יותר מדי נינה - דלית אורבך (ספר)

יותר מידי נינה/דליה אורבך
342 עמודים
הוצאת ידיעות אחרונות

נהניתי מהספר, זה אין ספק! אך אל תבקשו ממני להגדירו כי לא אצליח. לא אצליח כי בהתחלה כעסתי והתרגזתי על הדמות המרכזית (נינה) אך התפתחתי איתה לאורך העמודים, כך שבסיום הקריאה נשארתי עם המון תחושות שאינני מצליחה להכניס לשבלונות..  

גב הכריכה:
זה לא שאני גדולה, כמו שהחיים קטנים," מסבירה נינה את ה"יותר מדי" שהיא. אבל גם היא יודעת שלחיות איתה זה כמו לגור בלונה פארק שאין בו פתחי יציאה.
בגיל ארבעים וקצת פוגשת נינה לראשונה את אחותה התאומה שממנה הופרדה בלידתה. המפגש בין התאומות הזהות, השונות כל כך זו מזו, מעמת כל אחת מהן עם החוסרים שלה, ומעורר בהן רעב לטרוף את חצי העולם שנמנע מהן.
הן מחליטות להתחלף ביניהן בכול. בבני הזוג, במשפחה המורחבת, בקריירות השונות ובחברים. מעשה מטורף זה מטלטל את חיי כל הסובבים אותן ומנפץ את המסכות שהפכו עם השנים לחלק בלתי נפרד מאישיותם.
יותר מדי נינה הוא רומן מרתק, מפתיע ושנון על גורלות שנחרצו מראש, על המאמץ העיקש לשלוט בהגה החיים ועל הכמיהה לבחור בחיים אחרים מאלה שנפלו בחלקנו. זהו סיפור על אחרוּת, העמדת פנים, תשוקה והדחקה ובעיקר על הכמיהה הטבעית לשוב ולאחד את חלקינו השבורים, ועל הניסיון "לצאת מהחיים האלה בחיים", כמו שאומרת נינה.

האמת, שאם לא הייתי קוראת את גב הכריכה טרם קריאת הספר, אני מניחה שמהר מאוד הייתי נוטשת ולא ממשיכה לקרוא מעבר ל40-50 עמודים.
לקח לי זמן מה להבין את הדמויות ואת השתלשלות האירועים.
הספר מאוד קריא ומאוד זורם. השפה מאוד נעימה ועדינה והיה כיף לקרוא, אך בתחילת הסיפור הרגשתי שהכול מעורפל ולא ברור.
הדמויות דיברו, התהלכו, כעסו, שמחו אך לא היה לי ברור למה בעלה של נינה, ד"ר חגי מיכלסון, עושה הפרדה בין "נינה שלי" לבין "נינה האחרת".
לא היה ברור כיצד הדמויות הגיעו למצב של געגועים ופרידה (הרגשתי שזרקו אותי לאמצע הסיפור מבלי לתת לי עוגן להבנה).

הסיפור עצמו מאוד מגוון בדמויות ומאוד מושך אליו (לפחות מבחינתי).
חגי (בעלה של נינה) הוא פסיכולוג ילדים. דמות עם המון חוכמה אך כשזה מגיע לחיים הפרטיים שלו, הרגשתי שהוא גבר שמעט הולך לאיבוד בלי נינה לצידו. הרגשתי שיש פער בין החיים המקצועיים שלו לחיים האישיים אך ככל שהעלילה התקדמה הצלחתי להבין את החיבור החזק בין הדמויות ולמה הוא מעריץ אותה.
כדי להבין דמות מסוימת, את נינה למשל, הסופרת חושפת אותנו תחילה אליה ולבעלה ואח"כ מעט רמזים על אימה, אביה ואחותה ורק כשהספר נגמר הצלחתי להבין את כל המכלול הפסיכולוגי. למה נינה מתנהגת כפי שהתנהגה: מה גרם לה ולאחותה להחליף חיים.
מה גרם לה להתנתק ולרצות להרגיש משהו אחר, מישהי אחרת.

אני אוהבת ספרים שמאתגרים אותי פסיכולוגית והספר בהחלט הצליח לבצע את המשימה כראוי.
מאוד ממליצה לאלו שיש סבלנות לקרוא ספר המתחיל בערפל כבד (לפחות מבחינתי) ואט-אט מתפוגג ומתפזר.
קריאה נעימה ושבוע טוב,
יעל

על הסופרת:

ביקורות באתר לספריה של       דלית אורבך