ס. ג'. ווטסון - לפני השינה (ספר מתח)

                                                    לפני השינה

                                    ס.ג'. ווטסון

                                  מאנגלית: הדסה הנדלר

                                              כתר

                                    358 עמודים
2011

הספר המרתק הזה מסופר מפי הגיבורה כריסטין ומתוך נקודת הראות שלה. אך האם ניתן לסמוך על כריסטין? האם היא מספרת ומנתחת את המצב נכון, או שאולי חלק מהדברים היא ממציאה כדי שיהלמו את תחושותיה?

יש לתופעה כזו אפילו שם מרשים.

כריסטין סובלת מאמנזיה. לאמנזיה אליבא ויקופדיה, יש לפחות שתי צורות:

אמנזיה רטרוגרדית -  שהיא שכחת אירועים לפני גורם האמנזיה.

                         וגם

אמנזיה אנטרוגרדית – חוסר יכולת לזכור אירועים חדשים אחרי גורם האמנזיה.

                                        לכריסטין יש את שתי הצורות.

 אין לי ידע רפואי וכמובן איני יכולה לאשש את הדיאגנוזה, אך  למזלה של כריסטין, נוצר קשר בינה לבין רופא שהתעניין במקרה שלה, ובעזרתו ובעזרת חברה טובה היא מצליחה לשקם את חייה.    אך כמו בספר מתח כל זה קורה לקראת הסוף.

הספר מורכב משלושה חלקים: החלק הראשון (11-40) והחלק השלישי (279-358) מאורגנים תחת אותו כותר: היום. יש משהו שרירותי בעובדה שהרבה שנים לאחר חיים פסיביים. כך היא מגדירה את חייה, (ע'223 ) פתאום היא עושה מעשה וחוזרת ומוצאת את עצמה ואת יקיריה.

החלק השני (עמודים 43-276)  הוא יומנה של כריסטין והוא מספר על הימים 9-23 בנובמבר.  את היומן כתבה כריסטין במצוות רופאה דר' נאש. ולמרות האמנזיה הנוכחית של הדמות, מוצא הסופר דרך נאותה לידע אותנו גם בעברה.

אך לא רק אנחנו היינו חסרים. אילולא הייתה כריסטין כותבת את היומן וחוזרת וקוראת בו, היא לא הייתה יכולה לשחזר את חייה. כחולת אמנזיה אנטרוגרדית, היא חסרת יכולת לזכור ולצרף את אירועי חייה, מאז אותו מקרה טראומטי שהתרחש לפני קרוב לעשרים שנה.

הרופא הוא שמטלפן אליה מדי יום (בהווה הסיפורי) ומזכיר לה לקרוא ולכתוב ביומן והיכן הוא נמצא, כי לולא התערבותו של הרופא כריסטין לא הייתה מגיעה אל היומן.

על הדש הפנימי של הכריכה הקדמית,  יש מספר ציטוטים בשבחו של הספר (שאני מסכימה עם כולם). אביא רק ציטוט אחד מתוך האינדפנדנט : "הווריאציה של ווטסון על העיסוק בזכרון מתוחכמת, משכנעת ומגרה." 

תודה לשלומית

 שלומית כתבה את בעלי וקיסרים אחרים
שלומית כתבה עם בעלה ישראל את בין מטאטא לשוקת , זום ולום

ביקורות באתר לספרים של ס. ג'. ווטסון 

אשמח אם תגיבו