באדולינה - שובה של המלכה - גבי ניצן (ספר)

המשך לרב המכר באדולינה

מסתבר שגם לעיתוי של קריאת ספר ישנה חשיבות. את הספר 'שובה של המלכה' לקחתי איתי בבוקר חורפי אחד, לנסיעה, כאשר הרכב שלנו מופקד לטיפול חורף ארוך. בוחן הרכב אמר לנו שהטיפול יתארך עד השעה ארבע והמליץ לנו לצאת לקניות. אני מיד שלפתי את הספר וישבתי בפינת ההמתנה שהייתה מצוידת במכונת קפה ומים ושקעתי בספר. שעתיים תמימות קראתי בו והתענגתי על כל מילה.

את הספר פותח המחבר גבי ניצן בסיפור ספק משל על מהות האושר. בתחילת אוקטובר 1998 ביקר בלוס אנג'לס וראה את חיי השפע והמותרות שבהם מתהדרים האנשים. מכוניות פאר, ארוחות שחיתות, ג'יקוזי ושמפניה. בסוף אוקטובר 1998ביקר ניצן בהודו שם פגש קבצנית מצורעת בשם בהגוואטי שהאושר שנשקף מעיניה לא ידמה לשום מבט שראה בארצות הברית. לבהגוואטי אין כמעט אצבעות בידיים, והיא חצי עיוורת,בלי שיניים כמעט, אך היא מאושרת.

אצל חבריו מלוס אנג'לס כל החיים הם סוג של זיוף שום דבר לא באמת שייך להם ,הכל ממושכן מהאוטו עד הבית והעבודה אפילו מוטלת בספק.

מסתבר שאושר הוא בחירה עצמית ללא כל קשר לתנאים שאיתם חי האדם.

במסגרת עבודתו נוחת שוב ניצן למנהטן לכנס חשוב, אותו הוא אינו מתכוון לאייש. הוא פוגש בג'יפסי בחורה איתה היה בקשר. מטרתו המוצהרת היא לפגוש שוב את מלכת באדולינה כדי לחוות שוב את הרגשת האושר הנהדרת שחלקו ביחד. את המלכה הוא אינו פוגש אולם קצה חוט מפגיש אותו עם מלך באדולינה שלקח הפסקה מהמלכה 'מנהג באדוליני די  מקובל, כדי לא להישאר יחד רק מתוך הרגל'.

הפגישה עם המלך מרגשת ומפגישה אותו עם תובנות יפות שמשובצות בספר לכל אורכו. בתוספת האיורים המקסימים, הדפים הצבעוניים והכריכה הקשה שהופכת את הקריאה בספר לסוג של חוויה מומלצת ומהנה במיוחד. מה גם שהתובנות אינן מאולצות ומבליחות לעיתים בספר כעניין שבשגרה.

אחת הבחירות שלנו בחיים הם הסיפורים שאנחנו בוחרים לספר לעצמנו.כל מה שמרגיש לנו נכון מתפרש כמציאות עצמה. בסופו של דבר את האמת אי אפשר לספר רק לחוות."בכל בוקר אנחנו קמים וצועדים בצייתנות לתוך הסיפור שאיתו נרדמנו, ממלאים את התפקיד שלנו בתסריט, אין לנו ברירה. בלי סיפור אין לנו שום דבר." (עמ' 126) אנחנו מתרגלים לספר סיפורים גם אחרי שהם משתנים ומתיישנים אנחנו מחלישים את עצמנו דרך הסיפורים, במקום לשנות אותם ולצמוח. בואו נספר לעצמנו סיפור אחר, טוב יותר, רגוע יותר, אופטימי יותר שיבנה אותנו ויעצים.

עוד תובנה חשובה הוא הפחד שממטירה עלינו התקשורת. מבליטה באור זרקור את כל הפשעים והטרור הקיים בעולם. בעוד שלנו תמיד ישנה הבחירה לבחור באהבה כמובן.
פלסבו הוא התרופה החזקה ביותר לכל ,מבאר המלך לכל יושבי המסעדה שם נחו כדי לאכול מטעמים. 'בגלולה אין כלום רק בסיפור שהיא מביאה איתה'.

בספר מבליח גיבור משנה  בשם סולימן אלחמדולילה ,שמספר את תחילת חייו ואיך הוא מאמין שכל מה שקורה לאדם הוא מתנה, גם אם זה נראה בהתחלה עטוף בזבל. 'המתנות של אללה לא מגיעות בנייר צבעוני וסרטים מפונפנים'. שימו לב למה שקורה סביבכם ותוכלו למצוא את המתנה בכל מצב ורגע נתון שנשלח אליכם.

יש בספר קלילות שלא מנסה לשכנע את הקורא להאמין או לנסות ליישם את התובנות. נהניתי מאוד לקרוא את הסיפור ואת המטאפורות הרבות שצומחות ממנו. בסופו של דבר כולנו מלכים ומלכות שעטופים במיץ של החיים ומחפשים לבלוט ולשמוח להתעצם ולהיבנות.

תודה לסיגי