מתן חרמוני - היברו פאבלישינג קומפני - (ספר)
|
מתן חרמוני - היברו פאבלישינג קומפני - (ספר)
עלילת הספר מתרחשת, כאמור, בעשורים הראשונים של המאה העשרים בניו יורק, שאליה הגיעו המהגרים היהודים. הם באו עם חלום על אמריקה, אמריקה המרוצפת זהב. מבחינה זו ניתן להבין שהספר עוסק בהגירה, בהסתגלות, ועליה בסולם החברתי.
שם הספר" היברו פבלישינג קומפני"
הסופר: מתן חרמוני.
הוצאה: כנרת, זמורה ביתן 2011
270 עמ'
" היברו פבלישינג קומפני" הוא שם ספרו של מתן חרמוני.
גיבורו הוא מרדכי שוסטר, בחור יהודי שהיגר לניו יורק ב- 1904. עבד כסדר בבית הדפוס של החברה המפורסמת, וחלום חייו היה להיהפך לסופר " שונד" חלומו מתגשם , והוא הופך להיות אחד מגדולי סופרי ה"שונד".
סיפורו של מרדכי שוסטר משתרע בחוסר סדר כרונולוגי, שעל כך עוד אתייחס בהמשך, על פני כמאה שנים. מהולדתו בשלהי המאה ה-19 שאז נולד עד מותו ב- 1968.
מהי ספרות " השונד"?
המילה" שונד" ביידיש מתחברת לביטויים כמו: לכלוך זוהמה , זבל. ספרות זאת הייתה פופולרית בתחילת המאה ה- 20.
אלה היו רומנים אשר התפרסמו בהמשכים בעיתונות היידית, כדי להגדיל את תפוצתם.
החומרים שמהם נשאבו היו: אהבות אסורות, זנות, מאפיה של עולם היהודים באמריקה.
קהל גדול של קוראים היה לספרות זו באותם ימים. החל מעקרות בית פועלים ואפילו תלמידי ישיבות.
כיום היינו מכנים ספרות זו יותר כטלנובלות, רומנים רומנטים, ספרי טיסה.
עלילת הספר מתרחשת, כאמור, בעשורים הראשונים של המאה העשרים בניו יורק, שאליה הגיעו המהגרים היהודים. הם באו עם חלום על אמריקה, אמריקה המרוצפת זהב.
מבחינה זו ניתן להבין שהספר עוסק בהגירה, בהסתגלות, ועליה בסולם החברתי.
בעלילה שזורים גם סיפורים על התבגרות, מפגש בין המינים, של הצעירים באותה תקופה. הרבה עוני ודלות, ועבודה קשה.
אך הדגש העיקרי הושם על חיי התרבות והספרות,. הווי בתי הקפה בהם מתרכזים הסופרים, הבמאים, השחקנים, מזכירה לי מאד את הסיפורים על ההווי של אנשי הבוהמה בתל אביב הקטנה.
אני חושבת שעיקרו של הספר הוא בסגנונו המיוחד. הסופר כותב בעברית ,שנקראת כאילו הייתה יידיש.
החזרות המרובות על משפטים וקטעים, ומילים שכתובות אמנם בעברית , אך הן למעשה מילים ביידיש.
כך מעביר הסופר את רוח השיח של שפת היידיש שפרחה אז בין היהודים, שכמעט ונעלמה מן העולם.
מאד נהניתי מן הטכניקה הזאת של הסופר, שהרי שפת היידיש היא השפה בה דברתי עם הורי, עם סבי וסבתי ועם בני משפחתי הבוגרים.
קטעים רבים גרמו לי עונג רב, ואפילו התרפקות נוסטאלגית.
הרומן מכניס אותנו לתוך הדירות הצפופות של המהגרים, להוצאת הספרים שעל שמה הוא נקרא, אך גם מוליך אותנו אל התיאטראות הגועשים,ובתי הקפה. שם מתנהלים ויכוחים, יריבויות בין סופרים בצורה גלויה או סמויה..
האזור הקטן הצפוף והעני של האיסט סייד שבניו יורק, הפך להיות המוקד של תרבות יהודית אמריקאית, שהתנהלה בעיקר ביידיש, ושאותה הביאו המהגרים ממזרח אירופה.
כמה תמיהות לוו אותי עם קריאת הספר.
המעברים בין התקופות בהן מתרחשים פרקי העלילה גרמו לפיזור העלילה, ועשו אותה לפחות חשובה.
נשאלות שאלות, כמו למשל, מדוע עוזב מרדכי את ביתה של בת דודתו בסאן פרנציסקו לאחר , שהוזמן אליה, אחר זמן קצר.
הרבה פערים יש למלא בגלל הקפיצות בזמנים.
תמיהה נוספת, הסופר תאר את חיי היהודים במתחם הצר הגיאוגרפי, והכניס אותם למין בועה סגורה.
מוזר בעיניי, כיצד מאה שלמה , בה קרו אירועים הרי עולם, שתי מלחמות עולם, שואה, הקמת התנועה הציונית, ותקומת העם היהודי בארצו ההיסטורית, מהפכה ברוסיה, ואפילו אירועים חשובים בארה"ב עצמה לא באים לידי ביטוי כלל בספר , אף לא בצורה מינורית.
אמנם מובנת לי כוונת הסופר, שרצה לתקן עול היסטורי שנעשתה לתרבות היידיש.
האם זו תלישות בחיי היהודים" או שמא זו היא בחירת הסופר לתאר כך את הדברים.
באותה מידה כמעט ולא קראנו על קשר כלשהו בין המהגרים היהודיים לבין שכניהם הלא יהודים, שגם הם היו מהגרים.
למרות כל זה , מצאתי עיין רב בספר. אני רציתי אולי לראות בספר מין פסיפס, מין אפוס של חיי היהודים, בעוד שהסופר כוון רק , כדברי יגאל שורץל "חתיכת חיים" אמנם מובחרת מפאזל שלם רב עלילות.
על גבי העטיפה קושר העורך יגאל שורץ כתרים רבים לספר, בעיניי חלקם בהחלט מוצדקים, בחלקם אולי מוגזמים, הקוראים ישפטו,
לסיכום , אני ממליצה על הספר, הרבה לימוד ועונג הוא העניק לי.
תודה, רבקה.
תודה לרבקה
ביקורות באתר לספרים של מתן חרמוני
אשמח אם תגיבו
הסופר: מתן חרמוני.
הוצאה: כנרת, זמורה ביתן 2011
270 עמ'
" היברו פבלישינג קומפני" הוא שם ספרו של מתן חרמוני.
גיבורו הוא מרדכי שוסטר, בחור יהודי שהיגר לניו יורק ב- 1904. עבד כסדר בבית הדפוס של החברה המפורסמת, וחלום חייו היה להיהפך לסופר " שונד" חלומו מתגשם , והוא הופך להיות אחד מגדולי סופרי ה"שונד".
סיפורו של מרדכי שוסטר משתרע בחוסר סדר כרונולוגי, שעל כך עוד אתייחס בהמשך, על פני כמאה שנים. מהולדתו בשלהי המאה ה-19 שאז נולד עד מותו ב- 1968.
מהי ספרות " השונד"?
המילה" שונד" ביידיש מתחברת לביטויים כמו: לכלוך זוהמה , זבל. ספרות זאת הייתה פופולרית בתחילת המאה ה- 20.
אלה היו רומנים אשר התפרסמו בהמשכים בעיתונות היידית, כדי להגדיל את תפוצתם.
החומרים שמהם נשאבו היו: אהבות אסורות, זנות, מאפיה של עולם היהודים באמריקה.
קהל גדול של קוראים היה לספרות זו באותם ימים. החל מעקרות בית פועלים ואפילו תלמידי ישיבות.
כיום היינו מכנים ספרות זו יותר כטלנובלות, רומנים רומנטים, ספרי טיסה.
עלילת הספר מתרחשת, כאמור, בעשורים הראשונים של המאה העשרים בניו יורק, שאליה הגיעו המהגרים היהודים. הם באו עם חלום על אמריקה, אמריקה המרוצפת זהב.
מבחינה זו ניתן להבין שהספר עוסק בהגירה, בהסתגלות, ועליה בסולם החברתי.
בעלילה שזורים גם סיפורים על התבגרות, מפגש בין המינים, של הצעירים באותה תקופה. הרבה עוני ודלות, ועבודה קשה.
אך הדגש העיקרי הושם על חיי התרבות והספרות,. הווי בתי הקפה בהם מתרכזים הסופרים, הבמאים, השחקנים, מזכירה לי מאד את הסיפורים על ההווי של אנשי הבוהמה בתל אביב הקטנה.
אני חושבת שעיקרו של הספר הוא בסגנונו המיוחד. הסופר כותב בעברית ,שנקראת כאילו הייתה יידיש.
החזרות המרובות על משפטים וקטעים, ומילים שכתובות אמנם בעברית , אך הן למעשה מילים ביידיש.
כך מעביר הסופר את רוח השיח של שפת היידיש שפרחה אז בין היהודים, שכמעט ונעלמה מן העולם.
מאד נהניתי מן הטכניקה הזאת של הסופר, שהרי שפת היידיש היא השפה בה דברתי עם הורי, עם סבי וסבתי ועם בני משפחתי הבוגרים.
קטעים רבים גרמו לי עונג רב, ואפילו התרפקות נוסטאלגית.
הרומן מכניס אותנו לתוך הדירות הצפופות של המהגרים, להוצאת הספרים שעל שמה הוא נקרא, אך גם מוליך אותנו אל התיאטראות הגועשים,ובתי הקפה. שם מתנהלים ויכוחים, יריבויות בין סופרים בצורה גלויה או סמויה..
האזור הקטן הצפוף והעני של האיסט סייד שבניו יורק, הפך להיות המוקד של תרבות יהודית אמריקאית, שהתנהלה בעיקר ביידיש, ושאותה הביאו המהגרים ממזרח אירופה.
כמה תמיהות לוו אותי עם קריאת הספר.
המעברים בין התקופות בהן מתרחשים פרקי העלילה גרמו לפיזור העלילה, ועשו אותה לפחות חשובה.
נשאלות שאלות, כמו למשל, מדוע עוזב מרדכי את ביתה של בת דודתו בסאן פרנציסקו לאחר , שהוזמן אליה, אחר זמן קצר.
הרבה פערים יש למלא בגלל הקפיצות בזמנים.
תמיהה נוספת, הסופר תאר את חיי היהודים במתחם הצר הגיאוגרפי, והכניס אותם למין בועה סגורה.
מוזר בעיניי, כיצד מאה שלמה , בה קרו אירועים הרי עולם, שתי מלחמות עולם, שואה, הקמת התנועה הציונית, ותקומת העם היהודי בארצו ההיסטורית, מהפכה ברוסיה, ואפילו אירועים חשובים בארה"ב עצמה לא באים לידי ביטוי כלל בספר , אף לא בצורה מינורית.
אמנם מובנת לי כוונת הסופר, שרצה לתקן עול היסטורי שנעשתה לתרבות היידיש.
האם זו תלישות בחיי היהודים" או שמא זו היא בחירת הסופר לתאר כך את הדברים.
באותה מידה כמעט ולא קראנו על קשר כלשהו בין המהגרים היהודיים לבין שכניהם הלא יהודים, שגם הם היו מהגרים.
למרות כל זה , מצאתי עיין רב בספר. אני רציתי אולי לראות בספר מין פסיפס, מין אפוס של חיי היהודים, בעוד שהסופר כוון רק , כדברי יגאל שורץל "חתיכת חיים" אמנם מובחרת מפאזל שלם רב עלילות.
על גבי העטיפה קושר העורך יגאל שורץ כתרים רבים לספר, בעיניי חלקם בהחלט מוצדקים, בחלקם אולי מוגזמים, הקוראים ישפטו,
לסיכום , אני ממליצה על הספר, הרבה לימוד ועונג הוא העניק לי.
תודה, רבקה.
תודה לרבקה
ביקורות באתר לספרים של מתן חרמוני
אשמח אם תגיבו
Article viewed 188 times
הוספת תגובה