רומן עם מספרים - טוני ג'ורדן (ספר 1 )

רומן עם מספרים
מאת טוני ג 'ורדן
שנת 2010
237 עמוד
הוצאת כנרת, זמורה-ביתן
מאנגלית: קטיה בנוביץ'
באנגלית: ADDITION
TONY JORDAN 2008

כריכה אחורית

גרייס לייזה ואנדנבורג סופרת הכול. את האותיות בשמה (19). את הצעדים שהיא עושה בכל בוקר אל בית הקפה המקומי (920). את מספר זרעי הפרג שעל פרוסת עוגת התפוז שלה, שמכתיב את מספר הנגיסות שיידרשו כדי לאכול אותה. גרייס סופרת הכול, כי המספרים שומרים של שלמותו של העולם. והיא צריכה לפקוח עין על מצבו.

לשיימוס ג´וזף או´ריילי (גם כן 19, כולל גרשים), יש הידיים הסקסיות ביותר שגרייס ראתה מימיה. הוא חושב שמוטב לה להפסיק לספור. אם רק תצליח להתמיד בעבודה, למשל, או לפתוח את ארונות המטבח מבלי לערוך ספירת מלאי, או להכין סנדויץ´ שמכיל מספר לא ידוע של נבטים. הבעיה של גרייס היא ששיימוס לא סופר. הבעיה האחרת שלה היא... שהיא סופרת אותו.

טוני ג´ורדן נולדה ב-1966 בבריזביין, אוסטרליה. עבדה בתור סוכנת מכירות, ביולוגית מולקולרית, כימאית ואשת שיווק. כיום היא חיה במלבורן ועובדת כקופירייטרית. זהו ספרה הראשון. "

ההמלצה שלי

הגבורה שלנו, יפה, חכמה ומצחיקה . אך היא גם סובלת מבעיה שנקראת ברפואה הפרעה טורדנית כפייתית.ההפרעה הזו מתבטאת ברצון לספור הכול , לערוך סדר יום קפדני בו יש סדר ודיוק בדברים . כמו למשל איך אפשר לאכול משהו בלי מספר קבוע של נגיסות? אם משהו לא מסתדר לפי מתכונת זו ,היא נכנסת ללחץ. נפשי ופיזי "אני פשוט לא אוכל לחיות בעולם אם אני לא אדע את ממדיו.." "ספירה היא מה שמגדיר אותנו" .

כשהיא פוגשת את שיימוס המקסים היא רוצה להשתנות...ואף עושה מאמצים....

נהניתי מהספר עם הסתייגות. הספר מלא חן, חוש הומור ,כתיבה יפה וגם...מלא במספרים.  מספרים הקשורים להפרעה , המתארים ומפרטים את מה שהגבורה סופרת. מצד אחד הם מועילים בכך שמכניסים אותנו למציאות החיים של הגיבורה אך מצד שני , ממש מעייפים ומתישים את הקורא. עם זאת הספר חמוד ביותר ומלמד משהו על החיים בצל הפרעה כזו.

בסך הכול אני ממליצה.

קוריוז: הסופרת מחלקת את פרקי הספר ל- 19. כמו סכום המספרים של שם הגבורה שמסכמת את שמה ב-19 אותיות. בכל פרק מתנוססת  רשימת כל הפרקים בצורה מוחלשת. מודגש הפרק שאנו קוראים. נחמד, נראה שהסופרת מכבדת את הגבורה שיצרה .

תמונת העטיפה מעניינת.היא הופכת להיות מובנת כשקוראים את הספר.

ציטוטים :

"ההבנה שהעולם מונע על ידי עשרות הייתה נקודת מפנה מופלאה, כאילו מישהו נתן לי את המפתח. כשניקיתי את חדרי, התחלתי להרים 10 דברים. 10 דברים בשעה, 10 דברים ביום... 10 עמודים בספר שקראתי לפני השינה... להתקלח 10 דקות" (עמ' 9) "10 מיליליטר שמן זית, ו-10 זיתים שחורים... גזר קלוף וחתוך ל-10 פרוסות. בצל, גם כן 10 פרוסות"

"אנשים לא מבינים אובססיות. אובססיה אינה חולשה. אובססיה היא מה שמרים אנשים. "

"הדבר היחיד שמעניק משמעות לחיים הוא הידיעה שבסופו של דבר כולנו נמות. זה מה שנותן חשיבות לכל דקה . בלי היכולת לספור את הימים, את השעות, את האהובים שלנו...אין שום משמעות. לחיים שלנו לא תהיה משמעות, בלי לספור, החיים שלנו לא נבחנים. לא מוערכים. לא יקרים. "

"איך את מרגישה כשאת לא יכולה לספור משהו?" כאילו אני חולה בכל מחלה שמתועדת בספרים ובכמה שטרם התגלו . "חרדה , נראה לי, לפעמים"

תודה לשוש

ביקורות באתר לספרים של טוני ג'ורדן

אשמח אם תגיבו