צוללת - ג'ו דנתורן (ספר 1)

מגב הספר:

שלום, אני אוליבר טייט, הפרוטגוניסט בספר שלפניכם. לעתים קרובות אני משתמש במילה כגון פרוטגוניסט, ואחרי רגע במילה כגון דפוק. אלה שאיפותי בחיים:

1) לגלות למה אבא שלי
   נשאר לפעמים ימים שלמים במיטה.

2) לגלות למה אמא שלי מקבלת שיעורי
   גלישה וככל הנראה יותר מזה - מאיזה
   דפוק שנראה כמו היפי.

3) לאבד את הבתולים לפני הגיל החוקי
   יש לי קצת יותר משנה.

אני מנהל מעקב אחר יחסי המין של ההורים שלי על פי העמעם בחדר השינה שלהם. אני יודע שהם עשו את זה כשלמחרת בבוקר העמעם מסובב לאמצע (תאורה רומנטית). ההורים שלי לא עשו סקס כבר חודשיים, ועל פי המחקר שערכתי הדבר מעיד על משבר צפוי בנישואיהם.  אני אשתמש בשיטות שונות להציל את נישואיהם. קראתי את הספר "שיטות פשוטות – נישואים מצוינים". אני יודע כמה חשוב לצאת לטיולים. אני יודע על פנג שואי ועל כך שקירות בצבע אפרסק עלולים לעודד בגידה. ישנן בספר דמויות נוספות, שוליות יותר: ג'ורדנה שאני מעוניין בה רומנטית למרות האקזמה שלה. זואי, שאין לה חברים בבית הספר פרט לאחת המגישות בקפיטריה. אני ממש מרחם על זואי, וזה משפר את הרגשתי לגבי החיים שלי עצמי. וישנו גם החבר שלי צ'יפס, בריון יוצא מן הכלל. הוא גרם למורה שלנו לחינוך דתי לבכות.

הספר הזה אולי לא ישנה לי את החיים.
אבל אין לדעת כיצד ישפיע על חייכם.

ואני:

טוב, דווקא הגב של הספר הזה ממש לא עשה לי חשק לקרוא אותו. למרות הכריכה היפה, הוא היה נראה לי ילדותי. אבל אחרי "נוטות החסד" הייתי צריך לקרוא משהו ילדותי, ואני שמח שבחרתי את צוללת.

אוליבר הוא ילד מיוחד. כמו אוסקר מ"קרוב להפליא ורועש להחריד" וכמו כריסטופר מ"יצירה קורעת לב של גאוניות מרעישה" ובעיקר כמו הולדן קולפילד מ"התפסן בשדה השיפון", הוא מסתכל על העולם בדרך מאוד שונה, והעולם מסתכל עליו בעין תמהה חזרה. ואני לא יכול שלא להתחבר לילדים כאלה. ברור לי שג'ו דנתורן קרא את כתביו של סאלינג'ר והושפע מהם מאוד. גם הוא מעביר את התחושה החזקה הזאת של ילד שמנוכר מעולם המבוגרים ולא מבין בדיוק איך ולמה הוא צריך להתבגר. זה מסוג הספרים שקוראים לא בשביל העלילה שלו, אלא בשביל הדמויות וזרם התודעה של המחבר שלו.

הספר הוא כמו לונה פארק מבחינת הרמה שלו, וזה דווקא לא דבר טוב. יש רגעים של גאונות צרופה, בעיקר מבחינה רגשית. רגעים שפשוט קרעו לי את הנשמה לגזרים. אך מנגד יש לא מעט רגעים חלשים ומיותרים שהייתי מוריד. היה פרק שלם שהיה צריך לרדת בעריכה לדעתי. אבל למרות הבעיות בעריכה, אני ממליץ על הספר בחום. למי שאהב את התפסן ואת דייב אגרס, ולמי שבוסריות לא מונעת ממנו ליהנות מספר. ולמי שרוצה להתרגש קצת.

אצלי הוא קיבל 4 סוסוני ים

תודה לאלעד

ביקורות באתר לספרים של ג'ו דנתורן

הספר באתר ההוצאה