תקשיבו, אני כבר גדולה, מה זו גדולה?! אני ענקית במימדים של ספרי ילדים אך אני פשוט מאוהבת באיורים של אקסל שפלר מעבר לזה שהוא גם כותב נהדר, אני מודה שאני מחכה לשעות הערב כדי להקריא אותם לילדי הבייביסיטר. כל פעם מחדש מחכה ומקווה שהספר שייבחר יהיה עם האיורים שלו בכל ספר יש השקעה לפרטים הקטנים ביותר, בעיניי הם פשוט יפיפיים ומלאי חן (תמיד!).

בספר הספציפי הזה, "לקוף יש בעיה", שנכתב על ידי ג'וליה דונלדסון, יש משהו בהבעה של הדמויות שהופך אותן לאנושיות מאוד. יש רצון לחבק ולתמוך וזה עוד לפני שקראנו מהי הבעיה ולמה הקוף כל-כך עצוב.

הסיפור עצמו כתוב נהדר, מצחיק ומאוד חינוכי.

יש לי אימא גננת לגלאי שלוש-ארבע (טרום-טרום חובה) שמה רקפת ולה ניסיון רב שנים בתחום נקודת מבטה על הספר: מה שחשוב בספר מעבר לכל הסיפור עצמו (שזה זיהוי דמות האם, הקופה) זה הכרת בעלי-חיים אחרים שלא נפגשים בהם ביום-יום כגון עטלף, עכביש ועוד. הדבר יוצר דו שייח מעניין עם הילדים כי ניתן לפתח שיחה על החיות עצמן. ג'וליה דונלדסון עשתה זאת בצורה נהדרת והיופי בכך שזה נעשה על ידי כל מיני סימנים לזיהוי האם. הילד לומד להכיר מימדים שונים של גודל ושל צורה. שמתי לב כי הילדים מדקלמים את הסיפור בעל-פה בעזרת מקצב קבוע כגון "לא,לא אתה מבולבל" אך אין חריזה.

ספר ילדים שכתוב היטב, עם ציורים נפלאים – מה עוד ניתן לבקש?

ספר שגורם לי אישית, רצון לחזור לילדות

קריאה מהנה

יעל