מייקל שייבון -פתרון סופי (ספר)

פתרון סופי או תעלומת התוכי החטוף מאת: מייקל שייבון

מאנגלית: אלינוער ברגר

 איורים: ג'יי ריאן

הוצאת עם עובד

 2006

138 עמ'

 The Final Solution - Michael Chabon

הספר הוא מחווה לסופר הראשון שמייקל שייבון נשבה בקסמו - סר ארתור קונן דויל.
זה סיפור בלשי חביב. הבלש הוא חוקר משטרה זקן, בן 89, שדמותו מזכירה קצת את שרלוק הולמס.

שם הספר באנגלית: The Final Solution . המתרגמת נמנעה מלתרגם אותו באופן מילולי ל - הפתרון הסופי, כנראה בשל הקונוטציה החזקה של צירוף המילים האלה. אבל אני בטוחה שהסופר התכוון לכך. 

העלילה מתרחשת באנגליה הכפרית, בשנת 1944. אחד מהמעורבים הוא ילד יהודי - פליט מהזוועות ביבשת אירופה, והתוכי המקסים שלו, המפטפט בגרמנית. 
בעלילה משובצים במרומז אירועים טראומתיים מהמלחמה. התוכי יודע לשיר, בין השאר, את שיר הרכבת בקול נשי ענוג, שמעלה דמעות בעיני הילד. מה השיר הזה מזכיר לו? 
מוטיב נוסף בספר: רכבות. 

הספר כתוב בגוף שלישי, כל פעם מנקודת מבט של אחת הדמויות. מצא חן בעיני במיוחד הפרק הכתוב מנקודת מבטו של התוכי.

אביא שתי ציטטות:
רשת עדינה, קשיחה, של היקשים התחילה להיווצר, כמו גביש, במוחו של הזקן, רוטטת, לוכדת את האור בנצנוצים ובהשערות. זה היה העונג הגדול ביותר שיש לחיים להציע, ההתגבשות הדדוקטיבית הזאת, בולמוס הניחושים הזה, עונג ששנים כה רבות חי בלעדיו.
עמ' 69

הפעלתה של תבונה יצירתית על בעייה ומציאת פתרון... אלו נראו לו תמיד כעיסוקם המהותי של בני אנוש - גילוי הקשר ההגיוני והסיבתי בין הרמזים הכוזבים, רעשי הרקע, דרכי החתחתים הלא מסומנות של העולם. ועם זאת תמיד רדפה אותו הידיעה...שיש אנשים, מפצחי צפנים מטורפים, בלשים משוגעים, שמבזבזים את שכלם המבריק ואת שפיות דעתם בפענוח ובפירוש של מסרים בתצורות עננים...בנקודות שעל כנפי פרפרים. אפשר אולי להסיק מקיומם של אנשים כאלה שהפשר שוכן אך ורק במוחו של האנליטיקן. שהבעיות הבלתי פתירות - הרמזים הכוזבים - הם שמשקפים את טבעם האמיתי של הדברים. 
עמ' 137 - 138.

קראתי את הספר באנגלית, עם התרגום לעברית בהישג יד. 

לסיכום: ספר חביב. לא מרעיד את אמות הסיפים.

תודה לאיילת

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו

ביקורות באתר לספרים של מייקל שייבון