המשאלה של קיאנדה - פפטלה (ספר)
תופעה מוזרה מתרחשת בלוּאַנְדָה, בירת אנגולה: בניינים סביב הכיכר המרכזית קִינָשִׁישִׁי קורסים לפתע בזה אחר זה, אבל דייריהם צונחים ארצה בקלילות ונוחתים על האדמה, עם חפציהם, ללא פגע. ז'וּאָוּ אֵוַנְזֵ'לִישְׁטָה מתגורר עם אשתו קַרְמִינָה, בכירה במפלגה הקומוניסטית, סמוך מאוד לכיכר, והוא חושש - גם מאשתו וגם לחייו.
המשאלה של קיאנדה
מאת: פפטלה
תירגם מפורטוגלית והוסיף אחרית דבר: רמי סערי
2011
הוצאת מחברות לספרות
עיצוב עטיפה: הדס פלדמן
O Desejo de Kianda - Pepetela
"זאת תנועה המונית במלוא מובן המילה – לא אחת מהתנועות האלה שאתה מכיר מהעבר, אלה שתמיד בישלו אותן באיזה מטבחון ממשלתי, ואחר כך קראו להמונים להביע את תמיכתם בהן. התנועה הזאת צמחה מההמונים, ואף אחד לא יפקח עליה ולא ינצל אותה. כולנו כאיש אחד נדאג שזה לא יקרה! אנחנו יוצרים היסטוריה, כי אנחנו מפלסים את דרכנו בעצמנו. מספיק כבר להעתיק דגמים מחוץ לארץ, עכשיו נמציא שיטת מאבק משלנו."
את המילים האלו לא נשאה דפני ליף, וגם לא שירבט כותב הנאומים של איציק שמולי. ולמרות שמקורן באנגולה, ב-1995 הן, ואלה שבאו לפניהן וגם אחריהן, נשמעות כלקוחות מן הארועים שפקדו אותנו בקיץ האחרון. אם נוסיף לכך את הארועים לציון עשור לאסון התאומים, נראה שאין ספר אקטואלי ממנו.
תסמונת לואנדה - כך מכונה תופעת הקריסה של מבנים סביב הכיכר המרכזית של בירת אנגולה. המבנים, כך נראה, מחליטים להתאבד ע"פ סימן לא נודע, וכל תושביהם נוחתים בקלילות רבה ארצה יחד עם חפציהם מכוסי האבק. יש החושדים שמדובר בפעולת טרור. קבוצות מחקר נשלחות לברר את מקור התופעה. תעשיית תיירות ענפה מושטטת על הקריסה של המבנים, וכך גם תעשיית הימורים פרועה. אנשים עומדים הכן עם מצלמות בכדי ללכוד את הרגע הנכסף. וברקע, הולכים ומצטברים להם חסרי בית, אנשים שאיבדו את קורת הגג ואת כל רכושם מתחת לערימות האבק. אוהלים ממלאים את הכיכר בקצב מסחרר (נשמע מוכר?).
הבניין הראשון קרס ביום חתונתם של ז'ואו אונז'לישטה וקרמינה, פעילה קומוניסטית וחברת מפלגה. השלטון הקומוניסטי הולך ומתפוגג ומפנה את מקומו לשחיתות מסוג חדש. אנגולה מתגלגלת לאיטה לעולם הקפיטליסטי הפראי וקרמינה, בעלת חוש עסקי מפותח מסתגלת במהירות מעוררת השתאות. ז'ואו, לעומת זאת, מפוחד ממנה ומן השינויים המתרחשים, נותן לקרמינה לנהל את העניינים ביד רמה. הוא בורח למחשב, לנהל מלחמות ולהפיל אימפריות, כאילו במנותק למה שקורה מחוץ לחלונו.
הכתיבה של פפטלה קולחת, אירונית ומאד מעודנת ביחס לספרות מגוייסת.
התרגום של רמי סערי הוא משובח, כרגיל וגם אחרית הדבר מוסיפה רבות.
השורה התחתונה: ספר קצרצר שנראה קליל אבל מעורר מחשבה – וכנראה אקטואלי מתמיד לחברה קפיטליסטית שמזניחה מאחור את חסרי המזל, הבריאות והכסף ושרומסת ברגל גסה כל משאב שהטבע העניק לה.
תודה לחגית
כריכה
תופעה מוזרה מתרחשת בלוּאַנְדָה, בירת אנגולה: בניינים סביב הכיכר המרכזית קִינָשִׁישִׁי קורסים לפתע בזה אחר זה, אבל דייריהם צונחים ארצה בקלילות ונוחתים על האדמה, עם חפציהם, ללא פגע. ז'וּאָוּ אֵוַנְזֵ'לִישְׁטָה מתגורר עם אשתו קַרְמִינָה, בכירה במפלגה הקומוניסטית, סמוך מאוד לכיכר, והוא חושש - גם מאשתו וגם לחייו.
מהי התופעה המכונה בתקשורת "תסמונת לואנדה"? האם מדובר במעשה חבלה נגד המפלגה, בקנוניה נוספת של ה-CIA, או אולי האלים הקדמונים נוקמים את נקמתם?
שנות השמונים של המאה העשרים קרבות בינתיים לקצן, והקומוניזם מפנה אט אט את מקומו לשוק הקפיטליסטי, הלובש באנגולה צורה מושחתת ופרועה. גם קרמינה, שנשאה קודם את דגל השוויון המעמדי, רוצה כעת לחטוף את הנתח שלה. בעוד אנשי השלטון חומסים את נכסי המדינה, נותרים תושבי הכיכר מחוסרי בית ורכוש, עד שהם מחליטים לנקוט מחאה חתרנית ולזעזע אחת ולתמיד את יסודות החברה.
פֵּפֵּטֵלָה, גדול סופרי אנגולה, מביא ברומן המשאלה של קיאנדה, ספרו הראשון המתורגם לעברית, משל נוקב, חריף ומצחיק עד דמעות במסורת הריאליזם הפנטסטי, על גורלה העגום והמקומם של ארצו ועל ההתפכחות מחלומות העבר ומאשליותיו. פפטלה מביע היטב את שברון הלב לנוכח הרס עולם הערכים שהעמיד את האדם ואת החברה האנושית בבסיסו, והוא מצביע ללא כל הצטעצעות על הריק העצום שאותו חורבן אידיאולוגי הותיר אחריו.
כפי שכותב המשורר רמי סערי באחרית הדבר שצירף לתרגומו: "פֵּפֵּטֵלָה מתגלה שוב ושוב כיוצר מקורי וחסר פניות השׂשׂ לגרות את קוראיו לחשיבה עצמאית, ומוצא לנכון להדגיש גם בימינו את ראיית עולמו ההומניסטית. הספר המשאלה של קיאנדה הוא אמנם רומן קצר יריעה, אבל פֵּפֵּטֵלָה מצליח להעביר בו לנגד עיני קוראיו כמה וכמה גורלות אנוש, שרבּים מהם מוכּרים מהכפר הגלובלי גם במקומות רחוקים ושונים מאוד מאנגולה. אפשר לראות ברומן של פֵּפֵּטֵלָה כמיהה של סופר לבן לאפריקה השחורה, ערגה לעידן הקמאי של התום האבוד. אולם הספר המשאלה של קיאנדה הוא גם תמרור המזהיר את קוראיו מפני רוב הרעות החולות שהן מנת חלקו של האדם בימינו. חזרה אל הפגאניות וחידוש עבודת האלילים אינם מתכון שהסופר ממליץ עליו, אבל עמדתו ביחס למלחמה – מלחמת האדם בטבע ומלחמת האדם באדם – אקטואלית גם כיום, ולא רק באנגולה."
פֵּפֵּטֵלָה הוא שם העט של אַרְטוּר קַרְלוּשׁ מָאוּרִיסְיוּ פֶּשְׁטָנָה דוּשׁ סַנְטוּש. הואׁנולד בעיר בֶּנְגֵלָה שבאנגולה ב-1941, למשפחת מתיישבים לבנים שמוצאה בפורטוגל ולהורים בני המעמד הבינוני שנולדו באנגולה. פֵּפֵּטֵלָה למד בבית ספר רב לאומי בעיר הולדתו, והמשיך את לימודיו בתיכון בעיר לוּבַּנְגוֹ. בשנת 1958 נסע לפורטוגל כדי ללמוד בליסבון, אולם אחרי שקיבל צו גיוס והופנה לשרת בצבא הקולוניאלי שבאנגולה, ברח מפורטוגל לצרפת (1961). כעבור שנתיים בפריס זכה במלגת לימודים באלג'יר. בצפון אפריקה הצטרף פֵּפֵּטֵלָה לשורות התנועה העממית לשחרור אנגולה, ולמן סוף שנות השישים ואילך השתתף הסופר במלחמת הגרילה שתנועתו ניהלה נגד צבא פורטוגל.
אנגולה זכתה לעצמאות בשנת 1975, ובין השנים 1982-1975 כיהן פֵּפֵּטֵלָה כסגן שר החינוך בממשלתה. בשנת 1982 החליט לנטוש כליל את פעילותו הפוליטית ולהתמסר לכתיבה הספרותית. מאז תחילת הקריירה הספרותית שלו פירסם פֵּפֵּטֵלָה שמונה-עשר רומנים ושני מחזות. בשנת 1986 קיבל הסופר במולדתו את הפרס הלאומי לספרות, ובשנת 1997 הוענק לו הפרס הספרותי החשוב ביותר ליוצרים בלשון הפורטוגלית.
אשמח אם תגיבו
Article viewed 1170 times


