גם דגים דוהים - יפעת לביא ואיילת הלר (ספר ילדים)
|
גם דגים דוהים - יפעת לביא ואיילת הלר (ספר ילדים)
זהו סיפורו של דיגי, דג חמוד החי בשונית אלמוגים. יום אחד אמו מגלה שצבעיו החלו לדהות. הוריו מחליטים לקחת את דידי שלנו לשונית ההבראה כדי שיקבל טיפול הולם. דיגי מלא חששות ופחדים ולא מבין מה עובר עליו. הוריו מרגיעים אותו שלא יעזבו אותו לבדו בשונית ההבראה ותמיד יהיה מוקף באהבה
גם דגים דוהים/יפעת לביא ואיילת הלר
אייר: אורן סומך
2009
לא ממוספר
הוצאה עצמית
הסיפור הוקרא ליאיר בן ה-5
ספר מקסים ומרגש זה נולד בעקבות ניסיון אישי מר של הסופרות ורצונן לעזור לילדים הנאלצים להתמודד עם חולי במשפחה. הספר אומנם מספק דרך יעילה להתמודד עם מצב בו הילד או אחד מקרובי משפחתו מאובחן בבעיה רפואית כלשהי, אך גם יכול להיקרא כפשוטו .
זהו סיפורו של דיגי, דג חמוד החי בשונית אלמוגים. יום אחד אמו מגלה שצבעיו החלו לדהות ו -
"היה לו קצת פחות כוח לחייך,
פחות כוח לשחק כדור - צדף עם החברים
ופחות כוח לחפש הרפתקאות בין האלמוגים."
הוריו מחליטים לקחת את דידי שלנו לשונית ההבראה כדי שיקבל טיפול הולם. דיגי מלא חששות ופחדים ולא מבין מה עובר עליו. הוריו מרגיעים אותו שלא יעזבו אותו לבדו בשונית ההבראה ותמיד יהיה מוקף באהבה.
"המילים של אמא שלו היו מרגיעות ושקטות וחיבקו אותו כמו שמיכת חורף רכה ומפנקת".
סבתו של דיגי באה לשמור על אחיו הרבים ונותנת לדיגי את אצת התקווה שלה שעזרה לה בזמנים קשים. דיגי והוריו נפרדים מכל המשפחה ושוחים לשונית הבריאות. כשהם מגיעים למקום דיגי מדוכא, אך היחס החם והמסור שהוא מקבל מהצוות משפר את הרגשתו. דיגי מתיידד עם חברים חולים אחרים ומצבו משתפר בהדרגה. כאשר צבעיו של דיגי חוזרים למצבם הטבעי, הוא משוחרר לביתו. שמחתו לחזור הביתה מהולה בעצב שכן החילזון, חברו הטוב, עדיין לא הבריא ונשאר בשונית. דיגי משאיר לחילזון את אצתו בתקווה שהדבר יביא להחלמתו המהירה של החילזון.
הסופרות משתמשות במטפורת דהיית הצבעים כדי לרמז על חולי ומתארות בחינניות את דרך ההתמודדות של הדג ומשפחתו עם מחלתו. בספר לא מצויין במפורש מהי המחלה וכל אחד יכול להתאים את המסופר לסיפורו האישי. מדריך עצות להתמודדות עם מחלות מצורף בסוף הספר, מדריך שהכותבות אף פירסמו ברשת.
הספר כתוב היטב ומסר התקוה שזור לאורכו ומקנה אווירה של אופטימיות. האיורים הצבעוניים מחממים את לב הקורא ומשרים אווירה עליזה למרות הנושא והעצוב של הספר. יאיר הזדהה עם מצוקתו של הדג ובסוף הסיפור אמר שהיה רוצה לחבקו. הוא שמח שדיגי הבריא בסופו של דבר. הוא לא העלה בדעתו שיש מצב שהחילזון לא יבריא ואני לא ראיתי צורך להאיר את עיניו בנידון.
הספר אומנם מיועד לילדים חולים או ילדים שיש להם קשר עם קרוב חולה, אך הספר יתרום גם למי שלמזלו לא נקלע למצבים מצערים מעין אלה.
בשורה התחתונה: מומלץ בהחלט!
תודה לגלי וליאיר
אתר בספר
Article viewed 250 times