מי לא מפחד ממפלצות? - אדית שריבר (ספר ילדים)
כולנו מכירים מפלצות. מפלצות של סרטים, מפלצות של משחקי מחשב, מפלצות של ספרים,מפלצות של ארונות וקולבים מפלצות של חלומות ואם תשאלו ילדים תגלו שיש הרבה יותר מפלצות מאשר חשבתם פשוט כי הפחד שלנו ממפלצות הולך ונעלם עם השנים אבל אצל ילדים הוא חי, בועט ומפחיד בהתאם לגודל הארון והדמיון.
הוצאת כנרת
מי לא מפחד ממפלצות?
אדית שריבר- ויקה וקרולה הולנד
מגרמנית: מיכאל דק
2010
כולנו מכירים מפלצות. מפלצות של סרטים, מפלצות של משחקי מחשב, מפלצות של ספרים,מפלצות של ארונות וקולבים מפלצות של חלומות ואם תשאלו ילדים תגלו שיש הרבה יותר מפלצות מאשר חשבתם פשוט כי הפחד שלנו ממפלצות הולך ונעלם עם השנים אבל אצל ילדים הוא חי, בועט ומפחיד בהתאם לגודל הארון והדמיון.
אבל שאנחנו גדלים, יש מפלצת אחת שאנחנו בהחלט מפחדים ממנה, בעיקר עם אנחנו הורים, המפלצת הזו לובשת דמות אדם וקשה להבחין בה, במיוחד לילדים. כהורים אנחנו מנסים לתת לילדינו כלים על מנת לזהות ולהיזהר מהמפלצת הזו, מתן הכלים צריך להעשות בשיקול דעת על מנת לא לגרום לילדים פחד מיותר מכל מבוגר שהם פוגשים אלא להמנע מהפיתויים של אותו מבוגר שאותו הם לא מכירים.ולהזעיק עזרה במקרה הצורך.
אידית שרייבר עושה זאת בדרך מאוד חיננית, במרכז הסיפור היא מציבה את רונה: ילדה אשר מצויידת בכלים הנכונים. כאשר היא נתקלת במפלצות אשר מנסות לערער את עולמה, היא משתמשת בכלים הללו על מנת להתגבר על הפחד ולסייע לארנב שלה להתגבר על פחדיו הוא. היא משתמשת בדמיון על מנת להפוך את המפלץ התפסן לעץ דקל ובפנס על מנת לגלות שהמפלץ החמקן הוא בסך הכל קולב בגדים. את הכלים להתמודד עם המפלצות הדמיוניות והאמיתיות קיבלה רונה מהוריה, וכאשר היא מחכה לאמא שתבוא לאסוף אותה מבית הספר היא נתקלת במפלצת בדמות אדם שמציעה לה ללוות אותה הביתה. רונה מזהה את המפלצת ומרגישה את הפחד, אך מצליחה להתגבר עליו ולהבריח את המפלצת.
ללילדים קטנים קשה מאוד להבחין ולהבין את כוונתיהם של אנשים זרים והספר הזה מהווה פתיחה מצויינת להורים הרוצים לפתח בילדיהם את חוש ההבחנה הזה בין מבוגר ידידותי לבין מבוגר בעל כוונות נסתרות וזאת מבלי לעורר בילד פחדים מיותרים עד כדי חשש מכל מבוגר בו הם נתקלים. המעבר המתבצע בספר מעולם הדמיון לעולם המציאות הוא מעבר חיוני והכרחי אם כי חד מידי ולא מובן מאליו לילדים. הציורים היפיפים של קרולה הולנד שצבעה את המפלצות בצבעים שהפכו אותן ליותר ידידותיות בהחלט מסייעים לילדים לראות אותן בצורה קצת יותר חיובית, וכמו כן השימוש המושכל בהצגת דמותו של האיש הזר באמצעות צילו בלבד מסייע לילד לא לקבע דמות מסויימת כמפלצת אדם.
כיצד הגיבו ילדי לסיפור: בחלקו הראשון של הספר ילדי נהנו מהדמויות הצבעוניות והזדהו עם הארנב שפוחד מהמפלצות ורונה אשר עוזרת לו חלקו השני של הספר בו פוגשת רונה אדם זר היה קצת פחות מובן להם כנראה מפאת גילם הצעיר (6 ו 4), ובשלב זה התקשתי להסביר להם את כוונת הסופרת והם לפי דעתי לא הצליחו להפנים את הרעיון.
לסיכום זהו ספר חשוב העוסק בדבר חשוב הנוגע לחיי היום יום שלנו בבואנו להנחיל לילדינו כללי זהירות של התנהגות מול אנשים זרים אך מומלץ לקרוא את הספר לפני שקוראים אותו לילדים על מנת לבוא מוכנים ומצויידים בכלים אשר יאפשרו לנו כהורים להסביר את חלקו השני של הספר בצורה טובה יותר לילדים ולתת להם את הכלים הנכונים להתמודדות אם וכאשר הם עלולים למצוא את עצמם בסיטואציה כזו.
תודה לתומר
ביקורות באתר לספרים של אדית שריבר
אשמח אם תגיבו


Article viewed 236 times


