אדום החזה - יו נסבו (ספר)

מגב הספר:


בריון ניאו-נאצי שמחץ את גולגולתו של מהגר וייטנמי מזוכה בגלל טעות טכנית. רובה מרקלין נדיר עם קליעים בקוטר 16 מ"מ נמכר בעסקת נשק מסתורית בסכום עתק. הומלס אלמוני נשחט במיומנות ובאכזריות בסמטה אפלה. מה שנראה כטפטוף מקרי של כמה אירועים לא קשורים מתעצם בהדרגה לעומד להפוך לזרם של מעשי רצח ללא הסבר.

המפקח הארי הולה, הטרוד במשימות אבטחה לרגל חילופי המילניות, בהתמודדות עם תככים בתוך משטרת אוסלו ועם צרור מלא בעיות אישיות, נקרא לחקירה. הממצאים מובילים אותו למקומות ולזמנים אחרים, לפרשיית בגידה ונקמה שתחילתה בחבורת צעירים נורווגיים שהתנדבו לסייע לגרמנים בקרב על לנינגרד במלחמת העולם השנייה, צעירים נורווגיים שהתנדבו לסייע לגמרנים בקרב על לנינגרד במלחמת העולם השנייה, והמשכה בחיסולי החשבונות, הטיהורים וההלבנה הפוליטית של נורווגיה אחרי המלחמה.

"אדום החזה" הוא הספר הראשון בסדרת הארי הולה שרואה אור בעברית והספר השלישי בסדרת המפקח הארי הולה.
הספר זכה עם יציאתו בשנת 2000 בפרס "בוקהנדלר" מטעם איגוד חנויות הספרים בנורווגיה ובפרס ריברטון הנורווגי לספר המתח הטוב ביותר, וזכה בשנת 2004 בתואר "המותחן הנורווגי הטוב בכל הזמנים" מטעם רשות השידור הנורווגית.

ואני:

כשקוראים את התקציר בגב הספר הוא לא נראה מרשים במיוחד. עוד רוצח סדרתי, עוד חקירת רצח. בקיצור, עוד ספר מתח.
אבל וואו! הוא כ"כ הרבה יותר מזה! העלילה של הספר נבנית בהדרגה בצורה מבריקה, ומותחת לכל אורכה. נוסעת בין תקופות, חוזרת אחורה וקדימה בזמן, בדיוק ברגעים ובמינונים הנכונים. הדמויות בספר אמינות להחריד, מלאות ומעניינות. הספר לא חוסך בטלטלות, על מנת לא לקלקל לא אגיד מה, אבל בואו נגיד שנסבו לא מרחם על הקוראים שלו.

יש איזו נטיה לחשוב שספרי מתח זה משהו שקל לכתוב, ושכל אחד יכול לעשות את זה. אז זהו שלא, ממש לא. בשביל להחזיק את הקוראים במתח צריך הרבה יותר מסתם רעיון נחמד. וכשמתחילים להבין את רוחב היריעה של הספר, אי אפשר שלא להתרשם. להתרשם מכשרון הכתיבה של יו נסבו, ובעיקר מהיכולת שלו לספר סיפור. כי הרי בשביל זה נרשמנו לסיפור הזה לא? בשביל אנחנו קוראים ספרים אחרי הכל, בשביל סיפור טוב, ואם אפשר מצוין. ופה יש הרבה יותר מזה. מעבר לסיפור, יש כמה סצינות מרגשות עד כאב, וכמה רגעים של אגרוף חזק בבטן, שאפילו אני שיש לי חסינות די גבוהה מצאתי את עצמי פעור פה במהלכם.

אם תתעקשו עם השוואות, אז הספר הזה דומה ל"נערה עם קעקוע דרקון" בסגנונו. אבל הוא עולה עליו כמעט בכל תחום: בניית העלילה, הדמויות, הכתיבה וההתרגשות. כולי תקווה שיתרגמו את שאר הספרים בסדרה.

בקיצור, אם אתם חפצים בסיפור טוב ומטלטל, זה הספר בשבילכם. אני חושב שזו לא תהיה הגזמה לומר שזה ספר המתח הכי טוב שקראתי אי פעם.

5 סוסוני ים (כי בז'אנר שלו הוא הכי טוב שנתקלתי בו, אפילו אם הז'אנר הזה הוא מתח).

תודה לאלעד