אלה של החתולים - תלמה אדמון (ספר ילדים)
אֵלָה שֶׁל הַחֲתוּלִים הוּא סִפּוּרָהּ שֶׁל אֵלָה בַּת הָעֶשֶׂר וְשֶׁל אַרְבָּעָה חֲתַלְתּוּלִים שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת מְאוֹד וְדוֹאֶגֶת לָהֶם כָּל הַזְּמַן. אֲבָל אֵלָה דּוֹאֶגֶת לֹא רַק לַחֲתוּלִים, אֶלָּא לְכָל הָעוֹלָם, וְקוֹרֶה גַּם שֶׁטּוּב הַלֵּב שֶׁלָּהּ לֹא מִתְקַבֵּל בִּבְרָכָה
הוצאת זמורה ביתן
אלה של החתולים
תלמה אדמון
איורים: הלה חבקין
"הַיּוֹם הֶחָתוּל הַגִּ'ינְגִ'י אָכַל אֶת הַפַּסְטְרָמָה," הִכְרִיזָה אֵלָה.
"לָמָּה נָתַתְּ לוֹ?" שָׁאֲלָה אִמָּא, אַף שֶׁיָּכְלָה לְנַחֵשׁ אֶת הַתְּשׁוּבָה.
"כִּי הוּא הָיָה רָעֵב," אָמְרָה אֵלָה.
אִמָּא שָׁאֲלָה, "מָה נַעֲשֶׂה אִתָּךְ?"
"לֹא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אִתִּי כְּלוּם," אָמְרָה אֵלָה, "רַק לְהָבִין שֶׁאֲנִי מֻכְרָחָה שֶׁלְּכֻלָּם יִהְיֶה טוֹב."
לפני כעשרה ימים, אם אני לא טועה הגיע הספר. זהו ספר לילדים ונראה לי בהחלט מתאים לנכדי, שעוד שלושה חודשים ימלאו לו 8.
הספר נקרא על ידו בעצלתיים. בהתחלה הוא קרא אותו בהתלהבות. הספר נפתח באחיה של אלה, המוצא קופסה עם ארבעה גורי חתולים קטנים, ומביא אותם הביתה. ההורים מתנגדים להשארת החתולים, הדורשים בגלל גילם, טיפול רב.
אלה אינה מוותרת ומשכנעת את אמה, שהחזרת הגורים לרחוב, יביא עליהם מוות בטוח.
"עד פה", אומר ירון, "זה סיפור מעניין מאוד".
בהמשך, העלילה מתפתחת טיפין, טיפין. קשה היה לנכדי להמשיך לקרוא. נדנדתי לו עד שסיים ואת פרק הסיום היפה קראנו ביחד.
מה הנושא של הספר?
נתינה תוך גבולות.
אלה טובת לב מידי. נכדי אומר: " היא כל כך טובה עד שהיא טיפשה".
ואני מסכימה איתו.
לא פעם אומרות לי חברות, את לא צריכה לתת לילדים שינצלו אותך. אני לא מסכימה אתן, כשאני נותנת לילדיי, אני נותנת לעצמי. אני שומעת את קולה של אמי אומר לי: "נכון, הבית שלנו פתוח ואת יכולה להביא איזו חברה שאת רוצה, אבל למה כל המסכנים והתלמידים החלשים באים אליך כל יום?"
וזה היה נכון. לא ידעתי להגיד 'לא' ממי שביקש את עזרתי. כמובן שבמשך השנים למדתי על בשרי, שזה מוגזם ולא מביא תוצאות טובות.
ירון שלי יודע זאת כבר מגיל צעיר:
"סבתא, תראי מה קרה לה שנתנה לכולם הכול!"
אלה גם רוצה דברים נוספים:
היא רוצה למשל, שכל בני המשפחה יהיו כל הזמן יחד. זה מאמלל אותה שהוריה הולכים לעבוד או למקום אחר בלעדיה.
נראה לירון וגם לי, שהספר דן בדבר חשוב: גבולות שיש להציב בחיים. גם טוב לב מוגזם הוא גרוע.
אומנם אלה אומרת להורים שלה: הנה הסכמתי לתת את 2 הגורים לאחרים וגם בחרתי את הגור שאני אוהבת. אתם רואים שאני לא כל כך טובה? ואמה אומרת: "את כבר יכולה להשאיר מקום לאחרים להיות טובים. לא רק את צריכה לוותר לכל העולם ולעזור ולתת ולרחם", עמ' 94
אך זה קורה אחרי הרבה קשיים ואפילו סבל, שמביאים הגורים על המשפחה. וזה באמת טוב, שאלה בוחרת את חומי שהיא הכי אוהבת.
הפרק האחרון הוא פרק ההתפכחות של אלה. קורה לה דבר עצוב בגלל נתינה ללא גבול והמורה מדברת איתה, כמו אל גדולה, והיא מבינה שעליה להפסיק לתת כל מה שיש לה לאחרים.
נראה לי שהספר מתאים לילדים בני גילה של אלה (10) ואפילו לילדים בני 7.
ירון ואני אהבנו מאוד את האיורים המלווים את הספר על ידי הציירת המוכשרת הלה חבקין.
אנו ממליצים לקרוא אותו.
הספר מופיע בין ספרים להקניית כישורי קריאה בסיסיים לידים. (כתוב באתר "סטימצקי")
תַּלְמָה אַדְמוֹן הִיא סוֹפֶרֶת, עוֹרֶכֶת, מְתַרְגֶּמֶת וּמְבַקֶּרֶת סִפְרוּת. סִפְרָהּ מִכְתָּבִים לְעָמוֹס זָכָה בִּפְרַס זְאֵב לְסִפְרוּת יְלָדִים, וְסִפְרָהּ שֶׁלִי בּוֹחֶרֶת מַתָּנָה הָיָה מִנִּבְחֲרֵי מִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.
הִלָּה חַבְקִין הִיא מְאַיֶּרֶת וּמְעַצֶּבֶת. אִיּוּרֶיהָ מוֹפִיעִים בְּיוֹתֵר מִמֵּאָה סְפָרִים וְזָכוּ בִּפְרָסִים רַבִּים, וּבָהֶם שְׁלוֹשָׁה צִיּוּנִים לְשֶׁבַח מִמּוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל.
אשמח אם תגיבו
Article viewed 599 times


