כבודו אהרן ברק - נעמי לויצקי (ספר ביוגרפיה)

הוצאת כתר,
406 עמ'
                                 
  אין ספק שברק ראוי ראוי לביוגרפיה, מקיפה מעמיקה ורבת צדדים, אך השאלה היא אם ניתן להסתפק בספר שלפנינו. לדעתי התשובה היא חד משמעית (כמובן שלא).

אצל לויצקי תמונת העולם מאד ברורה ופשוטה, יש אור שהוא הליברליות. ככל שאתה יותר דבק בליברליות בכל מצב ובלא תנאי אתה יותר בן אור, כמה שהתרחקת לכיוון השמרנות, מכל סיבה שהיא, אתה יותר חשוך ומפגר. זה מביא לידי כך, שהאישים ופרשנות האירועים מאופיינים בצורה סכמטית ביותר. לדוגמה בעמ' 25: 'פרופ' אריאל רוזן צבי שהתקיים בו השילוב הנדיר של איש דתי וליברל גם יחד... (הרי רובם ככולם של הדתיים חשוכים ומפגרים). אגב, גם בספרה החדש יותר, העליונים, מיקום מעלת השופטים בסולם הוא על פי מידת 'ליברליותם'.

היא מתארת שם בעמ'24 את הציבור כנחלק לשתי קבוצות (אלא מה): חילונית, ליברלית והומנית, ומן העבר השני חרדית-דתית הלכתית. ואני בטיפשותי חשבתי שהמצב יותר מורכב.

בעמ' 30 היא כותבת שהחרדים בקבלם את נתניהו שהודה בניאוף היו מוכנים 'לכופף מעט את ההלכה' כדי לצבור כוח פוליטי. מה הקשר? בהמשך הפיסקה נכתב שנתניהו שיסה את החרדים ב'שמאלנים האלה שכלל לא יהודים'. אם זכרוני אינו מטעני נתניהו אמר לכדורי שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים, לויצקי מרשה לעצמה 'לכופף מעט את העובדות'.
בהמשך הענין כשהיא כותבת על עו"ד ויינרוט 'חרדי משכיל וקורא ספר' (וואו!) היא מספרת שכשהוא מדבר על ברק 'לפתע נושרת מעליו החליפה הליברלית'. הייתכן שמי שמבקר את ברק יהיה ליברל?

כשקוראים את סלידתה מהחרדים (שלפעמים מגיעה עד כדי ביטויים בעייתיים כמו בתיאור של פרוש 'סמוק פנים ומוכה אדרנלין' עמ' 33) קשה שלא לחייך ולחשוב 'טלי קורה מבין עינייך', נראה לי שגם אצל החרדים קשה למצוא הגיגיוגרפיה כעין זו והערצתה לברק העוברת בין כל דפי הספר היא ככל אדמו"ר אצל חסידיו ואולי אף יותר. צריך לחפש בנרות ביקורת בביוגרפיה, והיא נמצאת רק בשוליים במקרים שברק לא היה ליברל מספיק ונכנע קצת לצורכי הביטחון.

אין להכחיש שכתיבתה של לויצקי קולחת ומרתקת ומעניין מאד לעקוב עם הספר בפרקי חייו. הספר משכנע את הקורא בגדלותו ואולי אף בגאוניותו של ברק, וזה כנראה נכון, אך שוב אין ניתוח שיסביר ברור במה הוא עולה על כל בני דורו מלבד זה שהוא 'ליברל' כמעט בכל תנאי (אך לא כמו לויצקי). דווקא אישיותו נראית  בספר קצת חלשה אבל מצד שני טוב הלב שלו דבקותו בציוניותו ובעקרונותיו כובשים.

לסיכום, הספר מהנה ומעניין אבל ברק ראוי ליותר, להרבה יותר.

תודה לאריה

ביקורות באתר לספרים של נעמי לויצקי

אשמח אם תגיבו