"טרודי הזמינה אותה להכנס, אם אלמונדין לא מפריעה לה. כלבים בכלל לא מפריעים לה אמרה לואיזה וילקס, לא בבודדים ולא בזוגות. גברת וילקס התמקמה על הספה, ואלמונדין התכרבלה לה לפני העריסה שאדגר ישן בה. משהו בעידון החסוד של צעדיה ובאופן שבו שילבה את ידיה כשהתיישבה העלה בטרודי את המחשבה שהיא מהדרום, אף שלא הבחינה בשום מבטא". [סיפורו של אדגר סוטל, עמ` 48].
צביקה ברגמן הוא בעיני סוג של ברוקר בבורסה. הוא מנפיק ספרי הדרכה בקצב שעולה על כל דמיון.
רוצים לדעת איך לחפש עבודה? איך לקרוא שעון? איך להגשים חלומות? איך להתעשר? מהו אימון אישי? איך לחסוך? מהו נדל"ן? ואפילו איך "לעשות ספר"? היכנסו לאתר הוצאת סודות ותמצאו שצביקה חשב על הכל. על כל סוג אפשרי של מדריך.
צביקה כבר זיהה את פלח השוק שרוצה בספרי הדרכה ועל כל צעד ושעל מוציא ספר כזה. אפילו למכור קרח לאסקימואים הוא חשב. 
לא שחסרים בשוק ספרים בנושאים האלו. אולי ספרים עבי כרס ואולי גם כבדים ועיוניים. צביקה פונה למדריכים קלים וקלילים. העטיפות בדרך כלל רכות, הכיתוב מאוורר. אפשר לרפרף ולראות אם יש משהו שתופס אותנו לקריאה ועיון.
את סודות שפת הגוף לקחתי לקריאה, אמרתי שאולי יוסיף לי משהו. בד"כ כשאנו מדברים על שפת גוף, אנו יודעים כבר לזהות סימנים כאלו ואחרים למרות שלא תמיד אנו מודעים לגמרי ומשתמשים בשפה הזו. אבל אנו יכולים לדעת מתי אדם הוא פתוח, מתי סגור, מתי הוא כפוף, מתי הוא מסמן שהוא מוכן לדבר ומתי מסמן שהוא משתעמם.
אפשר לראות בחדרי המתנה את אלו שתופסים מרחק ומסמנים להם טריטוריה ומשדרים :"אל תפריעו לי" ואת אלו שנכנסים למרכז החדר ומכריזים בקולי קולות "אני כאן". לפעמים בדיבור ולפעמים רק בצורת הכניסה והשימוש בשפת הגוף שגורמת לנוכחים כולם להתרכז בו.
בספר, רוצה צביקה לחדד את `קריאת שפת גוף`.
אולי יהיו כאלו שירצו להשתמש בכך, ואולי יהיו כאלו שרק יעיינו ייזכרו במישהו מוכר וימשיכו הלאה.
צביקה מתאר ומייעד את המצבים הראשונים בספר בעיקר כמדריך למנהלים שמחפשים עובדים ושהם רוצים לזהות בעזרת שפת הגוף את מידת התאמתם לעבודה.
מצבים אלו מתוארים ומודגמים עם צילומים כשמתחת לכל תנועה/תנוחה הסבר.
בחלק מהצילומים ועם רובם הסכמתי, עם חלק לא, כי בכל זאת זהו מדע לא מדוייק. כמו שכל אדם שרואה חפץ מסויים יכול לראות מזווית אחרת ולתת אינספור פירושים לתאר את החפץ, כך שפת הגוף. לעיתים רבות, הפירוש האישי יכול להשתנות מהיכרות אישית עם האדם הקרוב שבו הם צופים.
דוגמא: אדם שנשען לאחור עם הידיים מאחרי הראש מסמל יהירות וכח שליטה, לפי הספר. ייתכן שיש בכך מן האמת, אבל תנועה זו יכולה לסמן עוד דברים רבים כמו התמתחות והפוגה. הרי אדם לא ישב בתנוחה זו במשך מספר שעות, אלא אם הוא אולי יושב לו על כיסא נוח בחוף הים.
את הספר מייעד צביקה ברגמן :
לאלו שרוצים לקרוא בקלות כל אדם ולהבין אם הוא אמין, לחוץ, משקר, שמח, כנה וכדומה
לאלו שרוצים לשדר ולגרום לכל אחד לקלוט את המסר שאתה רוצה להעביר בקלות רבה.
לאלו שרוצים להצליח בקלות בראיונות עבודה
לאלו שרוצים לאתר עובדים מתאימים לעסק
לאלו שרוצים לקרוא את מסר בן או בת הזוג שזה עתה פגשו
לאלו שרוצים להשתמש במילים מנצחות ולהשיג יותר תמורת אותו מאמץ,
לאלו שרוצים לנגן את המילים כך שיישמעו טוב יותר.
בחלק מן המקרים אולי אפשר יהיה לאמץ חלק מן הטיפים, אבל שפת הגוף היא מכלול כל כך גדול שנובע מדפוסים של אמונה, מחשבות כך שלא ממש בטוח שזה נכון לומר אם תעשה תנועה כזו וכזו, תוכל באמת לשדר את מה שאתה רוצה . כוונתי היא שלפעמים אנו רואים תמונות בודדות כשאנו צריכים לראות את התמונה השלמה שמורכבת מאינספור פרטים ואולי זה לא יהיה נכון לקבוע על אנשים כאלו ואחרים לפני תנועות גוף מסויימות דעה נחרצת.
לקחתי אתי את הספר לנסיעה מחוץ לעיר השבוע לאירוע ואמרתי לעצמי שבדרך אקרא ובאירוע עצמו אעשה `תצפיות`.
לא עשיתי זאת, אבל דברים אחרים שקראתי בספר, כן גרמו לי להתבונן בתוכי ולראות איך אני נוהגת במקרים מסויימים.
החלק שהכי עניין אותי בספר הוא הפרק התשיעי שעוסק בהקשבה. הפרק בהחלט מעניין."בעוד השמיעה היא פעולה פיזית בלבד, ההקשבה היא פעולה נפשית, פיזית ורגשית שפועלת במקביל ומטרתה לקלוט את כל המסר מבן שיחנו או מהדובר על מנת לשאוב מכך את מירב הנתונים שניתן לקלוט".
צביקה מדבר על הקשבה כנה שאינה קלה, הקשבה שדורשת התנתקות מכל מה שסובב אותנו והתרכזות בזה שדובר אלינו. הקשבה זו מאפשרת נוכחות מלאה בין שני אנשים.
אל הפרק הזה עוד אחזור.
לפני סיום :
"שפת הגוף היא שפה דו צדדית כלומר כשם שהמחשבות ומצב הרוח משפיעים על התנועות, כך התנועות משפיעות עליך..... די יהיה לשנות את התנועה על מנת שתרגיש נינוח יותר גם מבחינה נפשית".
ולסיום סיום, צביקה מסיים עם חיוך. פרק שעוסק כולו בחיוך.
היה לי נחמד לעלעל בתמונות שמתארות תנועות הגוף ולראות לנגד עיני אנשים מוכרים שמשתמשים בתנועות כאלו ואחרות ולבחון אותם.
זהו ספר הדרכה. הוא יישאר אצלי על המדף ומדי פעם אחזור בעיקר לפרק שעוסק בהקשבה.
