דויד גרוסמן

"שק קמח", או בעברית ירושלמית צחה, "אבויויו" הוא אחד הדברים שכולם מכירים. אין אחד שלא חווה זאת, וזה אחד הדברים שאני מצפה בכליון עיניים לעשות עם העולל

באמצע ארוחת ערב קם איש ואומר לאישתו שהוא יוצא לחפש את בנו "שם". בנם מת חמש שנים לפני ואף אחד מבני הזוג לא ממש הצליח להתגבר על זה (אפשר בכלל להתגבר על דבר כזה?!). הוא קם ומחליט שהוא הולך לחפש אותו. מאותו רגע הוא נקרא בספר "האיש ההולך". אין לו שם וכ...

מתקנת רשתות אילמת, החיה בסבך של רשתות ואצות על שפת האגם; מורה קשיש שפותר תרגילי חשבון על קירות בתים; מיילדת שאיש אינו רוצה להעסיק אותה; בעלה הסנדלר; דוכס המואס במשרתו; איש הרושם בשקדנות תמוהה את קורות העיר, ואשתו, שהאיש גזר על עצמו גלות מחייהם המש...

(הדגמה מהיצירות של א.ב. יהושע, דוד גרוסמן ומאיר שלו)

חיכיתי בקוצר רוח לקרוא את הספר הזה. עיניין אותי לראות מה יצא תחת ידם המיומנת של דויד גרוסמן כסופר ומיכל רובנר כאחראית על הרישומים. אין ספק שלא התאכזבתי. הספר מקסים ומרגש ואפילו העלה לחלוחית בעיני.

הסופר דויד גרוסמן והאמנית מיכל רובנר יצרו ביחד ספר יפהפה, שמספר בפשטות ובחמימות על אהבה ובדידות וחיבוק. ועל ילד אחד, יחיד ומיוחד, שאין עוד כמוהו בכל העולם.

יש ילדים זיגזג - דויד גרוסמן (ספר) אני ודאי לא הראשון ואף לא האחרון שכותב על ספר זה ואף על פי שאלפי קוראים נהנו לקרוא ולכתוב על הספר , אני לא מרגיש מיותר לכתוב עליו , להיפך אני מרגיש חובה לכתוב על הספר. ארבע שנים שכן הספר על מדפי הספרייה שלי ולא ...

נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר. אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גַבִּי, מזכירתו וחברתו של אביו. בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה. הוא לא יגיע לשם. בדרכו הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדו...

אז מה הספר עורר בי? בעיקר הכרת תודה על כך שלהוריי נולדו שתי בנות, ועל כך שלאחותי נולדו לא מזמן שתי בנות (למרות הבדיחה הישנה שעד שהן יהיו בנות 18, לא יהיה צבא. מי יודע, אולי לא תהיה מדינה?). הכרת תודה על כך שאמא שלי לא חוותה את מה שאורה חווה בספר. ...

שלמה אפרים נוימן הוא דור שני לשואה. בתור שכזה הוא צריך לחזות כל ערב בהוריו הממהרים הביתה מביתן הפיס שלהם, האם ממהרת להוציא סירים מהמקרר ולחמם ארוחה גדולה אותה יטרפו עד ניגוב טיפת הרוטב האחרונה עם בדל הלחם הנותר. שלמה אפרים נוימן צריך גם לחזות בש...