בצל האב מאת ברנד וולשלגר (ספר)

מבוסס על סיפור חיים אמיתי:

 בצל האב
מגרמניה לישראל: קורות בנו של קצין נאצי
A German Life
מאת ברנד וולשלגר
Bernd Wollshlager' M.D
הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד
254 עמודים
הספר ראה אור באנגלית בשנת 2007 בשם "A German Life".

 אתחיל את המלצתי במספר שורות מן העטיפה, שיתנו רקע קצר על המסופר בספר המיוחד הזה.
"בצל האב הוא ספר נוגע ללב החושף את סודו המדהים של ד"ר ברנד וולשלגר, אדם שהתחיל את חייו כבןלגיבור מלחמה נאצי, והוא מסיים אותם כגר יהודי בארצות הברית. וולשלגר  גדל בגרמניה בשנות השבעים, בצל זיכרונות שאין מדברים בהם וברקע אמונות אנטישמיות כה מושרשות עד כי אינן דורשות כל הסבר, כשבכל זאת ביקש הסברים, הוביל הדבר לקרע שלא התאחה עוד בינו ובין משפחתו".
ברנד הוא כאמור, בנו של קצין נאצי מצטיין ,שקיבל את "אות הברזל" מהיטלר.
הוא גדל בבית, שגם שנים אחרי המלחמה לא הייתה בו חרטה.
זהו ספר אוטו ביוגרפי, שבו מתאר גיבור הספר את דרכו זרועת החיבוטים וייסורי הנפש אל היהדות, תוך ניתוקו ממשפחתו ומחברה בה חי.
שם הספר מבטא נכונה את העיקר שבספר.
ברנד חי תמיד בצל אביו, ואפשר לומר גם תחת הצללים של עברו.
תחילה כילד, המעריץ את אביו הגיבור.  לאחר מכן כמי ששואל שאלות, שתוהה על דרכו של אביו.
לאחר מכן כמי שמתעמת עמו, ולבסוף נוטש אותו.
אך תמיד יהיה אביו מי , שיעסיק אותו, שיטריד את מנוחתו.ברנד ינוע בין אהבתו לאביו וזיכרונות  ילדותו לבין הביקורת הקשה והקטלנית עליו.
אחרי הטבח במינכן של הספורטאים הישראלים, הוא שמע לראשונה על הרצח של שישה מליון יהודים.
הוא שואל את עצמו, ומה היה מקומו של אביו בטרגדיה הזאת? הוא אינו מקבל תשובות מספקות.  מכאן מתחיל מסעו המייסר, דרך החתחתים אל היהדות.
היו לו ציפיות גבוהות מאביו, ולכן הוא תהה,"  האם ידע שהיטלר הורה על רצח המוני של יהודים, צוענים, הומוסקסואלים, נכים ופגועי נפש?  ואם ידע, מדוע חש מחוייבות עצומה לציית לפקודות שנתנו האנשים שבצעו רצח המוני זה? אבי הותיר אותי עם יותר שאלות מתשובות" עמ'31
  ברנד גדל בבוואריה היפה שבגרמניה, תחת מעטפת של שתיקה.
הנאצים, מסתבר ממש כמו קרבנותיהם, לא אהבו לדבר על המלחמה ההיא.  אך משהו בו התעקש לחרוץ את השתיקה.  מבעד לחריצים הציצה אליו אמת, שעל מנת להתרחק ממנה הוא עשה את כל הדרך לישראל, לקיבוץ, לצה"ל, תוך שהוא ממשיך לתהות על טיבן של אשמה, בושה ועל מושגים כמו צדק, נאמנות חמלה ותיקון.

על תקופת החיבוטים שלו בגרמניה הוא כותב"  איש בבית הספר, בביתי, או בקרב חבריי לא דיבר על ההשמדה השיטתית של העם היהודי בגרמניה ובשטחים שכבשה.......... זה נותר נושא עלום, וחשתי בודד בחיפושי אחר תשובות. בודד, אך נחוש בדעתי להגיע לאמת" עמ'51

אט אט גומלת בו ההחלטה לבקר בישראל.
הביקור בירושלים ובעיקר בכותל המערבי, ופגישתו עם המקובל, הם אולי פרשת המים, או האירוע המכונן שגרמו לו להחליט על גיורו וסיפוחו לעם היהודי.

"צפיתי בך מתפלל, רק יהודי  יתפלל כך, אם אכן אינך יהודי, הרי שאתה נושא נשמה יהודית בקרבך"...........
נראה היה שאדם זה פתח לי דלת לתוך קיומי הפנימי. לפתע הבינותי שיש סיבה להיותי כאן...."עמ'117-118.

בסופו של המסע אל היהדות הוא עולה לארץ, אחרי גיורו, מתגייס לצה"ל.
הוא מתוודע אל הדברים הפחות יפים בחיי המדינה, כמו ,למשל, הממסד הדתי-הרבנות הראשית, שגם אנו הישראלים סולדים מהם.
זה בא לידי ביטוי גם בספרו" נמצאתי עומד בבנין הרבנות לאחר שנים רבות כל כך של מאבקים לגלות את זהותי  הרוחנית. לאחר שעזבתי את חיי הישנים מאחור, לאחר שבחרתי לשרת את ארצי המאומצת וזיהיתי את עצמי בגאווה כיהודי- רק כדי שכאן יסרבו לזכותי להתחתן ולהקים משפחה"
והרי הדברים האלה ידועים...
ברנד נפגש גם עם ערבים ישראלים. הוא שומע את דעותיהם על אפליה, על כיבוש, על גזילת ארצם. הסיסמאות הידועות לכולנו. יש לו חברים ערבים, והוא שומר על קשרי ידידות עמם עד היום.
ברנד חי כעת בארה"ב עם ילדיו.
יש לו תהיות על דרכו  הארוכה והמפותלת.
כלפי הוריו, שנפטרו, כנראה משברון לב, הוא מרגיש כעת , כשהוא אב לילדים, חמלה רבה, והייתי אומרת אולי הבנה ואמפטיה מסויימת..

מרגש ביותר הקטע בו הוא חוזר אחרי שנים לגרמניה לבקר בקברות הוריו.
זהו מעין סגירת מעגל, כה נוגע ללב וכה מרטיט." הזמן חלף, ואני ספדתי להורי במקום מנוחתם האחרון.  נקרעתי בין חרטה לבין צער על כל מה שלא עשיתי למענם ולמעננו.
ניסיתי להבין מדוע הכל קרה כפי שקרה, ומדוע הגבתי כשם שהגבתי. מה עצב את חייהם? וכיצד הושפעה המציאות שלי?........
מה באמת דחף אותי לשנות את חיי בצורה כה קיצונית? למרגלות קברי הורי ביקשתי להבין את חייהם ואת חיי.  הייתי זקוק לסגירת מעגל, כאן ועכשיו.עמ'12-13 .
  בראיון עמו הוא נשאל:יש בך היום יותר מחילה כלפי הוריך?
תשובתו" הייתי רוצה עוד הזדמנות אחת לדבר אתם, להסביר את עצמי, להבין אותם עוד הזדמנות כזאת שלא תהיה לי לעולם...."
הספר אינו מתיימר להיות יצירה סיפרותית-אמנותית. הוא בעיניי מסמך אנושי נדיר נוגע ללב ומטלטל.
ממליצה בחום על הספר.

תודה , רבקה.

 תודה לרבקה

ביקורות באתר לספרים של  ברנד וולשלגר

 הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו