סמדר שיר - שירת מרים (ספר)

שירת מרים-סיפורה של מרים פרץ

סמדר שיר

נתונים טכניים:

כותבת: סמדר שיר
עמודים: 343
הוצאה: ידיעות אחרונות ספרי חמד
שנת הוצאה: 2011

כריכה אחורית:

סגן אוריאל פרץ, מפקד בסיירת גולני, חלם להיות הרמטכ"ל המרוקאי הראשון. אבל אמו מרים ידעה שבנה הבכור לא יֵצא בשלום מלבנון, ומיום שהתגייס הפכה לאישה המחכה לבשורה, בשורה של אסון.

בנובמבר 1998 נפגע אוריאל בהתפוצצות מטעני חבלה שטמנו אנשי חיזבאללה לחיילי צה"ל. הוא היה בן 22 במותו.

את הכאב על מות בנה תרגמה מרים לעשייה חינוכית והתנדבותית, והחלה לנדוד בין בתי ספר ובסיסים צבאיים, מספרת על חזון המנהיגוּת של בנה, אשר כתב: "עם מכלול הקוצים והצמחים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר, אבל אלו לא סתם קוצים, אלו קוצי ארץ ישראל, ומי שחי בארץ הזאת צריך לדעת לקבל באהבה את קוציה."

אך לדאבונה, במרס 2010 נאלצה מרים לעמוד במבחן נוסף: בנה השני, רב-סרן אלירז פרץ, נהרג בתקרית אש קשה ברצועת עזה, כמעט שתים-עשרה שנים אחרי שספד לאחיו הבכור במילים: "על הדרך הנכונה לפעמים משלמים מחיר. את מחיר החיים." אלירז, בן 32 במותו, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים, בהם תינוקת שהיתה אז בת חודשיים.

האֵם אשר איבדה את שני בניה וגם את בעלה, שלבו לא עמד בנפילת בנו הבכור, הפכה בן לילה לסמל של שכול ושל עוצמה.

בדצמבר 2010, כשהעניק לה אות הוקרה, אמר הרמטכ"ל גבי אשכנזי: "יכולתה של מרים להמשיך לבטא את הכאב הגדול, ולנתב אותו לתרומה לאפיקי החינוך והעיצוב של דור העתיד, היא מופת ומודל השראה מרגש לכולנו."

מרים פרץ, ילידת קזבלנקה, גדלה במעברת חצרים בבאר שבע, למדה חינוך באוניברסיטת בן גוריון והלכה אחרי בעלה לשארם-א-שייח', גידלה שישה ילדים והיתה שותפה לגידולם של אלפי ילדים אחרים כמחנכת וכמנהלת נערצת.

סמדר שיר משרטטת את סיפור חייה, שהוא סיפור של אֵם ומולדת, של אהבת הארץ, אהבת העם והמדינה, ושל ניצחון הרוח והאמונה. 

חוות דעת אישית

זהו ספר על אישה יקרה ומיוחדת. אשת חייל! 

בחרתי את הספר משתי סיבות: רציתי לאמוד על קנקנה של האישה הזו-  מרים. הסתקרנתי מהיכן האישה היקרה הזו שואבת את כוחותיה ומאידך, ידעתי שאם אקח מהמדף ספר שכתבה סמדר שיר לא אתאכזב.

אי אפשר לקרוא את הספר הזה בבת אחת. חייבים להפסיק מעת לעת כדי להטמיע, להבין ואולי לנגב דמעה.  זה אינו ספר קל.

זהו ספר של החיים.  אלה חיים של אישה אחת, על אובדן ועל החיים של אחרי...

מרים גידלה את ילדיה על אהבת הארץ, אמונה ונתינה. היא איבדה את שני בניה אוריאל ואלירז ואת בעלה אליעזר משברון לב אחרי מותו של אוריאל.

מרים השלימה עם העוני והתחשלה ממנו. היא אהבה את הפשטות והצניעות. הכול קסם לה ואת הכול קיבלה באהבה.  אין באישה היקרה הזו כעס או תלונה על הגורל שנגזר עליה.  לנגד עיניה ראתה תמיד את הכוס החצי מלאה.

אפילו את מלאכת הניקיון היא אהבה....

עמוד 20 : "לא פחדתי לשבור דבר, הייתי מאוד זהירה- עד שהתחתנתי ניקיתי אינספור בתים ורכשתי מומחיות בפינות – וכל פסל דיבר אלי וגירה לי את הדמיון. אני מנגבת אבק מפסל הסוס ונדמה לי שאני דוהרת עליו, לאן? המחשבות שלי גועשות. תוך כדי שטיפה אני משקיפה אל הרחוב – אנשים ומכוניות, גם הם מדברים אלי- והווילון מתנועע ברוח. מה הוא אומר לי? הוא מבקש שאתקרב אליו ואחבוט בו בכל כוחי, או שהוא מציע לי להבריש אותו בעדינות, מרחוק?"

מרים שייכת לדור שנישק את  אדמת הארץ. אלה היו חיים אחרים ושונים. כל דבר שניראה לנו כיום כמובן מאליו ריגש אותה ....זרעת גרגירי עגבניה לאדמה וקבלת שיח עגבניות, זרעת נענע והיא התפשטה. 

מכספי עמלה ומעבודת כפיים בחופש הגדול היא רכשה לעצמה שעון ראשון... קנתה מקרר הביתה ואפילו שולחן וארבע כסאות. למרים לא היתה  פינה להכנת שיעורי בית בביתה ולכן מצאה את הפינה שלה בספריה.

משפט הסיום של הספר: "כי יש גן עדן, אני בטוחה".... מעגן בתוכו את המכלול שניקרא מרים פרץ.

אהבתי את צילום העצים וגווני השלכת על גבי הכריכה.  אלה עצים שמדברים וקולם נשמע מהשקט, הפשטות והצבע.

תמיד יהיה קשה להבין את העובדה שהורים קוברים את בניהם.... זה כל כך לא טבעי.

הספר מלווה בתמונות אישיות מכל מיני אירועים משפחתיים ומהווה הצצה לחייה של מרים. כמעט בכל תמונה שמרים מצולמת ניתן לראות עד כמה האישה הזו מלאת נתינה ואהבת חיים!

יישר כוח מרים! 

ספר מעולה, אהבתי אותו ואני מעריצה את האישה שעומדת מאחוריו.

מומלץ בחום.

לי יניני

תודה ללי

 ביקורות באתר לספרים של סמדר שיר 

הספר באתר ההוצאה

לקריאת הפרק הראשון

אשמח אם תגיבו