הכרוניקה - עופר ריחני
הוצאת קינג
335 עמ'

אז נתחיל בגילוי נאות אני אוהב היסטוריה, אני אוהב להבין וללמוד כיצד תהליכים ודמויות מפתח בעבר השפיעו ועדיין משפיעים על ההתרחשויות בהווה. כיצד לעיתים החלטה של אדם אחד חרצה גורלות של מיליוני בני אדם. ואילו גורמים ושיקולים הביאו את אותו אדם להגיע להחלטתו.

גם למדתי שההיסטוריה לרוב כתובה ע"י מנצחים ולפיכך לרוב היא חד צדדית, מה שפיתח את החוש הביקורתי שלי ולעיתים גרם לי לחפש כיצד נראה האירוע בעיניו של הצד השני. גם נוכחתי לדעת שלהיסטוריה יש תכונה מעצבנת (או אולי לא) לחזור על עצמה בעיקר במקומות בהם אנשים לא למדו היסטוריה ולא למדו מטעויות העבר.

היסטוריה היא יותר מרצף של תאריכים אבל על מנת ללמוד היסטוריה צריכים להתחיל מנקודה מסוימת על ציר זמן ולהתקדם ממנה אבל מידי פעם לחזור חזרה על מנת להבין את הגורמים שהשפיעו על הארוע עליו לומדים לא ניתן ללמוד על ארוע מסוים בהיסטוריה מבלי להבין את הגורמים בעבר שהביאו להתרחשותו של אותו ארוע.

אחד מהארועים המשמעותיים ביותר במאה העשרים הוא מלחמת העולם השנייה, ולמרות המלחמה הזו הסתיימה לפני 66 שנה תוצאות המלחמה משפיעות עלינו עד היום.

המלחמה פרצה בראשון לספטמבר 1939 כאשר גרמניה פלשה לפולין והסתיימה שש שנים לאחר מכן בשני לספטמבר 1945 כאשר יפן חתמה על כתב הכניעה מול בעלות הברית.

ב"כרוניקה" סוקר עופר ריחני את רצף האירועים המרכזיים בשש שנות המלחמה הגדולה מכולם שזיעזעה את העולם.
במבוא לספר סוקר ריחני את הסיבות אשר הביאו לפרוץ המלחמה, החל מתבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, הקמת המשטר הפאשיסטי באיטליה וכלה בקריסת הבורסה בארה"ב ועליית הנאצים לשלטון.

"הכרוניקה" בנויה מפסקאות קצרות, המתארות את מהלכי המלחמה ע"פ תאריכי התרחשותם.התאורים קצרים ומתומצתים כאשר כל פסקה מסומנת בסמל אשר מסמל היכן התרחש הארוע (אפריקה,ברה"מ וכו') אך כאשר ריחני מגיע לנקודת מפנה חשובה במלחמה הוא מרחיב ונותן רקע לאותו ארוע, לדוגמא כאשר מגיעה "הכרוניקה" למבצע "ברברוסה" מבצע בו פלשה גרמניה לרוסיה למרות ההסכם בניהן. ריחני מרחיב על הרקע למבצע ועל כך שסטלין קיבל לא פחות מעשר התראות אך הוא שגה בהערכת המצב ולא האמין כי גרמניה תתקוף את ברה"מ.

ריחני גם מציין נקודות חשובות בשואת יהודי אירופה כגון:הקמת גטו לודז' ומחנה אושוויץ.

נק' מעניינת שאהבתי בספר הייתה שבסוף כל פרק נמצאת פסקה קטנה שנקראת "ובעוד בתותחים רועמים" ובה מציין ריחני ארועי תרבות שונים של אותה שנה למשל בסוף הפרק של 1939 מציין ריחני את צאתו לאור של "ענבי זעם" ספרו של ג'ון סטיינבק. אולי בכדי להראות שלמרות הכאוס בו היה שרוי העולם המוזות לא שתקו שהתותחים רעמו.

לסיכום זהו ספר פתיחה מצוין לכל מי שמעוניין ללמוד על מלחמת העולם השנייה על מנת לקבל תמונה כללית מבלי להסתבך ביותר מידי פרטים. הקריאה מהירה וקולחת ונוגעת בנקודות החשובות. הספר מזמין את הקורא להתעניין ולהעמיק בארוע ההיסטורי החשוב הזה שנוגע לחיינו גם כיום 66 שנה לאחר סיומו.    

תודה לתומר