"הזמן הוא בריון, נכון? אתה מתכוון לתת לבריון הזה לדרוך עליך?" (עמ' 450)
הזמן הוא בריון אכזרי, חמקמק ומרושע. הוא דורך, רומס, לא עוצר לרגע. יש גיל מסוים שאתה מתחיל לשים לב אליו. פתאום אתה מתחיל לתהות, אולי זה כבר לא לגילי? אולי זה כבר נחשב פתטי?
מדי סוף שבוע, באופן קבוע, אני חוזרת כמו מנטרה על המשפט "איך עבר עוד שבוע?!". והשבועות נאספים לחודשים, החודשים לשנים. כן, הזמן הוא בריון מהסוג האלים ביותר.
וזה נושא הספר - הזמן ואיך הוא משפיע עלינו, איך הוא משנה אותנו. הוא עוסק באופן ספציפי יותר בקשר שבין המוזיקה לזמן בארה"ב של שנות השמונים ועד ימינו אנו. זה הזכיר לי הופעה שהייתי בה לפני כמה שנים, מופע מחווה למועדון רוקסן, 20 שנה אחרי. לראות את כל הרוקרים המקומיים שגדלתי עליהם בני 40 פלוס. ממדורי הרכילות אני מתעדכנת שזה התחתן ולהוא יש כבר שני ילדים, והרוקריות התחלפה בבורגנות הזאת. ועמדתי שם בהופעה עם דמעות בעיניים. איך זה הגיוני שחלפו כבר 20 שנה?
דוגמה מהעבר הקרוב - ההופעה של להקת כוורת שמצד אחד ריגשה והרטיטה את לבי, ומצד שני העציבה אותי, בעיקר בשיר הסיום שהיה מלווה בתמונות של פעם, כשכולם היו יפים וצעירים.
אז גם הספר המופלא באמת הזה עוסק בזיקה שבין המוזיקה לבין הזמן. הספר הוא סדרה של סיפורים קצרים (שלושה עשר סיפורים) עם דמויות שונות, רובן ככולן חלק מתעשיית המוזיקה, הסיפורים נעים בין העבר להווה והדמויות הראשיות מתחלפות, חלקן הופכות לדמויות משנה בסיפורים אחרים, כולן קשורות ביניהן בדרך כלשהי. הדמויות מגוונות, מצחיקות, עצובות, חלקן מעוררות אמפתיה גדולה בשל פגעי הזמן שלהן. יש את בני סלזר, מפיק מוזיקלי שצריך להתמודד עם השינוי שעוברת תעשיית המוזיקה ועם הניסיון להשאיר את ה"סקס, סמים ורוקנ'רול" בעבר ולהתברגן. בוסקו, זמר רוק ידוע ופרוע לשעבר שמנסה לעשות קאמבק ייחודי ולשחזר את קריירת הרוק שלו כשהוא שמן וחולני. יש את סשה, המזכירה של בני סלזר, קלפטומנית לשעבר עם עבר פרוע. ועוד שלל דמויות שממחישות את הזמן שחולף. את כל הדמויות אנחנו פוגשים גם בעבר וגם בהווה, עוקבים אחר דרך ההתמודדות שלהם עם הגיל ורואים לאן החיים לקחו אותן.
זה היה אחד הספרים המיוחדים ביותר שקראתי. הכתיבה נפלאה, מרגשת מאוד, משרה תחושה של נוסטלגיה שאני מאוד אוהבת בספרים, מלאה באווירה, אמריקנית מאוד. הספר משאיר טעם מתוק-מריר והרבה מאוד הרהורים. זה ספר שנשאר איתך, פורט על נימי הלב. אי אפשר גם להתעלם מהכריכה שלו שבעיניי הייתה חמה ומזמינה.
ממליצה על הספר בחום רב! לכל מי שמרגיש שהזמן נשמט לו בין האצבעות, או בקיצור לכולם
