ספר חמוד מאוד שמשתף את הילד בהקראה.
ספר ילדים מאוד קליל וקצר ויש לו רעיון מדליק.
הציורים חמודים, במיוחד החיות שמצוירות לא תמיד באופן מלא כל גופן אלא רק הראש והצוואר. עדיין מאוד קל וברור לזהות איזו חיה המאיירת התכוונה לצייר.
לאורך הספר חוזרים על הקולות של החיות וזה משולב בהומור ובהנאה כך שיש לספר קצב בזמן ההקראה.
"שני אנשים בתוך אוטו גדול,
עם מפה ומפתח, זוממים בלחש-קול
תכנית מרשעת לחדר לחוה, לחטף ולגנב את הפרה המניבה [..]"
צמד גנבים מחליטים באישון הלילה להיכנס לחווה ולגנוב את הפרה. הפרה הזו גרה בחוה יחד עם עוד בעלי-חיים כגון: "[..] עם תרנגלת שמנמנה,
ברוז בברכה ואוז בגינה,
כבשה צמרירית, חזירון גרגרן,
סוס אפר נאה וכלבלב שחר גנדרן,
חתולה מגרגרת, חתולה מיללת,
פרה מניבה...
וחיפושית עגלגלת."
המזל הגדול שהחיפושית שומעת את התוכנית של צמד הגנבים ורוקחת תוכנית מיוחדת יחד עם חבריה לסכל את התוכנית המרושעת של הגנבים.
החיות עובדות בשיתוף פעולה כדי להשיג את המטרה – לעצור את שני הגנבים מלגנוב את הפרה המניבה. כמו בכל ספר ילדים הסוף הוא טוב שזה גם מעלה חיוך!!
הספר הוקרא לעמית (בן 4) שמאוד נהנה כי זה הזכיר לו תוכנית קצרה בטלוויזיה שהוא אוהב לצפות כך שהוא הרגיש מאוד קרוב לספר ולא נראה לו מוזר שהחיות הן הגיבורות האמיתיות בסיפור.
הדבר היחיד שנראה לו מעט מוזר ובסיום הקריאה הוא העיר על כך שחיפושית הקטנה-קטנה הזו הצילה את המצב. הסברתי לו שלמרות שהחיפושית קטנה, היא הייתה מלאת תושייה וכשהיא שמעה שמשהו נורא עומד להתרחש, היא הלכה וסיפרה לחברים שלה וכך הם הצילו את המצב. אני מודה שעד להערתו לא עלה בדעתי יש פה מוסר השכל ומשהו חינוכי מעבר לסיפור החמוד הזה. אם שומעים או רואים משהו לא טוב יש לספר/להגיד ולא לשמור בבטן וגם הקטנים פיזית יכולים להתגלות בסופו של דבר כגדולים מהחיים.
נהדר שדווקא הילדים השומעים את הסיפור מצליחים לראות ולהראות זווית אחרת ומעניינת לסיפור.
כשהיינו ילדים שיחקנו (אולי עד היום ילדים משחקים בזה) ב"שוטרים וגנבים" והספר הזה הזכיר לי מעט את המשחק - פה השוטרים הן החיות.
מומלץ, קריאת מהנה
יעל
