המוח הנשי - ד"ר לואן בריזנדיין (ספר)

המוח הנשי מאת ד"ר לואן בריזנדיין

הוצאת מטר

תרגום מאנגלית: יעל גזית

320 עמודים.

2008
The Female Brain - Louann Brizendine

חוות דעת על הספר "המוח הנשי" מאת לואן בריזנדיין,

כשקניתי את הספר "המוח הנשי" בסטימצקי צומת-העוגן היינו בחנות גבר יחיד – אני – וארבע נשים: שתי מוכרות ושתי קונות שעמדו בתור אחרי ובידיהן ספרים. אחת המוכרות מכירה אותי מזמן, ולכן הרגישה נוח לשאול בקול רם ובחיוך: "למה אתה קונה את הספר הזה?"

"חשבתי שאולי אצליח להבין איך המוח הנשי עובד", אמרתי, וכאילו היו מקהלה מתואמת בתיאטרון היווני העתיק, באורח ספונטני ובו-זמני, כל ארבע הנשים שהיו אתי בחנות אמרו בבת-אחת: "אין סיכוי!"

אבל אני חושב שיש. במיוחד לאחר שקראתי את הספר הזה, שנכתב על ידי לואן בריזנדיין, נוירופסיכיאטרית במקצועה, העוקבת ומצטטת ממחקרים פורצי-הדרך בנוגע למוח האנושי.

כשקראתי באמצע שנות השבעים את הספר הראשון שתורגם לעברית בנושא המוח, "המוח" מאת ריצ'ארד רסטק, צוטטו בו מספר מדענים מובילים בתחומיהם השונים שניבאו  שהמילניום הבא (זה שאנו חיים בו כיום) יהיה המילניום של המוח. זה אכן קורה, וכמי שעוקב (גם בקריאת ספרים, גם בקריאת מאמרים מדעיים וגם במעקב אחר ההרצאות שהועלו ליו-טיוב ע"י מכוני המחקר השונים באקדמיה) אחר ההתפתחויות בתחום, ברור היה לי שמתישהו צריך להיכתב הספר שיגדיר את ההבדלים בין המוח הגברי והנשי.

זה קרה ב-2006, נדפס בישראל ב- 2008 ורק לאחרונה הגיע לידי, וחבל שרק עכשיו.

חבל, כי אם היה מגיע לידי בשנת 1981, כשהכרתי את חניה שנעשתה לאשתי, ואפילו יותר מכך – אם היה מגיע לידי ב-1982, כשהתחתנו ממש, אין לי ספק שלפחות 90% מהמריבות שמילאו את חיי היומיום שלנו בעשרים וחמש השנים הראשונות לנישואים (אחרי עשרים וחמש שנה התרגלנו סוף-סוף זה לזו ולכן מאז אנחנו רגועים יותר), מריבות שלא היו מעטות, כאן המקום לציין – אם היה מגיע לידי אז, 90% מהמריבות הללו לא היו מתקיימות.

אם זה נשמע לכם אופטימי מדי סימן שלא קראתם את הספר הזה עדיין.

לואן בריזנדיין מתארת את התפתחות המוח האנושי משלב העובר, ואת הדיפרנציאציה שלו מהמוח הגברי, דיפרנציאציה שמתחילה להתפתח בו בגיל שמונה שבועות ברחם בשטף האסטרוגן הראשון, דרך ינקות, ילדות, נערות, התבגרות ועד גיל המעבר ואחריו, ברמה שמצד אחד אינה מתפשרת על הירידה לפרטי המשמעויות של כל הורמון והורמון וכל נוירוטרנסמיטור בפעילות המוחית, כל אחד מאלו והשפעותיו על ההתנהגות, אבל מצד שני היא עושה זאת בדרך שהיא ברורה ועממית דיה כדי שכל אחד יוכל לעקוב אחר הכתוב ולהבינו מבלי להיות נוירולוג, פסיכיאטר או ביולוג מוסמך.

דניאל גולדמן, מחבר "אינטליגנציה ריגשית", מצוטט בחוות דעתו על הספר כמי שאומר, בין השאר, "ספר חובה לגברים", ואני מסכים עם הגדרתו זו.

אבל לא פחות מכך – זהו ספר חובה לנשים. אין לי ספק שאילו חניה אשתי ואני ידענו את מה שאני יודע היום, לאחר קריאת הספר, על מה שמתרחש במוח הנשי בשבוע הקודם לווסת, מה שקראנו אצלנו בבית P.M.S.(pre menstrual syndrome) (התסמונת הקדם-ויסתית) או בצורתו החריפה יותר P.M.D.D. (pre-menstrual dysphoric disorder), הרבה צלחות ואביזרי ריהוט, עליהם השלום, היו נשארים שלמים גם בימים ההם, כשעדיין היינו צעירים.

אני מניח שגם היינו מתווכחים פחות על תדירותם של יחסי המין (אולי – לא בטוח שהצד הגברי מבין שנינו מבין עדיין מה עובר עליו בתקופת הייחום שלו, שנמשכת בערך כל יום בכל שעות העירות, כי עדיין לא נכתב הספר על המוח הגברי), ולפחות הייתי מבין את השינוי בהתנהגות של חניה בתקופה שלאחר הלידה של הבת ושל התאומים, והייתי גם מבין למה בשבת בבוקר כשאני רוצה לקרוא את המוסף בשקט חניה רוצה לשוחח דווקא (כי לפי הספר, בעוד שגברים משתמשים ב-7000 מילים ביום בממוצע, נשים משתמשות ב-20,000 מילים, וגם הסיבה לכך מוסברת בספר, כך שברור שעל נשים להתחיל לדבר בשעה מוקדמת יותר כדי להספיק את כל הכמות הזו).

ספר חובה, אם כן, לכל גבר שבא במגע כלשהו עם נשים במהלך חייו, אפילו אם אלו אמו ואחותו בלבד.

 ספר חובה גם לכל אשה הרוצה להכיר טוב יותר את עצמה, ואולי אפילו להגיד מפעם לפעם לבן-זוגה את המילים שמעט מאוד גברים – וזאת על פי סטטיסטיקה אישית בלבד – שמעו אי פעם במהלך חייהם מבת-זוגם: "אתה צודק".

תודה להדי

הדי בן עמר כתב את הספר הביוגרפיה החולנית של הדי בן עמר

אשמח אם תגיבו