אלון חילו - הכי רחוק שאפשר (ספר)

293 עמוד
הוצאת ידיעות ספרים
2011

חליפת מכתבים בין נדב עדין הנפש שזה אך התגייס לצבא, ודודו מיכאל, עורך דין בפרקליטות, המתקרב לגיל שישים וגר בפתח תקווה. גרוש אפרורי ובודד שחי עם חתול ג'ינג'י, שחווה את משבר גיל המעבר. ההתכתבות נימשכת לאורך כל תקופת שירותו של נדב בצבא ובעצם מבטאת מסע ששניהם עוברים במהלך התקופה ל"הכי רחוק שאפשר".

נדב מתייסר בתוך המערכת הצבאית, האבסורדית, המלחיצה והאחידה שהפרט מאבד בה את האידיבידואליות. לאחר הטירונות שבה הוא היה "שוקיסט" ו"ילד כאפות", הוא שובץ לשרת בחור נידח בדרום ומכתביו מלאים יאוש, דיכאון, שנאה ורק מעט נקודות אור ושמחה, ואילו מיכאל מטייל בעולם, מחפש את עצמו, ללא תוכנית וללא מטרה מסוימת אבל צובר חוויות מרתקות ומלהיבות, המספקות לו תובנות לגבי החיים שחי והחיים שצריך לחיות ואת משנתו זו הוא פורס לפני נדב ובכך מעניק לנדב תמיכה, עידוד, דוגמא ומקור לחקוי. הוא מעין אב שכמעט לא מורגש ולא נישמע, לעומת הקשר החם שיש לנדב עם אימו ושבא לידי בטוי בספר.

לרומן מכתבים יש ייחוד משלו. אין בו סיפור מסודר ועלילה, אלא אירועים שהכותבים בוחרים להביא ובהכרח מבטאים את נקודת המבט והראות האישית שלהם עם ההדגשים, ההסתרות, החשיפות והניסוחים האופיניים לכל אחד מהם. אבל בכל זאת אלון חילו מצליח להביא סיפור שיש בו הכל – כאב, משברים משפחתיים, אהבות ופרידות, סיאנסים וגלגולי נשמות ואפילו קידמה באמצעות התכתבות במיילים, אם כי יש גם מכתבים - מעין שילוב של ישן וחדש.

קל להתחבר לספר, למבוגרים ביננו – מי לא היה רוצה לעזוב הכל ולשוטט בעולם בלי לתת דין וחשבון, לצעירים – לחוויות הצבאיות הלא נעימות, מפקדים מתעמרים, ביורוקרטיה ואובדן האידיבידואל, להורים – הדאגה לבן שבצבא ולעומס הריגשי שמוטל עליו במסגרת המלחיצה הזו.

הספר מעניין, זורם, מקורי ומאוד מרענן.

מאוד אהבתי.

תודה לפלורה

ספריו הקודמים  מות הנזיר שזכה לביקורות משבחות בארץ ובעולם ואחוזת דג'אני רב המכר, זוכה פרס ספיר שבוטל 

ביקורות באתר לספרים של אלון חילו

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו