בבקשה השגיחי על אמא / קיונג סוק שין (ספר)
|
בבקשה השגיחי על אמא / קיונג סוק שין (ספר)
רקע: ההתאוששות בקוריאה שלאחר המלחמה. לאורך הספר מתוארים האוירה הקוריאנית, חיי הכפר, סוגי מאכלים, חגים ומסורת. זוהי פרוזה על אהבת אם, אובדן, יחסי הורים וילדים, פער רגשות, זיכרונות, מחלות זקנה ועל כך שמעריכים את מה שהיה כי עכשיו זה איננו.
חוות דעת אישית/לי יניני
נתונים טכניים:
הוצאה: ידיעות אחרונות*ספרי חמד
שנת הוצאה: 2011
עמודים: 231
תרגום: מרב זקס פורטל
כריכה אחורית:
תשגיחי על אמא. אמם המבוגרת של ארבעה ילדים שבגרו ועזבו את הבית נעלמת בתחנת הרכבת של סיאול. מבועתים וחסרי אונים הם מתאספים בביתו של האח הבכור כדי לנסות לאתרה בכרך האדיר. סיפורה של האֵם, שהוא גם סיפורם שלהם, נפרש על ידי ארבע דמויות מבני המשפחה: ארבעה קולות נבדלים ורגישים הנוצרים בתמהיל ייחודי של אהבה,הקרבה, כעס, קרבה ותחושת אובדן. הזיכרונות מעלים את דיוקנה המורכב של האם שגידלה את ילדיה בעוני מרוד והקריבה את חלומותיה על מזבח חלומותיהם, כמו גם את הפער הנצחי בין הורים לילדיהם. סגנונה המאופק והמדוד של המחברת קיונג סוק שין משרטט בעדינות ובחמלה תמונה של משפחה מבולבלת והלומת יגון, וחושף את המאוויים, המאבקים והחיים הנסתרים של אם המשפחה, שדווקא היעדרותה הופכת אותה לנוכחת עד כאב. זהו רומן נוגה אך מרומם נפש על הטבע המפתיע, ההקרבה השקטה והאושר הסודי של האימהות.
קיונג סוק שין היא סופרת פופולרית ומוערכת בדרום קוריאה, שם נמכרו מיליון וחצי עותקים של הרומן בבקשה תשגיחי על אמא. הספר אף הומחז והוסרט, תורגם לעשרים שפות וזכה בפרסים מכובדים בארץ מוצאו ובאירופה.
”דיוקן אינטימי ומרגש של אימהות...הרבה לפני שהגעתי לעמוד האחרון הרגשתי צורך עז להתקשר לאמא שלי...“
Washington Post
”יצירה ספרותית נפלאה המשלבת בשלמות מוטיבים אוניברסליים של אהבה ואובדן, משפחה ובדידות, מסורת וקדמה.“
”הרומן המתורגם המרגש, המפתיע והמושלם ביותר שקראתי זה זמן רב.“
Wall Street Journal
”רומן יוצא דופן ביופיו, על חרטה ועל היחסים עם האנשים הקרובים לנו ביותר.“
Harpers Bazaar
”בלתי-נשכח... בבקשה תשגיחי על אמא עשוי להיות רב-המכר הראוי ביותר של השנה.“
Library Journal
חוות דעת אישית:
רקע: ההתאוששות בקוריאה שלאחר המלחמה.
לאורך הספר מתוארים האוירה הקוריאנית, חיי הכפר, סוגי מאכלים, חגים ומסורת.
זוהי פרוזה על אהבת אם, אובדן, יחסי הורים וילדים, פער רגשות, זיכרונות, מחלות זקנה ועל כך שמעריכים את מה שהיה כי עכשיו זה איננו.
אנחנו מקבלים את האנשים הכי יקרים לנו כמובן מאליו, אבל כשהם "נעלמים" מ"עולם החיים" אנחנו מבינים כמה הם חסרים לנו ולאחרים.
הספר מסייר בתוך תובנות אנושיות, על ההבדלים בין חיי הכפר הקשים והרעבים ומאידך, המציאות החדשה שלאחר המלחמה והמודרניזציה.
במרכז הספר עומדת אימא שנעלמה בתחנת הרכבת. האם סובלת מאובדן זיכרון ומתייסרת מעת לעת בכאבי ראש חזקים. למרות כל האיתותים על מחלתה המשפחה לא עושה דבר בכדי שתוכל לקבל טיפול רפואי.
זוהי אימא אנלפבתית ולמרות זאת היוותה את עמוד התווך ולב ליבה של המשפחה, המוותרת על כל חלומותיה למרות העוני, הקשיים, המצוקות והמשברים למען ילדיה שלה.
הספר נמצא בעולמות של קיפוח נשים.... הגברים הולכים בראש …ראה עמוד 137: "הלכת לפני אשתך כל החיים שלך, לפעמים היית פונה בלי להביט לאחור כלל ….".
כל אחד מארבעת ילדיה יוצא למסע חיפושים אחרי "האימא שלו" ומספר לנו על חוויות ותחנות המפגש עם אמם.
האימא שנעלמה לא תבעה מילדיה דבר וכדי לא להדאיג אף אחד ממקורביה, היא שמרה על סודותיה ולא סיפרה לאיש על כאבי הראש הקשים שלה.
זהו ספר קשה, כתוב בעדינות ובאיפוק, מעורר מחשבות ועצוב שנוגע בנימיו הקטנים של כל אחד מאיתנו.
קריאה נעימה
לי יניני
ביקורות באתר לספרים של קיונג סוק שין
לקריאת הפרק הראשון
הספר באתר ההוצאה
אשמח אם תגיבו
Article viewed 396 times