"ארבעה בתים מפורָחים סחלבים עד לשפת הרעפים, מזדקרים מעל הקמה הגבוהה העבותה. זה בין הגבעות, מקום שם בשרה של האדמה מכה גלים דשנים. פריחת המשנצת מדממת לרגליהם של עצי הזית. הדבורים מפזזות סביב עצי הלִבנה הצמגמגים ממוהל מתוק.
עודפיה של מזרקה שרים בשני מבועים. הם צונחים מן הסלע והרוח זורה אותם. הם שוקקים מתחת לעשב, ואחר כך מתאחדים וזורמים יחדיו על מצע של סמר.
הרוח מהמהמת בעצי הדולב.
אלה הם לֶה באסטיד בלאנש.
שריד של כפרון, במחצית הדרך בין המישור שמטרטרים בו חייהן הסואנים של מדישות
הקיטור לישמון הגדול של האזוביון, מחוז הרוח, בצילם הקר של הרי הלור".
 

שם, בתפאורה השלווה של לב פרובאנס הפורה, הטבע קם לפתע על בני האדם, על אנשי העמל המוציאים את לחמם מן השדות והכרמים והבוסתנים. בשפה פיוטית ובתמציתיות נוקבת מגולל ז'אן זיונו את סיפור הקרב העקוב מדם על החיים ועל המוות בין האדם לאיתני הטבע, מאבק המצוי בתווך שבין המציאות למיתוסים, בשמים ועל האדמה כמו גם בנפשם של הגיבורים.
 

ז'אן ז'יונו, מגדולי סופריה של צרפת במאה העשרים, נולד, חי ומת בסביבה שבה מתרחשת הדרמה שהוא מספר בגבעה, ספר שנקרא כמותחן מפעים רב-תהפוכות.
 

גבעה הוא הרומאן הראשון של ז'אן ז'יונו אשר ראה אור בשנת 1929 וזכה להצלחה בקרב הקהל ובקרב המבקרים.
ז'יונו נחשב לסופר "פרובאנסאלי" המחובר בשורשיו לאנשים, להווי, לשפה, לנופים ולכל מה שמאפיין איזור, ושואב מהם את השראתו ואת סגנונו. עקב כך הוגדר תקופה מסוימת כ"סופר אזורי", הגדרה מצמצמת, ההפך מאוניברסאלי, ולא רחוקה מהכינוי "פולקלוריסטי". ואכן, בתחילת דרכו הספרותית, והדבר ניכר בגבעה, הכינוי "אזורי" היה לו לכאורה על מה להסתמך, בעיקר לשונית. ה"פרובאנסאליות" של ז'יונו מאפשרת גם אם הנושא כאוב והעלילה מייסרת, לשוטט בנופי פרובאנס. לחוש את הצבעים, לשמוע את צלילי המבטא המתנגן ולשאוף את ניחוחות האזוביון
אך למעשה, פרט לנופים ולצורות ביטוי מסוימות, הרי חוויותיו הנוראות מהמלחמה, ההתנסות ברשעות האדם, וגם מיתולוגיות קלאסיות, השפיעו עליו ועל כתיבתו יותר מפרובאנס ביתו. מיד לאחר ספריו הראשונים, וגם אם הם הוסיפו להתרחש בפרובאנס, הקפיד להמעיט ב"סממנים אזוריים" ואף הצהיר על עצמו שאינו סופר פרובאנסאלי.

בשנת 2000, חבר השופטים של פרס גונקור כלל את ספרו של ז'יונו Un homme sans divertissement("גבר ללא שעשועים") ברשימת "עשרת הרומאנים הצרפתיים הטובים ביותר של האלף השני".

ז'יונו, אשר ניחן בכתיבה נפלאה וייחודית כתב עשרות רומאנים ומאסות, שלח ידו בתיאטרון, היסטוריה וקולנוע, וגם תירגם מעט מאנגלית. 
בשנות ה-30 של המאה הקודמת תורגמו שניים מספריו לעברית.

אביטל ענבר, עיתונאי סופר ומתרגם. מהמתרגמים הידועים מהשפה הצרפתית לעברית.