סימטריה – מרכוס דו סוטוי (ספר עיון)
סימטריה – מרכוס דו סוטוי
תרגום: אוריאל גבעון
הוצאת: ידיעות אחרונות
446 עמ'
2010
ספרי עליית הגג
במכתב שכתב אייזק ניוטון מי שקבע את החוקים הראשונים של הפיסיקה וגילה את כוח הכבידה לרוברט הוק מדען אחר באותה תקופה הוא כתב "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים."
בעולם המדעי התקדמותו של מדען אחד נשענת לרוב על הידע והשיטות שפיתחו מדענים אחרים. מעטים הם אלו שנחשבים כפורצי דרך אמיתיים. הדבר נכון לגבי כל התחומים המדעיים. התחומים המדעיים נחלקים לשני צדדים הצד התאורתי והצד המעשי.אחד התחומים התאורתיים הרחבים ביותר הוא התחום המתמטי וחלק מאותו תחום עוסק במבנה ובסימטריה של גופים.
אם תקחו את הגוף האנושי ותנסו לחתוך אותו לשניים כך שחלק אחד יהיה זהה לחלק השני אנחנו נגלה מהר מאוד שיש רק קו חיתוך אחד זה שעובר לנו בין בעיניים וחוצה את הגוף שלנו לצד שמאל וצד ימין והם יהיו סימטרים זה לזה כל מה שיהיה בצד ימין ישתקף בצד שמאל (לפחות באופן חיצוני) סימטריה כזו נקראת סימטריית מראה (או סימטריה בילטראלית). אבל עם ניקח חרצית (את הפרח לא את כל הצמח) וננסה להעביר קו חיתוך סימטרי אנחנו נגלה שזה לא משנה איפה נחתוך את הפרח (כל עוד קו החיתוך יעבור במרכז) על מנת שנקבל שני חצאים שווים בסימטריה שלהם מכיוון שלחרצית יש סימטריה סיבובית (רדיאלית ).
לתוך העולם הזה המורכב הזה מכניס אותנו מרכוס דו סוטוי, מסתבר שסימטריות של גופים משפיעה עלינו ואנחנו מתוכננים אבולוציונית לזהות סימטריה כי סימטריה מושלמת מעידה על גנטיקה טובה והשקעת אנרגיה.
"בני אדם וחיות כאחד מעדיפים פנים בעלי סימטריה ימין – שמאל מושלמת על פני פנים שאינם סימטריים. רוב החיות בטבע מעדיפות סימטריית שיקוף דו-צדדית כזאת. קו שעובר באמצע הצורה מפריד אותה לשני חצאים שונים. אך למרות העובדה שהם שונים, יש ביניהם התאמה מושלמת."
"המלה "סימטריה" מעלה בדמיוננו גופים מאוזנים היטב, בעלי פרופורציות מושלמות. גופים שכאלה מגלמים את מושג היופי והצורה. המוח האנושי נמשך בעקביות לכל דבר המגלם בתוכו היבט כלשהו של סימטריה. המוח שלנו כנראה מתוכנת לשים לב לסדר ולמבנה, ולחפש אחריהם.
הסיפור של הסימטריה מסופר בשני מישורים: המישור הראשון הוא המישור האישי של דו סוטוי החל מהפעם הראשונה בה הוא נתקל בגופים סימטריים "זה היה פשוט צופן למשהו. מאותו רגע גמלה בליבי ההחלטה ללמוד כיצד לפענח את ההירוגליפים המתמטיים הללו." כאשר הוא הולך עם אביו לחנות ספרים לאחר שהמורה למתמטיקה שלו המליץ לו להתעמק בלימודי המקצוע "הוא הדליק את הסיגר באיטיות ואמר לי, "אני חושב שאתה צריך לגלות במה באמת עוסקת המתמטיקה." דרך לימודיו במוסדות אקדמיים שונים, כולל האונ' העברית וגילויו המדעיים. ודרך מסעותיו בעולם וחיפוש תבניות סימטריות ביחד עם משפחתו. החל בטבע הסובב אותנו ודרך עיצוב הקירות של ארמון אלהמברה בגרנדה ע"י אומנים מורים. וכלה בבניית מנעולים מיוחדים והמצאת משחקים ויצירות אומנות."אין המילים יכולות לתאר את הרושם שאלהמברה עשתה על אשר טוב יותר מאשר אחד מתחריטי העץ המפורסמים ביותר שלו "מטמורפוזה"
המישור השני של הסיפור המישור של המתמטיקאים שחיפשו ועדיין מחפשים את הגבולות של הסימטריה
החל מפיתגורס ואפלטון שהחלו להבין את העולם של הגופים הסמטריים אך חסרו את הכלים המתמטיים. המלומד הערבי מוחמד אבן מוסה אל חוואריזמי שהניח את היסודות לפתרון משוואות מהמעלה השנייה, והמתמטיקאים ההודים בני המאה השביעית אשר שמו את המספרים השלילים ואת האפס על מפת המתמטיקה.ועד מתמטיקאים בני ימינו ובכללם כותב הספר אשר גילו גוף בעל כמות סימטריות אדירה (המספר הוא פשוט ממש גדול מכדי לכתוב אותו כאן) הגוף הזה הוא עד כדי כך גדול שהמתמטיקאים שגילו אותו פשוט קראו "המפלצת".מסע היסטורי המתובל במעט פיקנטריה ודו קרב,בו מראה דו סוטוי כיצד שרשרת הגילויים המתמטיים לאורך ההיסטוריה עזרה למתמטיקאים להתקדם תוך כדי שהם עומדים על כתפי קודמיהם.
אבל חשוב לזכור שזהו ספר שכתב מתמטיקאי, אומנם הספר קליל וזורם ומאוד אישי ובהחלט פותח פתח לעולם שרבים מאיתנו מעדיפים להתרחק ממנו, אבל קל מאוד ללכת לאיבוד. כאשר דו סוטוי נכנס לתוך ההסברים המתמטיקאים של משוואה מסוימת ולעיתים מרוב בלבול קשה למצוא את ההקשר וזאת לעיתים משום שרובנו חושבים ורואים את העולם בצורה תלת ממדית וקשה לנו לדמיין גופים מורכבים יותר.דו סוטוי מודע לבעיתיות הזו אך לעיתים מתקבלת התחושה שהסופר מאוד מתלהב מהסיפור אבל מרוב התלהבות הוא מאבד לעיתים את קהל הקוראים.
אני באופן אישי מאוד נהנהתי לקרוא ובהחלט הייתי ממליץ על הספר למי שעולם המתמטיקה מדבר אליו אבל זהו אינו ספר למתחילים.
תודה לתומר
ביקורות באתר לספרים של מרכוס דו סוטוי
אשמח אם תגיבו
Article viewed 275 times


