לאוני סוואן - גארו (ספר מתח)

אז מה כבשים חושבות עלינו ?

"רק לעיתים רחוקות בני אדם פועלים מיוזמתם. הם חיים מיום ליום ועוסקים בעניני בני האדם הקטנים שלהם. כשצריך שיקרה משהו חשוב באמת, כמו אוכל מרוכז או קטיף תפוחים או לשים קץ לחיי הנדודים, או אז הכבשים צריכים לקחת יוזמה."

מסתבר שהעולם של הכבשים הוא הרבה יותר מורכב ממה שאנחנו חושבים, הן לא רק עסוקות בללכת ממקום למקום בחיפוש  תמידי אחר משהו ללעוס ולעלות גירה. הן העיקר עסוקות בלשמור על העולם מסביבנו על מנת שאנחנו נרגיש בטוחים והן כנראה עושות זאת בדרך מצויינת. כי בכל הפעמים שאני נתקלתי בכבשים הייתה לי הרגשה שאני הוא זה ששולט (אבל הייתה לי את ההרגשה הזו  גם לגבי עכברים לבנים עד שקראתי את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה)

"בני אדם חושבים יותר מידי. או אולי על הדברים הלא נכונים. בדרך כלל הם לא חושבים מספיק על כבשים. וכשהם נתקלים במשהו שהם לא יכולים לחשוב עליו, הם חסרי ישע כטלאים."

אז הכבשים של ג'ורג מגלנקיל אירלנד ממשיכות לפתור תעלומות בזמן שאנחנו חושבים על הדברים הלא נכונים, לאחר שהן פתרו את תעלומת הרצח של ג'ורג הן מגשימות את חלומו ויוצאות לטייל באירופה הן עוזבות את אירלנד בלוויתה של רבקה בתו שקיבלה אותן בירושה, ומגיעות לצרפת ומשתכנות בסמוך לטירה, יער ועדר עיזים מתכון בטוח לתעלומת רצח המלווה בקומדית טעויות.

"אבל אז כנראה נפלה טעות איפשהו. כשסיפר להם גורג' על אירופה, היא הייתה מקום מלא פריחת תפוח, שדות ירק ולחמים ארוכים מצחיקים. איש לא הזכיר מכוניות צופרות,כבישים מאובקים ויבחושים עוקצים ומזמזמים; אף אחד לא אמר מילה על שלג, על כבשי רפאים ובטח שלא על עיזים. הכבשים האשימו את המפה. רבקה הביאה עמה מפה בשלל צבעים, ובהתה בה תכופות וארוכות במהלך המסע,והיה ברור לחלוטין שהמפה לא מבינה כלום באירופה."

לרבקה מצטרפת אמה שאינה מרוצה מהחיים בהם בחרה בתה אבל מכיוון שאין לה כסף היא חיה על חשבונה, אמה של רבקה קוראת בקלפי טראוט ודרכה מעבירה הסופרת את הביקורת ודעתה על עיסוקם המפוקפק של אנשים בתחומים הללו.

"קבוצת כבשים התאספה ובהתה בסקרנות בקלף המוטל בשלג. אולי זה השטן ? שאלה קורדליה. לא נראה לי, אמרה קלאוד. הרי לא יתכן שהאדון הנחמד עם הקרניים ופרסות הכבש הוא השטן ? הכבשים הופתעו לגלות עד כמה מצודד יכול אפילו בן אדם להיות כשיש לו קרניים. הם הצטערו קצת שלרבקה אין קרניים, ואז הניחו לקלף והמשיכו לחפש כסף."

החיים באזור כפרי בצרפת הופכים להיות מוזרים ומפחידים כאשר איילים, שפנים ולבסוף גם בן אדם נמצאים מתים באחו וביער הסמוך. ומסתבר שזו לא הפעם הראשונה, ולכל זה אחראי ה "גארו" עדר  הכבשים יוצא למשימה של חשיפה וגילוי פרצופו האמיתי ולכידתו של ה"גארו". למאמצי הגילוי מצטרפות עיזים מהעדר המקומי. העלילה מסתבכת והולכת ובזמן החקירה נתקלות הכבשים בשלל דמויות אנושיות, כיבשיות ועיזיות מצחיקות, מוזרות ולעיתים מפחידות ובארון שעומד באמצע האחו.

"בספר הזה היה משהו שונה. הדברים קרו בתוך ארון בגדים. היו שם מעילי פרווה – מעילים עם פרווה, איזה רעיון מגוחך! – ועכשיו, נוסף לכול, הופיע פתאום מישהו שהוא חצי אדם וחצי עז. פאון. המחשבה טרדה את מנוחתם. אין בני אדם שהם חצי עז ! פשוט אין ! משהו לא הסתדר בספר. הכבשים שלחו מבט חשדני לעבר הארון שלהם, הארון שעמד תחת עץ האלון הזקן. אולי גם בתוכו יש חצאי עזים ? או – אף גרוע מכך – עזים שלמות ? "

לאוני סאוון מציבה את הכבשים שלה במרכז העלילה, ומורידה אותנו לגובה העשב, מהנקודה הזו דברים נראים אחרת וסאוון מתארת אותן להפליא. תאורי הדמויות והמצבים בהן נתקלות הכבשים יוצרות הרגשה של שייכות לעדר מרגע זה ואילך  אני אחשוד בכוונותיהם  של וטרינרים ואנסה לדבר למכוניות על מנת שהן יתחילו לנסוע. היא שואבת רעיונות ודמויות מהמיתולוגיה ומקלסיקות ספרותיות (ראו את הציטוט הקודם) הופכת אותם, מבלבלת מנערת ומוסיפה כמות נכבדה של הומור משובח וקורט של ציניות התוצאה בעיני פשוט מצוינת ספר קליל ומצחיק מצד אחד אבל מלא ברבדים ודקויות שיוצרות עניין וזרימה.  

בסוף כמובן שהכבשים פותרות את התעלומה ומוצאות את ה"גארו" רק שהן מאפשרות לבני האדם להנות מהספק, וממשיכות את מסען ברחבי אירופה מה שאני מקווה שיביא ספר המשך ועם לא, עדיין מעתה והלאה בכל פעם שאני אתקל בעדר כבשים (עם כמה עיזים מסופחות אליו) אני אדע שמתנהלת חקירת רצח רצינית באזור או לפחות אני אדע שיש מישהו באזור שדואג לביטחוני ולוקח יוזמה כאשר אני נתקל במשהו שאני לא יכול לחשוב עליו.

תודה לתומר

ביקורות באתר לספרים של לאוני סוואן 

 הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו