פראי אדם / רובין בייקר (ספר)

פראי אדם / רובין בייקר
Primal - Robin Baker
398 עמודים.
הוצאת כנרת, זמורה-ביתן
תרגום - ארז אשרוב

אם יש מישהי שאני סומכת מאוד על הטעם בספרים שלה זוהי בר טיירי . את הספר לקחתי לידי בעקבות ההמלצתה. אם בר נתנה ציון לספר: 5 ברבורים (מתוך 5) אז אני לא מפספסת הזדמנות.

גב הכריכה מאוד מושך אך משאיר מעורפל
על גבי הכריכה נרשם כש"בעל זבוב" פוגש את "אבודים". אני לא קראתי את "בעל זבוב" (למרות שזה היה ספר חובה לקריאה בתיכון) ואת הסדרה אבודים גם כן לא ראיתי (למרות הביקורות המצויינות והעובדה שכל חבריי עקבו בנאמנות אחר כל העונות). כך שהגעתי רק עם הידיעה שיש לפני ספר מצויין אך בלי יכולת להשוות אותו למשהו.

גב הכריכה:
ללא בגדים, ללא מחסה, ללא תקווה להינצל. איך הם שרדו את הצד האפל של גן עדן?
קבוצה של שורדים עירומים ומרוטים חוזרת לציוויליזציה שנה לאחר שנעלמה במהלך טיול שטח באי לא מיושב באוקיינוס השקט. כל הנשים, למעט אחת, בהיריון, ושלושה מחברי הקבוצה, ובכללם המנהיג שלה, נעדרים ונחשבים מתים. תחת זרקורי התקשורת העולמית כולם דבקים באותה גרסה לא משכנעת של האירועים. באמצעות חקירתו הנחושה של אדם אחד מתגלה הסיפור האמיתי על מה שקרה באי - התרחשויות בסגנון "בעל זבוב" הכוללות רגרסיה, שבטיוּת וחשד לרצח. אבל האם ישנם סימנים המעידים שדבר־מה מפלצתי אף יותר מסתתר מאחורי הכול? האם התיאוריה של מנהיג הקבוצה, שלפיה אין חיה פראית יותר מהאדם, נכונה?

כשהתחלתי לקרוא ועד עמוד 80 ומשהו בערך כמעט ורציתי לעצור את הספר מכיוון שהרגשתי שהסופר מציג רשימת מכולת: זה הלך לפה, עשה את זה, דיבר עם ההוא וכו'. הדיאלוגים בין הדמויות לא היו כ"כ מעניינים
ההקדמה של הסיפור לא הלהיבה אותי יתר על המידה.
בסביבות עמ' 85 התחיל האקשן האמיתי. אינני מרגישה שזהו ספר מתח אבל בהחלט זורם וגורם לקורא (כך זה היה עבורי) רצון לקרוא, במיוחד שאני יודעת מה עומד לקרות - זה מצויין בהקדמה ובגב הספר כך שאין זה ספויילר, תהייה שריפה גדולה שתכלה את כל האוכל והבגדים, בקיצ' את כל דבריהם.

המשך הקריאה עברה עליי בהנאה גדולה, במיוחד שלא היו מחסומים:
יריבות בין הדמויות שכללה לפעמים צדדים לא נעים בנפש ואופי האדם: הקנאה, האהבה, הדאגה, הבגידה – מה לא היה שם. סקס רב נשפך מהספר - הדמויות מסתובבות ערומות, התיאורים מדוייקים וללא מעצורים אך לא בצורה גסה אלא טבעית מאוד.

הסיפור מסופר דרך עינייה של אחת הסטודנטיות, סיפורה של יזאן, היא קצת שונה מכל הסטודנטים שהגיעו לאי. כולם רוצים ללמוד ולהתקדם אך בזמן שכולם עסוקים בהתעוללות ובFUN היא שוקדת על הפרוייקט שלה.
כל האירוע עצמו מחולק לתאריכים כך שיש סדר כרנולוגי לזמן שלפני השריפה ולאחרייה.
הספר מחולק ל2 חלקים – סיפור האי, סיפורה של יזאן. לאחר מכן, מעורבות המחבר שביצע תחקיר ומסופר בלשונו "זעזועים משניים" (החל מעמ' 235).
לאורך כל הספר סגנון הכתיבה זורם וקולח ומסודר בצורה מאוד קריאה.

כמו שאמרתי, אינני יכולה להגידרו כספר מתח אך בהחלט ספר שנהניתי לקרוא ואני ממליצה.
בר רשמה ואני מצטרפת, לא לבעלי לב חלש!!
קריאה נעימה
יעל

נ.ב הכריכה לדעתי מדהימה (איך לא?? עיצב אותה אמרי זרטל)  

ביקורות באתר לספרים של רובין בייקר

אשמח אם תגיבו