כה אמר זרתוסטרה - פרידריך ניטשה (ספר עיון)

ספר לכל אחד ולאף אחד

הוצאת עם עובד

473 עמוד

2010

תרגום אילנה המרמן

Also sprach Zarathustra - Friedrich Nietzsche

Ein Buch fur Alle und Keinen

עיצוב העטיפה: דורית שרפשטיין

סדרת פרוזה אחרת
הספר ראה אור בסיוע מכון גתה

"ספר לכל אחד ולאף אחד" זוהי כותרת המשנה של ספרו הנודע של הפילוסוף הגרמני, פרידריך ניטשה, "כה אמר זרתוסתרה" אשר יצא לאחרונה בתרגום מחודש של אילנה המרמן בהוצאת "עם עובד”. הספר לא פשוט לקריאה והוא בטח לא ל"כל אחד". אך הוא ספר חשוב ביותר בתרבות המערבית ובתולדות הפילוסופיה כך שהוא גם בטח לא ל"אף אחד”. בהקשר זה ניתן אולי לצטט מהקדמה שכתב וולטר קאופמן לספרו החשוב על ניטשה: “יותר מכל פילוסוף אחר ממאות השנים האחרונות מהווה ניטשה מאורע היסטורי גדול רעיונותיו אינם רק עניין לבני עם מסוים, ציבור מסוים, או לא עניין לפילוסופים בלבד – כי עם לבני אדם באשר הם”.

"כה אמר זרתוסטרה" הוא ללא ספק אחד החיבורים החשובים של ניטשה. הוא כולל, בין היתר, חלק מן המושגים המושגים המרכזיים ביותר במשנתו: מות האלוהים, העל-אדם, הרצון לעוצמה, השיבה הנצחית ואת הביקורת על המוסר והדת (בייחוד הנוצרית). על חשיבות היצירה ניתן ללמוד מדבריו של ניטשה עצמו אשר כתב באחד ממכתביו: "אך תלך שולל אחר הצביון האגדי של הספרון הזה: מאחורי כל המילים הפשוטות והמשונות האלה עומדת רצינותי העמוקה ביותר וכל הפילוסופיה שלי” (18).

כה אמר זרתוסטרה אינו מומלץ למי שזה מפגשו הראשון עם הטקסטים של ניטשה. זהו טקסט קשה ואניגמטי – הן מבחינת תוכנו והן מבחינת סגנונו - ורצוי להכיר טוב את העולם הניטשיאני בטרם מתמודדים איתו. מי שכן מתכנן לקרוא אותו יעזר רבות בתרגומה החדש והיפה של המרמן, שכולל מבוא נהדר המסביר את רעיונותיו המרכזיים של ניטשה בספר ובכלל. התרגום קריא הרבה יותר מזה הקלאסי של ישראל אלדד (אני לא קורא גרמנית כך שאיני יכול לומר מי מהם מדויק יותר ביחס למקור), ואחד מיתרונותיו החשובים הוא מספר ההערות הגדול שמוסיפה המתרגמת לטקסט. כשאני אומר גדול אני מתכוון ל558! הערות. (יותר ממספר העמודים) שבמקרה הנוכחי מוסיפות הרבה להבנת הטקסט.

בכדי להמחיש עד כמה הטקסט הניטשיאני (והתרגום שלו) הוא יפה אביא מספר שורות מ"דברי הפתיחה של זרתוסטרה":

"כשהיה זרתוסטרה בן שלושים עזב את ארץ מולדתו ואת אגם מולדתו והלך אל ההרים. כאן התענג על רוחו ועל בדידותו ולא נלאה עשר שנים. עד אשר נהפך לבבו, - ובוקר אחד השכים כעלות השחר ונעמד לפני השמש ואמר לה:

"הוי כוכב גדול! מה היה אושרך לולא היו לך אלה אשר אתה מאיר להם!

עשר שנים עלית ובאת אל מערתי: לולא אני והנשר והנחש שלי, כי עתה מאסת באורך ובדרך הזאת...”

ניתן בנקל להבחין עד כמה שונה הטקסט של ניטשה מטקסטים פילוסופיים מקובלים. יותר מהגות יבשה זרתוסטרה הוא שירה בפרוזה. כמו כן ניתן לראות כמה בקלות אפשר ללכת לאיבוד בקריאתו ,שכן הוא עמוס מטאפורות .מה מסמל הנשר? מה מסמל הנחש? בצדק, כפי שציינתי הוסיפה המרמן כל-כך הרבה הערות ליצירה.

כאחרית דבר הביאה המתרגמת, אילנה המרמן, את מאמרו של בן-זוגה יורגן ניראד ז"ל לו הקדישה גם את תרגום היצירה. המאמר הנהדר של ניראד בוחן ומסביר מספר דעות קדומות וסטראוטיפים הקשורים בשמו של ניטשה. ב ין היתר הוא מדגיש כי ניטשה היה מתנגד מושבע לפחות ארבעה מרכיבים מרכזיים של האידאולוגיה הניציונל-סוציאליסטית: הלאומנות, הגזענות, האנטישמיות והדרוויניזם. עם זאת, המחבר אינו מנקה את ניטשה לגמרי ומסיר את אשמתו בכך שלא הבינו אותו ואימצו אותו כל כך הרבה פשיסטים לאחר מותו. השפה הבוטה והמעורפלת, הביקורת על הדמוקרטיה ועל המוסר היהודי-נוצרי, הרעיון כי ישנם אנשים עליונים ואנשים נחותים וכך הלאה. כולם הופכים את הגותו של ניטשה לבעייתית ולנוחה לעיוות.

לסיכום, החיבור המופתי של ניטשה ותרגומה המצוין של המרמן (כמרבית תרגומיה, יש לציין) מומלצים ביותר.

תודה לדרור

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו