום השיר, החותם במסקנה מיגדרית את האירוע המתואר בשיר.

אך גם ללא סימני פיסוק נוספים ניתן להבחין, כי כל שתי שורות מהוות משפט חיווי עצמאי, ורק החלטתה של המשוררת להזרים את ארבעת המשפטים יחד מנעה את הפרדתם בשיר זה מזה. די בקביעה זו, שהשיר בנוי מארבעה משפטים, כדי לחזור על כלל חשוב שקורא שירה חייב לזכור – אחרי שהשלים את קריאת השיר בשלמותו, עליו לבצע עיבוד של המידע בכל משפט בנפרד ודווקא על-פי הסדר שהמשפטים מוצבים בשיר.

סיפור האירוע

המשפט הראשון (שורות 2-1) מציג את גיבורי האירוע כ"שני אנשים" היושבים "זה מול זה", בלי לייחד אותם. בהעדר פרטים נוספים – נותר הקורא לפי שעה ללא תשובות על שאלות שונות שמעורר אצלו המידע במשפט הזה, כגון : מי הם שני האנשים? היכן הם יושבים? האם נקלעו באקראי לשבת יחד במקום שבו הם יושבים, או שקבעו מראש להיפגש במקום זה? מהי בכלל ההצדקה להתעכב על מראה כה שגרתי כמו מראה שני האנשים היושבים זה מול זה?

השאלה האחרונה מחזירה אותנו לפרט חשוב במשפט הזה, שעד כה התעלמנו ממנו – השניים יושבים "זהמול זה", ולא "זה ליד זה". ולכן אנו מוסיפים לשאלות הקודמות שאלה נוספת: האם בחרו השניים לשבת כך מטעמי נוחות לניהול שיחה נינוחה וידידותית ביניהם, או שבחרו להתיישב בצורת ישיבה זו, משום שהיא מתאימה לשיחת עימות מתוחה וטעונת רגשות ביניהם?

המשפט הבא (שורות 4-3) מוסיף שני פרטי מידע חשובים. הראשון – שצמד היושבים הם איש ואישה, והשני – שהם יושבים בבית-קפה. שני הפרטים החדשים לא רק עונים על שתי השאלות הראשונות ששאלנו קודם, אלא גם מטים את הכף לטובת הפירוש שהשניים בחרו לשבת "זה מול זה" כדי להיות ממוקדים זה בזה באופן מלא. בראשו של הקורא גם חולפת המחשבה, המתבססת על הווי עירוני ידוע ונפוץ, כי פגישת השניים היא "פגישה עיוורת" –  פגישת היכרות שפנויים קובעים בבתי-קפה בתקווה שתתפתח לקשר רומנטי.

אך  פירוש חיובי זה טרם הדיח לחלוטין את האפשרויות הפחות נעימות למטרת ישיבתם "זה מול זה". הראשונה – אולי פגישתם היא בכלל פגישה עסקית, ולכן בחרו לשבת "זה מול זה" כדי שתהיה עניינת וללא גינוני ידידות מיותרים. והשנייה – אולי בכלל הקדמנו להושיבם ליד שולחן משותף בבית-הקפה, בעוד שייתכן כי השניים אמנם יושבים בסמוך זה לזה, אך ליד שני שולחנות נפרדים – הוא איש היושב ליד שולחנו, והיא אישה היושבת "מולו" אבל ליד שולחן נפרד.

באפשרות הזו תומך הניסוח במשפט הזה האומר, כי האיש "יושב בְּקפה". מאחר שעד כה נטה הפירוש להנחה, כי מדובר ב"פגישה עיוורת" של איש ואישה המחפשים אהבה, לכן הקל ראש בניסוח שקיצר את שמו המלא של המקום – "בית-קפה" – והסתפק באמירה כי האיש "יושב בְּקפה". אך בהחלט ייתכן, שהאיש לא רק יושב בבית-קפה, אלא גם כה מרוכז בכוס הקפה שלו, כדי להימנע מהצלבת מבטו עם מבטה של האישה היושבת בשולחן נפרד מולו, עד שניתן לדמות כי הוא ממש יושב בכוס הקפה שלו. ואם אפשרות זו נכונה, אז המראה המתואר הוא של שני אנשים בודדים שהזדמנו להפיג את בדידותם בבית-קפה ובאקראי יושבים זה מול זה, אך ליד שני שולחנות נפרדים.   

המשפט השלישי (שורות 6-5) מאלץ את הקורא להניח לשתי האפשרויות ביחס למיקומם של האיש והאישה בבית-הקפה, כי הוא מפנה אותו להתנהגותם במעמד הזה. כלומר: המשפט כאילו אומר – בין שהשניים יושבים ליד שולחן אחד ובין שהם יושבים בשולחנות נפרדים, מבטם מוסט מבן המין השונה אשר יושב מולם. העובדה, כי אף שהם יושבים "זה מול זה", "היא מביטה ברחוב" ו"הוא מביט בשמים", מעידה שנוצר מתח שלילי ובלתי-נעים ביניהם.

מאחר שמבטו של הזולת מתבאר אצל שניהם כפלישה לפרטיות – פלישה המערטלת את היותם בודדים מאוד – שניהם מתאמצים להימנע מהצלבת מבטיהם. מאמציהם להימנע מלראות זה את זה מתפרשת כך בשני המצבים שהתייחסו למיקומם. אם הם זרים היושבים ליד שולחנות נפרדים – משתקפת להם בדידותם במראה היושב ממול לבדו ליד שולחן. אך הבדידות היא לא פחות מכאיבה גם אם השניים קבעו "פגישה עיוורת" בבית-הקפה בתקווה למצוא אהבה, כי מאחר ש"הקליק" לא נוצר ביניהם – ממשיכה ישיבתם "זהמול זה" ליד אותו שולחן להיות עבורם בלתי-נסבלת.

לפיכך, בשני המצבים מוסב מבטם מהזולת היושב ממול אל מטרה חיצונית – "היא מביטה ברחוב", בעוד "הוא מביט בשמים". המידע הזה מבהיר, שהשניים לא רק יושבים "זה מול זה", אלא גם המטרות שהם בוחרים למבטם הן "מוּלִיוֹת". הניגוד בין המטרות איננו מתבטא בכך ש"הרחוב" הוא מטרה נחותה בעוד ש"השמים" הם מטרה גבוהה, אלא בזאת ש"הרחוב" מייצג את הקרוב ואת האפשרי להשגה ואילו "השמים" מייצגים את המרוחק שאיננו ניתן להשגה. ולכן הבחירה במטרה שונה למבטם משקפת את הניגוד המהותי בין המינים. מבטה של האשה, המופנה לנעשה ברחוב, מעיד עליה שהיא מציאותית, וכנראה שגם ציפיותיה מפגישה עם גבר הן תכליתיות ומעשיות. ואילו מבטו של האיש, המופנה לשמים, מעיד עליו שציפיותיו מפגישה עם אישה הן בלתי-מציאותיות ואפילו דמיוניות. 

המשפט הרביעי (שורות 8-7) מחזק את הניגוד שהוצע בפירוש המשפט הקודם למטרות המנוגדות שהשניים בחרו למבטם. האישה חוברת באמצעות מבטה לאנשים בסביבה הקרובה אליה, ואילו מבטו של האיש מחבר אותו לעננים המרוחקים ממנו. וגם כאן אין מייצגים "אנשים" ו"עננים" הבדל בין הנחות לבין הגבוה, אלא משקפים את ההבדל המהותי בין המינים. נשים נכספות ליצור קשר עם גברים הקיימים במציאות – עם מעלותיהם ומגרעותיהם כבני-אנוש, לכן, כדי להיחלץ מבדידותה, האישה "מביטה ברחוב" ובוחנת "אנשים עוברים". גברים מתאווים ללכוד "עננים" – נשים כלילות שלמות, ועל כן הגבר "מביט בשמים", ועקב כך הוא מקטין את סיכוייו להיחלץ מבדידותו.

המידע על "המספרת"

עד כה לא הקדשנו תשומת לב למי שמספר לנו את "הסיפור" על שני האנשים היושבים בבית-הקפה ועל הסצינה עתירת המתח המתרחשת בלי מילים ביניהם. אף שאין שום מידע בשיר על מינו של "המספר", סביר להניח שאישה מספרת את "הסיפור" הזה. בהנחה זו תומכות מצד אחד האהדה שמשתמעת מהנאמר בשיר על האישה אשר "אנשים עוברים אצלה", ומצד שני ההסתייגות המשתמעת בשיר מהאיש ההוגה בעננים.

מה עוד אנו יכולים להסיק מהשיר על "המספרת" הזו?  מן הפעלים המופיעים במשפטי השיר בלשון ההווה, רשאי הקורא להסיק שגם המספרת עצמה יושבת בהווה בבית-הקפה הזה. יתר על כן: גם היא יושבת לבדה במקום, כי גם עבורה בית-הקפה משמש כמקום מקלט מפני הבדידות בעיר הסואנת.

בית-קפה איננו רק מקום בילוי עירוני מובהק, אלא גם מקום מקובל בעיר לקיום מיפגש חברתי. חלק מאלה שמבקרים בו תכופות לבדם, מצפים להפיג בו את עקת הבדידות שלהם, והפנויים מביניהם גם מקווים בבואם לבית-הקפה להכיר אדם פנוי המחפש גם הוא פתרון לבדידותו. "המספרת" מכירה את הציפייה הזו מנסיונה האישי. אך היא גם יודעת, כי כאשר איש או אישה יושבים בבית-קפה לבדם – בדידותם מוצגת לראווה לעיני כל וגם נכונותם להיכרות עם זר מוחצנת ומוכרזת. משום כך, בהגיעה אל בית-הקפה הזה היא מעסיקה את עצמה בצְפייה בבודדים כמוה. העיסוק הזה מעניק הצדקה לישיבתה לבדה בבית-הקפה וגם משכיח ממנה את העובדה המביכה שבה-בעת נחשפה בדידותה לזרים.

ואכן, ארבעת משפטי השיר מלמדים שלא במקרה היא מתמקדת בהתנהגותם של האיש והאישה אשר בסמוך לה. למעשה היא עורכת תצפית בבדידותם, כמו שזואולוג צופה בהתנהגויות של בעלי-חיים במעבדה, כדי לאמץ מהתנהגותם פתרון להרגשת הבדידות של עצמה, אחרי שהבחינה כי הם "יושבים זה מול זה". פתרון מועיל כזה לא גילתה בהתנהגותם, אך לעומת זאת הגיעה לתובנה שהבהירה לה את סיבת היותה לכודה במצב הבדידות, על אף שהיא מגיעה בקביעות לבית-הקפה הזה, וחושפת שם את עצמה כאישה בודדה המצפה שגבר כלשהו יבקש את חברתה.

מדוע נפוצה הבדידות?

תובנה זו מסבירה את הבדידות של נשים כמוה כפרי ההבדל המהותי בין המינים. על אף הקפדתה של "המספרת" לתאר באופן ענייני ואובייקטיבי את התנהגותם השונה של האיש והאישה "היושבים זה מול זה" בבית-הקפה, אפשר להרגיש, כי בשם הנשים הבודדות היא משמיעה ביקורת על אותם גברים בודדים אשר גם בהגיעם לבית-הקפה בתקווה לפגוש אישה, אינם נותנים לאף אישה הזדמנות אמיתית להיכרות העשויה להתפתח לקשר אהבה. על הסף הם פוסלים אישה אם איננה מצטיירת להם כ"ענן" – כלילת יופי וסקסית כפי שהם רוקמים את דמותה בדמיונם.

המטרה של מחברת השיר לא היתה, אם כן, לתאר את בדידותם של השניים, כאשר הטילה על "המספרת" לצפות באיש ובאישה בבית-קפה, אלא לחשוף את סיבת הקושי להיווצרות "הקליק" בין שני המינים, בין שפגישתם היתה יזומה ובין שהיתה מזדמנת ואקראית. משתמע מהשיר, כי על פגישת איש ואישה מאיימת תמיד הסכנה שתסתיים במפח-נפש, לא משום שהם "שני אנשים", אלא משום שמסיבות מיגדריות קיים פער עמוק בין ציפיותיהם מהחיים. אישה מרכזת את שאיפותיה במטרות מציאותיות ואפשריות, בעוד שהגבר מרכז את שאיפותיו במטרות דמיוניות והרפתקניות.

שירתן של משוררות, ובמיוחד זו הנכתבת בשלב בוגר ובשל בחייהן, מבטאת לעיתים קרובות את האכזבה הזו מהגברים. גם אם אינן פמיניסטיות מוצהרות, הנוטות להטיל מראש ובשיטתיות את האשמה לאכזבותיהן ולתסכוליהן על הגברים, משתמעת משירתן התרעומת על כך שבעוד שהאישה הבודדה מוכנה בבואה לשבת בבית-הקפה להכיר גבר פנוי ולקבלו עם מעלותיו ומגרעותיו, יתברר לה בדרך כלל כי הגבר המצוי מפגין גבריות נערית – על אף היותו "איש" מבחינת גילו, "הוא מביט בשמים" ומנסה ללכוד "עננים". 

 

המלץ לחבר

שיר של נורית זרחי
(Your name) המליץ על דף מ- nuritha.co.il
(Your name) חשב שיהיה לך מעניין לקרוא דף מ- nuritha.co.il
שלח ביקורת לעורכי האתר מידע על הספר תגובות על הספר
   
רחל
מוקדים חדשים בשירה העברית - יוסף אורן - אתר נוריתה
אתר נוריתה
ברדיצ'בסקי – סופר מקורי ומהפכן רב-תחומי - אתר נוריתה
"הסתרת נפשך" – זלדה - אתר נוריתה
"כישופים" – דליה רביקוביץ - אתר נוריתה
אישה בחלום ובהקיץ - תרצה אתר - אתר נוריתה
אבנים משתפלות לנהר - יונה וולך - אתר נוריתה
דוקטור נוימן - צרויה שלו - אתר נוריתה
ניתוץ מיתוסים בסיפורת הישראלית - יוסף אורן - אתר נוריתה
   

איגרת מידע נוריתה

קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!

לייק לנוריתה

צור קשר

צור קשר

לכתיבת ביקורות ויצירת קשר עם נוריתה שלחו טופס או מייל:[email protected]

אתר מתג
נוריתה – אתר על ספרים, ספרות ובעיקר ביקורות על ספרים. אוהבי הספרות והקריאה ימצאו המלצות על ספרים, מידע על ספרים חדשים, שפע של ספרים לנוער, ספרים לילדים, ספרי מתח, ספרי בישול, כתבי עת ועוד...
נורית וייסמן ת"ד 733 ערד 8910602 | [email protected] | עיצוב ובניית האתר בדרופל סטודיו VITI