גוף שני יחיד מאת סייד קשוע (ספר)

גוף שני יחיד – סייד קשוע

הוצאת כתר

318 עמ'

שני המושגים הראשונים שעלו לי ברגע שסיימתי את הספר היו נאמנות וחיפוש זהות. זה ספר שבוחן נאמנות במספר מישורים, ומעמיד את גיבורי הספר במצב תמידי של חיפוש זהות והגדרה עצמית. 

המישור הראשון הוא המישור האישי, הגיבור של הסיפור המכונה עורך הדין ולהבדיל  משאר הדמויות בסיפור  ששמם נחשף לאורך העלילה שמו של העורך דין לא מתגלה דבר שהפריע לי ולמרות שברורה לי כוונתו של קשוע אני צריך שלדמויות יהיה שם מין צורך בסיסי כזה שעוזר לי להתחבר לדמות. עורך הדין מגלה פתק בתוך ספר מיד שניה שהוא קנה הפתק כתוב בכתב ידה של אשתו הממוען לגבר אחר ולאורך כל העלילה עורך הדין נמצא בחיפוש אחר ממצאים אשר יאשרו לו את נאמנותה או אי נאמנותה של אישתו.

המישור השני בו נבחנת הנאמנות היא המישור הקהילתי או החברתי והוא מיוצג ע"י שתי דמויות, הראשונה היא דמותו של עורך הדין, הוא גדל במזרח ירושלים אבל לאחר סיום לימודיו הוא פותח את משרדו דווקא במערב העיר.הוא משתמש בהצלחתו בהתרסה גם כנגד החברה ממנה הוא בא וגם כנגד החברה שמסרבת לקבל אותו ומראה את הצלחתו למרות הקשיים בהם הוא נתקל. יש לו חוג מכרים מצומצם איתו הוא נפגש ובכך הוא שומר על קשריו התרבותיים אך מקום מגוריו וסגנון חייו מראים על נסיון התנתקות מהחברה והמסורת ממנה הוא מגיע. עורך הדין גם מנסה להדביק את הפערים התרבותיים ע"י קריאת ספרים הנחשבים לקלאסיקות בתרבות המערבית הוא קורא את  "סונטת קרויצר" ספר אותו לא קראתי בעצמי והזדהתי עם רצונו של הגיבור לקרוא אותו על מנת להרגיש שייך ולא להיתפס כחסר השכלה במידה והוא יתקל לשיחה על קלאסיקות ספרותיות.

במקביל מתפתח סיפורו של אמיר להב, ששמו בלבד מעיד על המצב בו הוא נמצא ערבי תושב טירה שאימו מאלצה לעזוב את טירה ולעבור איתו לג'לג'וליה, סיבות המעבר אינן ברורות עד הסוף אבל ברור שהחברה אליה הם השתייכו דחתה אותם. אמיר שלמד ועובד בירושלים ממעיט בביקוריו בג'לג'וליה ומנסה להתנתק מעברו, הוא מתקבל לעבודה כעובד סוציאלי במזרח העיר ואינו מתחבר לשאר העובדים, עד אשר מגיעה ליילא מתמחה חדשה איתה היא מנסה ליצור איתה קשר, הקשר ניתק בעקבות מסיבה אליה הם הולכים ובה הוא פוגש את חבריו לעבודה בעקבות כך הוא מתפטר מעבודתו אך הוא מקבל פתק מליילא אשר מנסה להבין לאן הוא נעלם. במקביל הוא מתחיל לעבוד כמטפלו האישי של יונתן גבר בגילו אשר סובל משיתוק וזקוק לטיפול אישי וצמוד. אט אט הוא לומד על חייו של יונתן ותחביב הצילום שלו והוא מאמץ את אורך חייו וסגנונו ולבסוף מאמץ את זהותו כאשר הוא מתקבל ללימודי צילום בבצלאל בעזרת תעודת הזהות של יונתן. סודו נחשף ע"י אימו של יונתן אך במקום להסגיר אותו היא מסייעת לו, והוא בתמורה מסייע לה לגאול את יונתן מיסוריו שזהו קונפליקט בפני עצמו.

שני הקוים המקבילים של הגיבורים בסיפור מצטלבים בסופו של דבר כאשר עורך הדין מצליח לחבר בין הפתק אותו הוא מצא לבין אמיר וחושף את שינוי זהותו של אמיר. אך הוא אינו מסגיר אותו אולי מתוך הבנה ואולי מתוך רצון להיות כמוהו.

שני הגיבורים ושאר הדמויות בסיפור מייצגים את החברה הערבית בארץ. שצריכה כל הזמן להגדיר את הנאמנות שלה לשלטון ואת הזהות שלה כחברת מיעוט המתקבלת בחשד מתמיד ואשר נמצאת בקונפליקט מתמיד. מצד אחד עומדת התרבות, החברה והמסורת עליה הם משתייכים ומצד שני מדינת ישראל שבה אין חלוקה שווה של משאבים למגזרי החברה השונים. קשוע מראה זאת בכל מיני ניואנסים קטנים לאורך כל הספר ולדוגמא המקצועות באוניברסיטה אליהם יש  לערבים יכולת להתקבל וללמוד. תאור הכפרים במשולש או אפילו המעונות האונ' המחולקים בהתאם לחברה ממנה אתה בא (שמו שפורש כשם יהודי סייע לו לקבל מעונות בהר הצופים והבדיל משאר הסטודנטים הערבים באונ' הנשלחים למעונות אחרים), וגם בהקבלה ללימודים בבצלאל על בסיס של אפליה מתקנת, או בהתקבלות לעבודה או בסוג העבודה אותה אתה יכול לעשות בבית קפה בהתאם למוצא שלך. הגיבורים לכודים הקונפליקט של האם להסתיר את זהותי ולקבל מהמדינה והחברה את השירותים והיחס אותו מקבלים אחרים או להיות גאה במקורות ובמסורת שלי ולהדחות החוצה או להתקבל בחשדנות ולהתקל במבטים בוחנים על כל צעד ושעל. הכתיבה של קשוע היא פשוטה אין בה תאורים מרשימים או מצבים מורכבים אבל היא מציגה מציאות מורכבת זו בדיוק התחושה שלפי דעתי קשוע רצה להעביר את התאור היום יומי הפשוט של חיים במדינה בה אתה המיעוט שנתקל בחשדנות ברגע שמתבררת זהותך. הכתיבה היא קולחת ענינית וקשוע הצליח להעמיד אותי בנקודה בה ראיתי את עצמי בדמותו של אמיר. זהו ספר טוב המציג את המציאות המבלבלת בה נמצאים ערבי א"י באור בהיר בלי להיכנס להסברים, ספר שמראה תמונה מציאותית לא קלה ומתיר לקורא המון מקום למחשבה.

תודה לתומר

גוף שני יחיד, ספרו השלישי של סייד קשוע, מביא את כישרונו הספרותי לשיא בשלותו ומציג אותו כאחד מגדולי המספרים בספרות העברית כיום. הרומן שוזר את סיפוריהם של עורך דין ממזרח ירושלים, סטודנט מטירה, נער ישראלי משכונת בית הכרם ואמו למסכת עוצרת נשימה על אהבה ובגידה, אמנות ונאמנות, ועל הסתירות והעמדות הפנים שבתוכן אנו חיים את חיינו.

סייד קשוע הוא בעל טור בעיתון "הארץ" ויוצר סדרת הטלווזיה "עבודה ערבית". ספריו הקודמים, "ערבים רוקדים" (2002) ו"ויהי בוקר" (2004), היו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות.

ביקורות באתר לספרים של סייד קשוע

אשמח אם תגיבו