ד"ר לאה צבעוני, היא דוקטור ללשון.היא הוציאה 4 ספרים (יהיו עוד?) בסדרה של עברית כהווייתה.
והנה, כבר במשפט הזה, עשיתי שגיאה. הייתי צריכה לכתוב "ארבעה ספרים" ולא "4 ספרים".
עברית כהווייתה הוא ספר עזר לכותבים ועורכים. אבל לא רק. אני חושבת שכל אוהב שפה ימצא בו עניין. ואני ממליצה אותו במיוחד לחברי עורכי הדין.
הספר מבוסס על מגוון רחב של ספרים, כתבי עת ועיתונים. הספר מציג את המסורות, את התקנים, ואת הנורמות לעומת השימוש הרווח, ועם זה הוא מנחה ומציע העדפות.
הספר מביא עניינים כלליים. בפעם הראשונה ניתנות כאן תשובות לשאלות רבות שמטרידות את הכותבים ועד היום לא ניתנו להן תשובות מרוכזות.
הספר זה, ארבעים וחמישה פרקים. (ממש רציתי לכתוב "45" אבל התאפקתי). הפרקים קצרים. שפע של דוגמאות איך לכתוב ואיך לא לכתוב.
בחלק הגדול של הפרקים, בראשיתם, מופיע "דבר האקדמיה" , הכלל. וחלק האחר של הפרקים, לאה צבעוני כותבת איך נאה לכתוב, איך ראוי.
אכתוב כאן חלק מהשפע. הספר פתר לי הרבה התלבטויות, השלים לי ידע, ומאד נהניתי ממנו. וכבר אצלול לספר השני.
והנה על קצה המזלג. (אגב, יש יוצאים מהכלל, לא הכללתי אותם)
הספר מתחיל בדבר מה שאני תמיד נופלת בו. "שם פרטי קודם לשם משפחה". (רק ברשימה הערוכה לפי סדר הא"ב יש להקדים שם משפחה לשם פרטי).
"שם נשאר שם" כל אדם רשאי לכתוב את שמו כרצונו – דוד, דיוד, דיוויד.
"מילה אחת מקצרים בגרש" - האקדמיה: גרש משמש לקיצור המילה, ומקומו אחר האות האחרונה הנכתבת של המילה המקוצרת. למשל ע' עוז, ולא ע. עוז. יש סופרים שהחליטו לקצר את שמם למשך ס. יזהר, אך כאשר מאזכרים אותם, צריך לכתוב ס' יצהר. קיצור של "טלפון" למשל הוא טל' ולא טל. ולא טל:. פקס היא מילה מילונית, לכן נכתוב פקס ולא פקס' ולא פקס. יוצא מהכלל הוא "דוקטור" מקצרים אותה כ- ד"ר. (האקדמיה גם אומרת שלא נאה לקצר את ירושלים ל – י-ם).
"שתי מילים או יותר מקצרים בגרשיים" האקדמיה: גרשיים משמשים לסימון ראשי תיבות הצירופים, והם באים לפני האות האחרונה של הקיצור. לא ח. נ. ביאליק, כי אם ח"נ ביאליק. לא ת.ד אלא ת"ד. וחברי עורכי הדין אני עבורכם ח"נ ולא ח.נ., ובפניה נכתוב אג"נ ולא א.ג.נ. כלור, כלל זה חל גם על שלוש מילים ויותר.
"סימון פרקים, פסוקים, כיתות ועוד" האקדמיה: באותיות המשמשות מספרים בציון פרקים, פסוקים, עמודים, שורות וכדומה, אין צורך לשים גרש או גרשיים. אפשר פרק א ואפשר פרק א'.
"שמות אותיות" האקדמיה: בשמות האותיות – כגן אל"ף, בי"ת – הגרשיים מציינים כי אין אלו מילים ממשיות.
"יפה להמעיט בקיצורי מילים ובראשי תיבות" (כאן אני תמיד נופלת) יפה ומכובד לכתוב מילים שלמות ולא קיצורים.
"בסוף מילה בראשי תיבות תבוא אות סופית"
האקדמיה : כותבים בסוף ראשי תיבות אותיות מנצפ"ך סופיות אם ראשי תיבות מבוטאעים כמילה אחת
בד"ץ, בג"ץ , מכ"ם, מע"ץ, מע"ם, גלגל"ץ, שכפ"ץ, אל"מ (כמובן גם שנים, תש"ם, תש"ן)
אם המילים המקוצרות נקראות במלואן או שקוראים את האותיות בשמן, כותבים מנצפ"ך לא סופיות
מו"מ (כי קוראים משא ןמתן)
א"צ (אהבצ ציון)
כאשר בראש מילה השנייה המקוצרת יש אות דגושה, לא מקצרים באות סופית
ח"כ, משת"פ
(אך כותבים אב"ך, כי הכ"ף לא דגושה)
"בטקסט שאינו מספרי במהותו, מילים עדיפות מספרות" . כמו שכתבתי בהתחלה. בינתיים יצאו ארבעה ספרים. (ולא 4 ספרים). עדיף גם לכתוב אחוזים או אחוז ולא %.
"בטקסט עברי כותבים מספרים מימין לשמאל" המשרד פתוח בשעות 8- 12. (על זה היה פעם פסק דין, שעות חנייה מותרת).
"על מר וגברת ועל תארים למיניהם".
"זכר ונקבה" - כאשר במשפט אחד יש גם זכר וגם נקבה.
"הכול על תאריך" – איך כותבים נכון תאריך לועזי ותאריך עברי. (ואני שמתי לב שאני חוזרת תמיד על אותה טעות. לא כותבים "בתאריך 22 ביוני 2012" אלא "ביום 22..." או רק " ב 22...".
"חזרה על מילות יחס".
"שלילת השם והתואר ב"לא" "
"מתי דרושה ה"א הידיעה"
"ו/או" שגוי לכתוב כך. נניח אתם כותבים "מחפש עובד דובר אנגלית ו/או צרפתית". (צריך לכתוב רק "או".) למה זה שגוי? כי אן יגיע אליכם אחד שדובר את שתי השפות, לא תקבלו אותו לעבודה? רק בכתיבת תוכניות נתקלתי ב- ו/או. (XOR), הפירוש שלו – או זה או זה אבל לא שניהם ביחד. ואנחנו בדרך כלל מתכוונים ל"או". (סיבכתי?)
"מספרים יסודיים"
"מספרים סודרים"
"מספרים סתמיים יבואו בלשון נקבה" כאן אני נפלתי מספר פעמים. מספר סתמי – זה מספר שלא מסדר (ילד אחד, ילד שני) כי אם משמש כינוי. מספר של אוטובוס למשל. ואז – אוטובוס מספר אחת" (כן, כן). רץ מספר שתים.
"מילים שהתגלגלו מארמית" – אז אנשים זה משכנתה (!!!) , דוגמה, קופסה, אסמכתה.
"מילים שהתגלגלו מלועזית" האקדמיה החליטה על ט' ולא ת'. דרמטי, סימפטי.
ויש גם תעתיקים. ועוד ועוד.
בקיצור אנשים, חברים, חברי הנכבדים.
ממש כדאי.
הספרים הבאים - סימני פיסוק, הכתיב חסר הניקוד, ענייני תחביר, ניסוח.
ד"ר לאה צבעוני עוסקת בעריכה ובהוצאה לאור, והספר הזה הוא פרי נסיונה בתחומים אלו. היא בעלת תעודה בעריכה לשונית, תואר שני בלשון העברית (כתבה תזה על זמני הפועל) ותואר שלישי (כתבה תעודת דוקטור על דרכי השלילה) מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. ספריה הקודמים בתחום העריכה: עניינו ערך עריכה ומכתבים רשמיים.
קראתי, נהניתי, התלהבתי, אהבתי, למדתי
בקיצור - ממליצה.
