אני הנחש הקדמוני, כוח הרשע, השטן. בקבלה אני מכונה סמאל ולפעמים מכנים אותי היהודים פשוט 'הבעל - דבר'. הכל יודעים שאני אוהב לסדר נישואים משונים, מתענג על שידוכים בלתי - נאותים של זקן עם נערה, של אלמנה כעורה עם צעיר בשיא עלומיו, של נכה עם יפהפייה, של זמר עם חירשת, של אילמת עם רברבן. הרשו לי לספר לכם על זיווג מעניין מסוג זה..." קטע זה - מן הסיפור 'חורבן קרשב' - מאפיין במידה רבה את סיפורי הקובץ כולו. כוחות האופל הפועלים באדם ובעולם הם המושכים בחוטי העלילה והם המארגנים את הסכסוכים וההתנגשויות בין הדמויות השונות ובינן לבין עצמן. "אני משתמש בשדים וברוחות ובמזיקים ובלילין בשני אופנים," אמר פעם בשביס זינגר. "ראשית, אני משתמש בהם כסמלים, אף - על - פי שאינני סימבוליסט. ספרותנו מלאה סמלים ואניי משתמש בפולקלור ובסמלים כאשר אני חושב זאת למתאים. אך אישית אני גם סבור כי אנו מוקפים ישויות, כוחות, שאיננו יודעים עליהם דבר ושנדעם בעוד שלוש מאות אלף שנים או לעולם לא". השדים המככבים בסיפורי הקובץ הזה לובשים על פניהם את מסכת הלץ - שהיא אחד מפניו הידועים של השטן או הסיטרא אחרא. הלץ הוא האנרכיסט הנצחי, הציניקן העליז, המפוכח, המכיר לפני ולפנים את טבעו המפוקפק של האדם והנהנה לראותו נופל שוב ושוב מגובהי יומרותיו. באמצעות השטן - לץ מפרקת האירוניה של בשביס זינגר את המוסכמות הצבועות ואת האשליות הפתטיות של גיבורי הסיפורים, והקורא ניצב יחד איתם מול התוהו. "יחסי עם האל הם יחסי מחאה," אמר הסופר. "אינני מסוגל להתקומם, שכן כדי להתקומם צריך כוח כלשהו, ואילו כדי למחות אינך זקוק לכוח כלל". סיפורי הקובץ הזה נכתבו במקורם ביידיש, אך קיבלו את צורתם המוגמרת בנוסח האנגלי שלהם, שנעשה בהשתתפות המחבר או בעצה איתו. התרגום העברי נעשה אפוא על - פי הנוסח האנגלי, אך מתוך עירנות ומטעני המשמעות של לשון היידיש והתרבות היהודית. הסיפורים שבקובץ הם מפניני יצירתו של המספר היהודי הגדול.