האגדות שלנו - שהם סמיט (ספר ילדים)
מָה אָכְלוּ הַחַיּוֹת בְּתֵבַת נֹחַ? אֵיךְ הָפַךְ הַמַּלְאָךְ אֶת משֶׁה לִמְגַמְגֵּם? אֵילוּ חִידוֹת חַדָּה מַלְכַּת שְׁבָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וּמָה לִמְּדָה אוֹתוֹ דְּבוֹרָה קְטַנָּה אַחַת? מָה עָשָׂה חוֹנִי כְּדֵי שֶׁהַגֶּשֶׁם יֵרֵד? וְהַאִם אֶפְשָׁר לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה עַל רֶגֶל אַחַת?
האגדות שלנו – אוצר האגדה העברית לילדים
שהם סמיט
איורים: ולי מינצי
הוצאת דביר
2011
128 עמודים
אני אוהבת את הכתיבה של שהם סמיט. ספרי הילדים שלה הם בעיני משב רוח רענן שמטלטל בעדינות אך בנחרצות את הסדר הישן והקורקטי. חלק מהחיבה העזה שלי אליה נובע גם מהשימוש שלה בשפה העברית. היא לא מתביישת להגמיש את השפה במקומות שאחרים משתמשים בה בנוקשות, והכל מלווה בהומור אופייני. ברור, אם כן, ששמחתי מאד כשהגיעה לאזני השמועה על הפרויקט החדש שלה: כתיבה מחודשת של האגדות שכונסו ועובדו בעבר ע"י ביאליק ורבניצקי ב"ספר האגדה" וביאליק ב"ויהי היום", כך שיהיו נגישים יותר לילדי המאה העשרים ואחת (על ההחלטה לעשות זאת היא מספרת יפה בהקדמה לספר).
הספר מחולק לשלושה שערים: בעקבות סיפורי התנך, אגדות חכמים ומשלים. ניכר שהושקעה מחשבה עמוקה לא רק בסיפורים עצמם אלא גם בכל מה שמעבר לכך. במרכזו של כל עמוד מצויה האגדה והשוליים מנוצלים להסבר מעמיק יותר של מושגים שמוזכרים באגדה (אך גם כאלה כמו "תקרת הזכוכית" שמוזכרת בסיפור במובן הפיזי וההסבר מוסיף את הפן המטאפורי), לפרטי טריוויה חביבים, למחשבות שעשויות לעלות כתוצאה מהקריאה בה, לתובנות ולתוספות. השתלטות תרבות האינטרנט ניכרת בספר, כשלעיתים יש "לינקים" לאגדות או למשלים אחרים שקשורים לסיפור. ואכן, אין סיבה אמיתית לדבוק בסדר הקיים, שהרי רק לסיפורי התנ"ך משמעות כרונולוגית באמת.
האיורים בספר נחמדים, פעמים רבות אינם מוסיפים לסיפור, אלא מלווים אותו.
הסיפורים לא אחידים ברמתם – הן מבחינת תוכן הסיפור והן מבחינת צורת הכתיבה. חלקם משובחים באמת: אלה שבהם שהם סמיט הרשתה לעצמה למלא חללים ריקים בפרטים פרי דמיונה הפרוע (יפים בעיני סיפור קין והבל ושלמה ומלכת שבא). לדעתי השער החזק מבין השלושה הוא זה של סיפורי התנ"ך והמשלים פחות דיברו אלי (וגם היו הרבה פחות חינניים ופחות יצירתיים ספרותית).
האם אכן מטרת ההנגשה הושגה? לטעמי הרובד השפתי הוא עדיין מעט גבוה מדי, כזה שעדיין לא מעודד ילדים לקרוא ברצף, אבל אני מקווה שאתבדה.
הספר יתאים לילדי הכיתות הנמוכות בבית הספר, אלה שכבר מכירים מעט את סיפורי התנ"ך ויכולים לפגוש כאן זוית רעננה וקצת אחרת שלהם.
תודה לחגית
על הספר
הָאַגָּדוֹת שֶׁלָּנוּ
אוצר האגדה העברית לילדים
שֹׁהַם סְמִיט
מָה אָכְלוּ הַחַיּוֹת בְּתֵבַת נֹחַ? אֵיךְ הָפַךְ הַמַּלְאָךְ אֶת משֶׁה לִמְגַמְגֵּם? אֵילוּ חִידוֹת חַדָּה מַלְכַּת שְׁבָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, וּמָה לִמְּדָה אוֹתוֹ דְּבוֹרָה קְטַנָּה אַחַת? מָה עָשָׂה חוֹנִי כְּדֵי שֶׁהַגֶּשֶׁם יֵרֵד? וְהַאִם אֶפְשָׁר לִלְמֹד אֶת הַתּוֹרָה עַל רֶגֶל אַחַת?
בְּסֵפֶר זֶה כֻּנְּסוּ הָאַגָּדוֹת הַיָּפוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר מִתּוֹךְ אוֹצְרוֹתֶיהָ הַנִּפְלָאִים שֶׁל הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּנוּ. סִפּוּרִים שֶׁעָבְרוּ מִדּוֹר לְדוֹר - מִדְרְשֵׁי מִקְרָא, סִפּוּרֵי חֲכָמִים וּמְשָׁלִים - מְסֻפָּרִים כָּאן בְּאֹפֶן שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת נִיחוֹחַ הֶעָבָר וּמְכַבֵּד אֶת עָשְׁרוֹ, וְעִם זֹאת מְדַבֵּר אֶל לִבָּם שֶׁל יַלְדֵי הַמֵּאָה הַ-21.
מְלֶאכֶת הַכִּנּוּס הָרַעֲנַנָּה הַזֹּאת, הִיא שַׁעַר לְקוֹרְאִים צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים כְּאַחַת אֶל מָה שֶׁכִּנָּה בְּיָאלִיק "בֵּית חַיֶּיהָ שֶׁל הָאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית".
שֹׁהַם סְמִיט, כַּלַּת פְּרַס רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה לְסִפְרוּת, הֶעֶלְתָה מִן הַמִּכְרֶה הָעַתִּיק סִפּוּרִים שֶׁיְּרַתְּקוּ יְלָדִים וְיַצִּיתוּ אֶת דִּמְיוֹנָם גַּם כַּיּוֹם, מֵאוֹת שָׁנִים לְאַחַר שֶׁהָעֳלוּ עַל הַכְּתָב. אֶת כְּתִיבָתָהּ הַבְּהִירָה מְלַוִּים אִיּוּרֶיהָ שֶׁל הָאָמָּנִית ולי מינצי, שֶׁשּׁוֹזְרִים חָדָשׁ עִם יָשָׁן בִּצְבָעִים מַרְהִיבִים.
"שֹׁהַם סְמִיט נִכְנְסָה אֶל מַחְסְנֵי הַתַּרְבּוּת שֶׁלָּנוּ בְּסַקְרָנוּת בְּרִיאָה, בִּצְנִיעוּת וּבְלִי פַּחַד. בַּאֲרִיגָה סִפְרוּתִית רַעֲנַנָּה הִיא מוֹצִיאָה לָאוֹר, לְעֵינַיִם צְעִירוֹת, אֶת הָעשֶׁר וְהַקֶּסֶם שֶׁבָּהֶם." - ד"ר רוּת קַלְדְרוֹן
הָאַגָּדוֹת שֶׁלָּנוּ זָכָה בִּפְרַס אָקוּ"ם לְעִדּוּד פִּרְסוּם הַיְּצִירָה לְסִפְרוּת יְלָדִים. מִתּוֹךְ נִמּוּקֵי הַשּׁוֹפְטִים:
"הָאַגָּדוֹת נִכְתְּבוּ בְּלָשׁוֹן פְּשׁוּטָה, נְהִירָה, סִפּוּרִית וּנְעִימָה, לֹא מִתְיַלֶּדֶת וְלֹא מִצְטַעֲצַעַת, וְהַמַּחְשָׁבוֹת וְהַהֶעָרוֹת הַמְּלַוּוֹת אוֹתָן מַעֲשִׁירוֹת אֶת עוֹלָמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד... לְדַעְתֵּנוּ, סְמִיט הִתְמוֹדְדָה הֵיטֵב עִם הָאֶתְגָּר שֶׁהִצִּיבָה לְעַצְמָהּ, וְהִצְלִיחָה לִיצֹר מַאֲרָג עַדְכָּנִי וּמוֹשֵׁךְ לֵב שֶׁל אַגָּדוֹת, לִשְׁאֹב מְעַט מִן הַיָּם הָאַדִּיר שֶׁל הַתַּרְבּוּת הָעִבְרִית וְלָצֶקֶת לִכְלִי חָדָשׁ." - חַיִּים בְּאֵר, מַאיָה בֵּזֵ'רָנוֹ, אֲבִירָמָה גּוֹלָן
האגדות שלנו: אוצר האגדה העברית לילדים
הוצאת דביר, גאה להציג פרויקט תרבותי רחב-היקף ורב-ערך: כינוס אגדות ישראל המכוננות והחשובות לספר אלבומי מאויר, שפונה לילדים בני זמננו. כממשיכת דרכו של חיים נחמן ביאליק במו"לות רואה לעצמה ההוצאה זכות ואף חובה להמשיך גם בדרכו הספרותית ובמלאכת הכינוס שהיתה דגלה של הוצאת דביר.
במציאות העכשווית, שבה קוראים מבוגרים ממעטים לשוב ולעיין במקורות התרבות של ישראל, דווקא ספר ילדים, נגיש בכתיבתו ובמראו, יכול להוות שער, לא רק לילדים אלא גם להוריהם, אל מה שמכנה ביאליק "בית חייה של האומה הישראלית".
הספר מהווה אסופה נכבדה של האגדות היפות והמושכות באוצר האגדה העברית. טבעם של אגדות ומדרשים, שהם עוברים מדור לדור, וכל דור מוסיף וגורע, מרחיב ומצמצם על פי רוח הזמן והמקום. מהדורה זו ממשיכה באותה מסורת ומספרת מחדש את האגדות והמדרשים באופן שמשמר את ניחוחם ומלמד על תרבות זמנם, ועם זאת מדבר אל ליבם של ילדי המאה ה-21.
האגדות מלוות במידע מעשיר – היסטורי, לשוני ופילוסופי, ובהצעות למחשבה נוספת.
מרבית האגדות מסופרות על פני כפולת עמודים ומלוות באיורים צבעוניים.
הספר זכה עוד לפני צאתו לאור בפרס אקו"ם.
צוות הפרויקט:
כתיבה: שהם סמיט - סופרת, מבקרת ספרות, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ט. כותבת בקביעות למוסף "ספרים" של "הארץ",בעלת טור ביקורת תקשורת בכתב העת "העין השביעית".
ספריה ששה גיבורים גדולים ושש גיבורות גדולות ראו אור בהוצאת כנרת, כחלק מסדרת ספרי מיתולוגיה לילדים. הסדרה מעשירה את עולמם של הקוראים במיתוסים מתרבויות שונות, כתובים ברגישות ובהומור.
עריכה מדעית: ד"ר רות קלדרון – חוקרת תלמוד, אשת חינוך ומייסדת מכללת עלמא.
עורכת אחראית: יעל מולצ'דסקי, ראש מדור ספרות ילדים ונוער.
עורכת הספר: יעל גובר, עורכת ספרות ילדים.
מאיירת הספר: ולי מינצי
מעצב הספר: דקל בוברוב, ראש המסלול לעיצוב גרפי במכללת שנקר.

ביקורות באתר לספרים של שהם סמיט
אשמח אם תגיבו
Article viewed 2348 times


