כעת גולשים באתר: 186
מספר הספרים באתר: 17,342
מספר הביקורות באתר: 38,907
לחנות
לייק לנוריתה
אי קאסט
השתתפות בפרויקט
נעיצת ספר באתר נוריתה
פרסום באתר נוריתה

ספרים לפי א-ב - ז

Pages

  • (1)
  • (62)
  • " (7)
  • # (3)
  • ' (1)
  • 0 (1)
  • 1 (50)
  • 2 (13)
  • 3 (7)
  • 4 (4)
  • 5 (6)
  • 6 (7)
  • 7 (4)
  • 8 (1)
  • 9 (1)
  • C (1)
  • D (1)
  • E (2)
  • H (1)
  • i (1)
  • L (2)
  • M (1)
  • N (2)
  • O (1)
  • S (1)
  • V (1)
  • W (2)
  • Z (2)
  • Л (1)
  • א (1958)
  • ב (963)
  • ג (396)
  • ד (379)
  • ה (3378)
  • ו (180)
  • ז (225)
  • ח (655)
  • ט (174)
  • י (587)
  • כ (571)

Pages

Pages

"ויגיעו אותם הימים, כפי שהגיעו בעבר וכפי שיגיעו שוב, שבהם נחה האפלה על הארץ וכבדה על לב האדם, הצמחים הירוקים קמלו והתקווה מתה" – מחזור הדרקון.
 

הספר זיכרון ילדות ושִכחה: קריאות חדשות בצלקתו של אודיסאוס מציג עשר קריאות מקוריות באפיזודה אחת מתוך האודיסאה של הומרוס. הספר מפגיש את מיטב החוקרים בתחומי הספרות ההשוואתית, הלימודים הקלאסיים, התיאטרון, הפילוסופיה והפסיכואנליזה לדיון בין־תחומי בסיפור ההומרי ובהשפעתו של מיתוס הצלקת בתולדות הספרות, בתורת הספרות ובתחומי דעת ויצירה מרכזיים אחרים במדעי הרוח.

התהלך על הארץ כאילו אתה מנשק את האדמה בכפות רגליך

טיץ' נהאט האן

 

אי אפשר להעיר אדם שרק מעמיד פנים שהוא ישן

פתגם של השבט האינדיאני נאוואחו

 

מוזיקה היא נוסטלגיה לדברים שלא קרו מעולם

בבת אחת החיים יכולים להשתנות. לתמיד, בהרף עין.

בבוקרו של כל יום, מאחורי כל עיקול, אורב האיום: דבר-מה עלול להפר את השגרה, לשמוט את הקרקע. החיים המוכרים עלולים לנטוש את האדם בבת אחת, ואחרים יחליפו אותם; ובתווך – המערבולת.

 

אסמעיליה. קהיר. לונדון. ניו יורק. וושינגטון. רחובות. ירושלים. הרצליה.

זיכרונותיה של זינאידה פסטרנק מהווים רומן נוקב בכנותו, בעל ‏אווירה רוחנית ייחודית. מסכת יחסיה עם גנריך נויהאוס ובוריס פסטרנק וקשריה עם גאוני המאה ה-20 ‏- הפסנתרנים ולדימיר הורוביץ ואמיל הילליס והמשוררים אוסיפ מנדלשטם ואנה אחמטובה - כל אלה נפרשים על רקע מהפיכה ושתי מלחמות עולם.

‏בזכרונות נחשפים סודות עבר רבים אודות מעצרו של גנריך נויהאוס, היחסים בין אוסיפ מנדלשטם ובוריס פסטרנק, רדיפותיו של פסטרנק בשל הרומן ד"ר ז'יוואגו ועוד.

 

זהו סיפור אהבה מופלא בין שולי לאורי, שני חניכים בכפר הילדים 'מאיר שפיה', בתחילת העשור השני לחייהם.

 

אהבתם, המתחילה בהיסוס וגישוש, הופכת למרכז חייהם.  כשאורי מגלה כי מתחת לעליצותה התמידית של שולי מסתתר כאב עמוק המאיים על עתידה, הוא נוטל, ללא ידיעתה, אחריות ונאבק למענה. אהבתו של אורי והתייצבותו, באומץ נדיר, להגנתה, משנה את חייה של שולי לתמיד, ובד בבד משנה גם את חייו שלו.

 

אינני סובל מצניעות מופרזת, אבל לא הייתי טורח על הספר הזה אילולא התרשמתי כל כך מלווייתי. היא היתה ללא ספק הצלחה מסחררת. ראש הממשלה בכה על קברי, מאות אנשים הצטופפו במעברים, וכמובן שהצלחתי לעורר שערורייה אחת אחרונה בכך שלראשונה בתולדות המדינה נקבר אדם קבורה חילונית בבית קברות אורתודקסי.
בתום הלוויה, בעת ששולה צעדה החוצה, היא מלמלה באוזני עליזה אולמרט: "אני כל כך מתביישת". עליזה שאלה למה. "תמיד ידעתי שהוא חשוב", אמרה שולה, "אבל רק עכשיו אני קולטת שלא הבנתי עד כמה."

"זיכרונות גנוזים" הוא מותחן ספרותי מרתק על האופן שבו הטכנולוגיה משנה את הזיכרון, והזיכרון מעצב את הנפש.

במכון ויצמן מתרחשת זה שנים פעילות סודית ביותר, במסגרתה יתאפשר מסע בזמן לנקודות מסוימות בעבר הקרוב. לצורך ההפעלה הניסיונית של המסעות הללו, מגייס הגוף בראשותו של פרופ' ציון שפירא, שלושה אנשים (שני בחורים ובחורה) שנבחרו בקפידה. אנשים אלו אינטליגנטים במיוחד, בעלי תכונות אופי מתאימות וחוסן גופני. תוך מתן הסברים על פרדוקסים בזמן והכשרה לשלושת הנבחרים, מתחילים המסעות בזמן.

בימים אלה מלאו עשרים שנה לפטירתו של המשורר והסופר פנחס שדה. קבוצת סופרים ושוחרי ספרות עולים מדי שנה לקברו בירושלים, וגם השנה עלינו לקברו, ולאחר שקיימנו אשכבה קראנו משיריו וסיפרנו עליו. הפעם לראשונה הצטרפה אלינו רעייתו הראשונה יעל זקס, גיבורת ספרו "החיים כמשל". השנה יום י"ז בשבט נפל ביום שבת, ממש כמו ביום פטירתו, וכן גם פרשת השבוע בשבת זו הייתה יתרו, ממש כמו ביום מותו של פ' שדה. לכן הוקדמה העלייה לקבר ליום ט"ו בשבט.

"...העולם כבר רחוק, המלחמה
מייללת בקולות עופרת מחרידים
ופשעים אכזריים חורכים הכול. כאן, היום,
דלתות הבתים סומנו בדמם של
יהודים, נוצרים, אירופים.
הם הרגו כל מה שראוי להאמין בו,
חרפה – כל מה שראוי לחיות למענו. 
במיטתך פגרים, ביתך מערת צחנה,
המאמינים והאמונה בידיהם של לוכדי הכלבים.
נפתחו שערייך, אפוקליפסה, 
עלילת הדם זועקת אל העולם.
מי שמנשקני היום, קוברֵני מחר,
מי שאני מחבק היום, מת מחר.

עיתונאי ישיש מחליט להעניק לעצמו ליום הולדתו התשעים ליל אהבה עם נערה בתולה. הלילה הזה, בבית זונות באחת מסמטאותיה הציוריות של עירו, עתיד לשנות את חייו של הזקן הערירי שכבר ראה את עצמו עומד על ספו של המוות, והוא זוכה באמונה המחיה שעוד יחגוג את שנתו המאה ואז ימות באחד הימים לא מזקנה כי אם "מאהבה בפרפורי גסיסה מאושרים".
ספרו החדש של מארקס שר שיר אחר לזקנה, ובהשראת המציאות והדמיון כאחד נאחז מתוך אמונה כובשת בתפיסה חדשה של חוויית האהבה והארוטיקה.

אחרי שהספרייה שבה עבדה רוזמרי, אלמנה בת 86, נסגרה, וחנות המכולת השכונתית הפכה לבר אופנתי – עכשיו גם הלידו, בריכת השחייה שבה היא שוחה מאז פתיחתה, עומדת להיסגר. לכאן, ללידו הבריכה של שכונה קטנה בלונדון, היא ברחה מפני מוראות מלחמת העולם השנייה, כאן התאהבה בג'ורג' וכאן מצאה קהילה כלבבה במשך כל נישואיה ולאחר מותו של ג'ורג'. כעת רוזמרי נחושה לגייס את כל תושבי השכונה כדי להציל את הבריכה. לעזרתה נחלצת קייט, עיתונאית במקומון השכונתי, שחיה בבדידות וסובלת מהתקפי חרדה.

כאשר קופסה שחורה של מטוס שנעלם לפני שלושים שנה נמצאת בקרקעית הים, בחור צעיר בשם דאב מתחיל לזכור פרטים מעבר שאינו שלו. הזיכרונות שייכים לצייד פרחים נדירים בניו יורק של שנות השמונים שחיפושו הוביל אותו מסביב לעולם והסתיים בטרגדיה. הזיכרונות האלה אינם מרפים מדאב המופנם והבודד בלונדון של ימינו, אך דווקא בהם טמון המפתח לתעלומת זהותו הכרוכה בגורלם של הנוסעים באותה טיסה הרת אסון.    

בשנת 1958 ניגשה סימון דה בובואר בת החמישים לכתיבת האוטוביוגרפיה שלה. היא הייתה סופרת ופילוסופית עטורת תהילה, אחת מחלוצות הפמיניזם, ובת זוגו של הפילוסוף ז'אן-פול סארטר בזוגיות ארוכת שנים ומשוחררת מכבלי המוסכמות החברתיות.

על הרקע הזה, שמו של הכרך הראשון באוטוביוגרפיה שלה, זיכרונותיה של נערה מחונכת, נקרא כקריצה לקוראיה. בפרפראזה על הציטוט המפורסם מספרה "המין השני": היא לא נולדה כזאת, היא נעשתה כזאת.

ספר זה הינו הרומן האירוטי השלישי שכתב המשורר הצרפתי הנודע גִּיוֹם אַפּוֹלינֶר, שהפך להיות היצירה האירוטית האהובה ביותר על הקורא הצרפתי למעלה ממאה שנה. רומן זה, כקודמיו, הוקדש לידידו הטוב, הצייר פאבלו פיקאסו. העותקים הראשונים של היצירה שהודפסה בשנת 1911 ניתנו לחבריו הקרובים של אפולינר —  בין היתר פיקאסו, הנרי רוסו, מארק שאגאל, קוקטו והסופרת האמריקאית גרטרוד שטיין.

 

אלן מַבַּנקוּ, מן הקולות הבולטים והפופולריים ביותר בספרות הצרפתית העכשווית, נולד וגדל בקוֹנגוֹ-בּרָזָוויל, ובבגרותו עבר לצרפת. הוא פירסם רומאנים, קובצי שירה ומסוֹת. 'זיכרונותיו של דורבן' הוא ספרו המצליח ביותר, שגם זכה בפרס רֶנוֹדוֹ, מן הפרסים הספרותיים היוקרתיים ביותר בצרפת.

בכפר קטן במעמקי היער האפריקני חיים האיש קיבַּנדי וכפילו הדורבן. בלילות, בשעה שבני-האדם נמים את שנתם, יוצא הזוג המוזר למסעות נקם ורצח, והחיה מוציאה אל הפועל את מאווייו האפלים של אדונהּ האנושי. ה

שארל ל', פקיד אפרורי ושתקן, מואס בטיפשות ובכיעור האנושיים ומפתח לעצמו עולם פנימי עשיר, מלא דמיון וחלומות סוערים. כתב יד פרי עטו מתגלגל לידיו של מכר רחוק וחסר עניין. הלה עומד להשליכו לפח, אך ברגע האחרון מציץ בו, נשבה בקסמו וגומע אותו בן לילה.

באמצעות התחבולה הספרותית החדשנית לזמנו של 'מציאת כתב יד', ובסגנון כתיבה חריף ומושחז, מירבו מנער מעליו את קונבנציות הספרות של זמנו וחותר גם תחת מוסכמות החברה הצרפתית בסגנונו החריף והמושחז.

אני לא דמיוני...

"קוראים לי בּוּדוֹ. אני חי כבר חמש שנים, המון זמן יחסית למישהו כמוני. את השם שלי נתן לי מקס. מקס הוא בן שמונה, והוא בן האנוש היחיד שיכול לראות אותי. אני יודע מה שמקס יודע, וגם כמה דברים שלא. אני יודע שמקס נמצא בסכנה. ואני יודע שאני היחיד שיכול להציל אותו..."

 

Pages

איגרת מידע נוריתה

קבלו את החדשות האחרונות מהאתר!

צור קשר

צור קשר

לכתיבת ביקורות ויצירת קשר עם נוריתה שלחו טופס או מייל:[email protected]

נוריתה – אתר על ספרים, ספרות ובעיקר ביקורות על ספרים. אוהבי הספרות והקריאה ימצאו המלצות על ספרים, מידע על ספרים חדשים, שפע של ספרים לנוער, ספרים לילדים, ספרי מתח, ספרי בישול, כתבי עת ועוד...
נורית וייסמן ת"ד 733 ערד 8910602 | [email protected] | עיצוב ובניית האתר בדרופל סטודיו VITI