אוטופיות (ספר עיון)
|
אוטופיות (ספר עיון)
בספר זה מובא לקט של הגות מז'אנר עתיק יומין, אשר במרכזו תקווה לחברה שבה האדם לאדם אדם ולא אימת זאבים מושלת בה. עניינה של האוטופיה לקרוא תיגר נגד מצוקות העולם ומנגנוני התודעה המנציחים את הכאן ועכשיו. נציגיה, האוטופיסטים, עטו מלבושים שונים, גלימות תיאולוגיות או רציונליות, דיברו בלשון הליריקה או המדע. בקולותיהם הרבים לאורך ההיסטוריה הם היו שותפים במאבקם נגד העריצות, הניצול והמצוקה
258 עמודים
הוצאת רסלינג
עורכים : נוגה וולף, אברהם יסעור
אנתולוגית
2011
האנתולוגיה "אוטופיה" שיצאה לאחרונה בהוצאת רסלינג מלקטת את המיטב מהגות הז'אנר האוטופי. הספר נערך ע"י אברהם יסעור ותלמידתו נגה וולף ומוקדש לזכרו של יסעור אשר נפטר בשנת 2008.
האוטופיה מסמלת את תקוותו של האדם לעולם טוב יותר, והיא חוצה גבולות וזמנים. במבוא לספר מסבירה נגה וולף את המונח:
"מבחינה אטימולוגית, למושג אוטופיה משמעות כפולה: האחת אוטופיה (Utopia), מושג שאותו גזר תומס מור מחיבור שני המילים היוניות ou-topos ומשמעותו 'שום מקום'; והשנייה, Eutopia, אשר נגזרת מצירוף המילים eu-topos, שפירושו 'מקום טוב'. שתי המשמעויות של המושג מורות על מקום או מצב מושלם שאינו נוכח, ובשתיהן מגולמות ביקורת על המצב הקיים והסתייגות מרדנית מהמציאות האמפירית או האידאולוגית אשר תיאוריה מסורתית הופכת אותו למושאה ובכך תורמת להמשכו של הסדר הקיים" (9-10)
לדעת וולף ויסעור האוטופיות חשובות שכן הן תורמות לערעור הנמנום אשר מלווה את צידוקו ונירמולו של המצוי. שניהם אף מכירים ומזכירים את הצדדים הפחות יפים של האוטופיה והסכנות הגלומות בחתירה הבלתי נלאית אחר האושר.
לאחר המבוא מחולק הספר לשני חלקים. חלק א' כולל מחבר מן הטקסטים האוטופיים המרכזיים שנכתבו בעולם המערבי. מן המסורת המקראית והמסורת היוונית (פרק1) דרך הרנסנס והעת העתיקה (פרק 2) ועד"בעקבות המהפכה הצרפתית" (פרק 3). חלק זה מציג לפנינו את המיטב של האוטופיות שנכתבו בעולם המערבי. אלו בעלות המימד הדתי, כמו התנ"ך וברית החדשה ואלו בעלות החזון הסוציאליטי, כמו "אוטופיה"של מור, "עיר השמש" לקמפנלה ו"המניפסט של המפלגה הקומוניסטית" של קרל מרקס ופרידריך אנגלס.גם למי שבקי בהגות הזאנר, ישנם כמה אוצרות פחות מוכרים כמו האיגרות של ג'יררד וינסטלי לאוליבר קרומוול או "מנשר השווים" של באבף. החלק השני של האנתולוגיה עוסק בנסיונות לנתח ולהגדיר את הז'אנר האוטופי. הוא כולל, בין היתר, את מיטב ההוגים בתחום: קרל מנהיים, ארנסט בלוך, מרטין בובר ואברהם יסעור עצמו.
אסיים בדבריו של פרופסור אברהם יסעור, זכרו לברכה, אשר היה מלומד גדול ואחד מחוקרי האוטופיות הגדולים והחשובים בארצנו:
"מיקום האוטופיות מתגלגל ממעבר למקום אל מעבר לזמן שהן מוצאות תימוכין ברעיון הקדמה.כאורח חשיבה יש לאוטופיזם פריחות וקמילות מזה מאות בשנים, ותפקידו התפתח להפחת תקווה על ידי הצבת אלטרנטיבה בדמותה של חברה טובה החיה באושר, סיפוק צרכים ומימוש עצמי ומתקיים בה דיאלוג אנושי בלתי מופרע" (241).
תודה לדרור
על הספר
בספר זה מובא לקט של הגות מז'אנר עתיק יומין, אשר במרכזו תקווה לחברה שבה האדם לאדם אדם ולא אימת זאבים מושלת בה. עניינה של האוטופיה לקרוא תיגר נגד מצוקות העולם ומנגנוני התודעה המנציחים את הכאן ועכשיו. נציגיה, האוטופיסטים, עטו מלבושים שונים, גלימות תיאולוגיות או רציונליות, דיברו בלשון הליריקה או המדע. בקולותיהם הרבים לאורך ההיסטוריה הם היו שותפים במאבקם נגד העריצות, הניצול והמצוקה; הם הצביעו על התפקיד המרכזי שנועד לאדם ביצירתה של חברה צודקת לכל ציבור באשר הוא. האוטופיסטים בוזו לאורך ההיסטוריה על דבר תוכחתם. הם נלעגו על חזונם, נרדפו, הוחרמו, נאסרו והוצאו להורג באכזריות, ויחד עם זאת נותרו כאבני פינה לחברה האנושית וכמקור השראה גם היום.
קטעים נבחרים מדבריהם מאז ימי קדם ועד העת החדשה (מהסיודוס עד הרצל) לוקטו בחלקו הראשון והעיקרי של ספר זה. על אף המבדיל בין האוטופיסטים, מבטאים דבריהם המופיעים בחלק זה את עמידתם כיחידים מול המון, הון ושלטון, לצד התעקשותם למצוא מוצא למצוקות העולם הזה. בחלקו השני של הספר לוקטו הגדרות וניתוחים תיאורטיים לז'אנר האוטופיה ממשנותיהם של הוגים כמו קרל מרקס, פרידריך אנגלס, ארנסט בלוך וקרל מנהיים. כל אחד מהחלקים משתדל לעודד רפלקסיה ביקורתית והמשך דיון במורכבותה של האוטופיה.
ספר זה מוקדש לפרופ' אברהם יסעור, אשר נפטר בקיץ 2008. יסעור היה חוקר והוגה בפילוסופיה מדינית בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. אברהם יסעור פרסם, ערך ותרגם עשרות ספרים ומאמרים בהגות הסוציאליסטית של התקופה המודרנית. היה לאב אינטלקטואלי רב-עוצמה והשפעה עבור חוקרים רבים בישראל.
נגה וולף, תלמידתו של אברהם יסעור, אספה וערכה עמו, בערוב ימיו, את הקטעים הנבחרים בספר זה. הוסיפה מבוא המערער בשם שניהם את הנמנום המלווה את צידוקו ונירמולו של המצוי.
הספר באתר ההוצאה
אשמח אם תגיבו
Article viewed 713 times