הודו - יומן דרכים - עזריאל קרליבך (ספר)

הודו - יומן דרכים.
עזריאל קרליבך (1954)
הוצאת עיינות (אני משער שהיא כבר ז"ל).

280 עמודים.

טוב אני אתחיל מהסוף.
הופתעתי, באתי סקפטי ויצאתי מוקסם. ספר מרתק, חכם בצורה פנומנאלית ויוצא דופן.

בשנת 1954 ערך עזריאל קרליבך סיור בהודו למשך שלושה שבועות (לפי ויקיפדיה). מהמסע הקצר יצא הספר הזה.
קרליבך עיתונאי והעורך הראשי של ידיעות אחרונות ומעריב, הצליח בכמה שבועות ספורים לתפוס ולהבין  בצורה מדהימה את דרך המחשבה ההודית, ולהעביר אותה לקורא ה"מערבי", בצורה ששום איש מערבי שאני הכרתי לא הצליח עד כה.

מה שהכי הדהים אותי שהצליח לקלוט את אורך המחשבה ההודי בשלושה שבועות ספורים שטייל שם, אותו זמן שלוקח בד"כ למטייל ממוצע רק להתגבר על ההלם מהלכלוך והעוני. רוב האנשים שאני מכיר גם אחרי עשרים שנה לא יבינו את דרך המחשבה ההודית, מה שמעיד בעיקר על חוכמתו וחדותו של קרליבך.

את הספר התחלתי בחששות, אני אמנם מאוד אוהב את הודו, אבל אני רחוק שנות אור מהמוני ה"רוחניים" שמטיילים ומסתובבים שם. הספר התחיל קצת "כבד", אבל אחרי חמישים שישים עמודים נשבתי בקסמו שלא עזב אותי עד שסיימתי את הספר.
הספר עצמו נכתב בצורה מיוחדת במינה, כשיחות שערך קרליבך עם מארחיו ההודים. הוא שואל שאלות, לפעמים מתריסות, שאלות שכל אדם מערבי שבטוח שאורך חייו הוא הטוב ביותר ורוצה להראות ל"ילידים הלא מפותחים" מה הם מפסידים שואל, ומארחיו עונים לו.

מה שיפה בספר ובכתיבה של קרליבך, היא היכולת שלו לכתוב את תשובותיהם בצורה מפרגנת ומאוד לא ביקורתית, הוא מסביר דרך תשובותיהם את צורת המחשבה של ההודי הממוצע, והקורא מבין פתאום שיש אלטרנטיבה, אפילו ראויה ומנומקת היטב לאורך החיים המערבי.

הספר עוסק בשאלות פילוסופיות ועונה עליהם. הוא מאוד רלוונטי גם להיום ועוסק בנושאים כגון: מעמד האישה, הקאסטות ההודיות, הסוציאליזם ההודי, האלים לעומת מונוטאיזם, צדק חברתי, נהנתנות, מדוע הנצרות והאיסלם הן דתות שמייצרות אלימות לעומת ההינדואיזם, מדוע הבודהיזם לא תפס בהודו כמו בארצות השכנות, שריפת נשים אלמנות, אכילת חיות, איך רצח גאנדי גרם לשלום ועוד ועוד. ובסוף מוקדש פרק ליהודי קוצ'ין שגם אותו שווה לקרוא.

לסיכום, זהו ספר פילוסופי מרתק ויוצא דופן שנכתב לפני עשרות שנים אך רלוונטי גם היום. כמות הציטוטים שאפשר להוציא ממנו והחכמה הנשפכת מהספר היא אדירה, ואני מאוד ממליץ לכל מי שאוהב פילוסופיה ברמה קצת יותר גבוהה מכל פלספני ה"סוד" ודומיהם לקרוא את הספר.

תודה לאורי

אורי פלג כתב את הספר צ'מבה

אשמח אם תגיבו