פרויקט לזרוס - אלכסנדר המון (ספר 1)

תרגום - טל ניצן
2010
297 עמוד
Aleksandar Hemon - The Lazarus Project
הוצאת הספריה החדשה
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאה: מחברות לספרות
2010
297 עמודים,
תרגום: טל ניצן

כריכה:
במארס 1908 צילצל צעיר כחוש בפעמון ביתו של ג'ורג' שִׁיפִּי, המפקד של משטרת שיקגו, וביקש לפגוש אותו כדי למסור לו מעטפה. הצעיר היה לזרוס אָוֶרבוך, כבן 19, מהגר יהודי ממזרח-אירופה שחמש שנים קודם-לכן עבר עם משפחתו את הזוועות של פוגרום קישינֶב המפורסם. שיפִּי לא בדק את תוכנה של המעטפה. הצעיר נראה לו נוכרי ואנרכיסט, ודאי רוצח-מתאבד. אמריקה היתה שרויה באותם ימים בטירוף של רדיפת אנרכיסטים ובשנאת זרים מזרח-אירופים, רווּיה אנטישמיות. שיפִּי שלף איפוא את אקדחו וירה בלזרוס שוב ושוב, לוודא את מותו.
על "פרשת לזרוס" אפשר לקרוא בעיתוני התקופה, והיא עטופה בערפל ההיסטוריה והכאב. והנה כעבור כמאה שנה הופכת הפרשה לאובססיה של ולָדימיר בְּריק, גיבור הרומאן של הֶמון. בריק הוא סופר בוסני צעיר, מהגר מסָרָייבו, המתגורר בשיקגו ונשוי לאמריקנית. הוא מבקש לקדם את הקריירה הספרותית המדשדשת שלו באמצעות כתיבת רומאן על לזרוס; ולאחר עבודת תחקיר, שהותירה אותו באי-ידיעה מה באמת קרה ומדוע, הוא מספח אליו את חבר ילדותו מסָרָייבו, והשניים נוסעים למזרח-אירופה – ללבוב, לצ'רנוביץ', לקישינב – כדי להבין את מסלול חייו הטרום-אמריקניים של לזרוס. בריק, המביט על אמריקה בעיני זר בוסני, מביט על אוקראינה ומולדובה ובוסניה בעיני זר אמריקני. יהיה עליו למצוא את עצמו מחדש.
קישינב של 1903, שיקגו של 1908, בוסניה של 1992, ושוב שיקגו של תחילת המאה ה-21 – זו של בריק – כמו הופכות ליקומים מקבילים הנארזים זה בזה במיומנות נאבוקובית, במלאכת-מחשבת של צירופי-מקרים. בריק משאיל ללזרוס שלל פרטים מחייו-שלו (ואף מן הביוגרפיה של הֶמון, יוצרו), אך לא פחות מכך הופך סיפורו של לזרוס מקישינב לַפלייבק של חייו של בריק. ממילא הכל סיפור עקורים אחד גדול, ו"פניו של אדם מורכבים מפנים אחרות – הפנים שירשת או אספת לאורך הדרך, או פשוט הפנים שהמצאת".
'פרויקט לזרוס' הוא רומאן וירטואוזי ופרובוקטיבי. בפרקיו האי-זוגיים הוא עדִין וקורע-לב ועוצר-נשימה; ובפרקיו הזוגיים הוא, למרבה הפלא, מצחיק ומבדר ופראי. הרומאן נבחר ב-2008 על-ידי 'פבלישרס ויקלי' כ"ספר הטוב ביותר של השנה"; על-ידי 'ניו-יורק מגזין' כרומאן "מספר אחד של השנה"; ועל-ידי 'הניו-יורק טיימז' כ"ספר הראוי-להיזכר" של אותה שנה. הֶמון תואר בעקבותיו בעיתונות האמריקנית כ"כישרון ענק, הסופר המוכשר והחשוב ביותר בקרב בני-דורו", והרומאן צוין כ"זוהֵר", "מהמם", "נפלא", "נשגב", "מלאכת מחשבת".


סקירה

יש פיתגם בצרפתית האומר, שלמי שיש מזל במשחקים - יש כנראה נאחס באהבה... אז מעניין לברר פעם כיצד משתבצים באלגוריתם הנ"ל אלה שיש להם מזל בקריאה... יצא לי לחשוב על הסוגיה הזו (על משכבי בלילות עלק) כי אני חייב להודות, שבזמן האחרון הלך לי לא רע עם הספרים שבחרתי לעצמי; אמנם ברור כי לא מדובר במזל "טהור", אבל הנה מה שאני מאחל לכם ולי לקראת השנה העברית החדשה (מלבד בריאות, אושר ועושר, ביטחון מדיני ושיגשוג כלכלי וכל שאר החארטות הנבובות הללו...) : כן ירבו !

הספר הזה של אלכסנדר המון, "פרויקט לזרוס", הגיע לידיי אחרי מספר המלצות שרעייתי קיבלה בפייסבוק (סופסוף יצא משהו בעל ערך מהאתר המנג'ס ההוא) ובעקבותן - רכישה מזורזת מאתר "הספריה החדשה" (35 ש"ח כולל מע"מ ומשלוח במקום ה-89 הנקובים). אמנם הרמתי איזו גבה וחצי בדרכו של הספר אליי (חמישה ימי עסקים, אם זיכרוני אינו מטעני), בעיקר כי צצו לפתע בתקשורת כל מיני הפניות כאלה "מטעם", אתם יודעים, כמו שקורה כשאיזו רשת ביגוד סוג ז' מנסה ליצור באזז לקראת פתיחת סניפה החדש בביג נווה בונבון או משהו - אבל הצלחתי להשאיר את הקטע במסגרת ה"חף מפשע עד שהוכח אחרת"... וזה נעשה לא קל העסק הזה, בפרט כשחלק ניכר מכותבי ההמלצות הללו מגזימים לגמרי עם הנחותיהם לגבי בורותו הממוצעת של עמך-ישראל ושבויים עדיין בקונספציית שנות השבעים המטופשת שלפיה "חול' מוכר"... אני מתכוון בעיקר לציטוטים הבלתי נגמרים האלה מ"ברי סמכא" בנוסח ה"בוסטון גלוב" ודומיו, מבלי לחשוב אפילו לרגע, שמספיקות לכולנו שתי הקלקות וחצי בגוגל כדי להבין שכולה מדובר במקרה הטוב בגרסת "ידיעות אחרונות" של ניו אינגלנד, עם נטייה מוכחת לסנסציוני/צהוב בסגנון עדת מגזיני ה"רייטינג" ושות'. אז איזה כרוניכל כזה מארצו של הדוד סם חושב שזהו "ספר מהפנט !" - סו וואט ?!... וגם אילו תארים יש להם שם, זה הכי מצחיק : "בין עשרת הספרים שראוי לזכור בשנת 2009"... וזה אכן, ידידיי, המקום לתגובה חיננית, קולעת וממצה כמו -סליחה מראש- פחחח...

ואחרי כל המתאבנים הללו, לא נותר לי אלא להכריז ש"פרויקט לזרוס" הוא אכן -אהמ- ספר מהפנט... כתוב לעילא, תוסס ובעיקר מורכב - אבל לא במובן של מורכב כי לא מבינים ממנו כלום ולא נעים להודות, אלא מורכב-מרתק... הסופר הזה שו-איסמו, אלכסנדר המון, רקח פה מנה-מנה, טווה שטיח רציני, רקם עלילה חצי פנטסטית המערבת מציאות ודמיון, אמת ובדיה, ממדי זמן שונים ורחוקים ואכן קרה לי באיזשהו שלב בספר, שנתתי לעצמי פשוט לגלוש... מה איכפת לי ? הפסקתי לכמה רגעים להבין מי הוא מי וזה לא הזיז לי את קצה הבוהן. עד כדי כך הייתי שקוע.

בעיקרו של דבר, מסופר על סופר שהוא גולה בוסני בארה"ב (אלכסנדר המון), המספר על סופר שהוא גולה בוסני בארה"ב (ולדימיר בריק), העורך מסע בעקבות רציחתו של גולה יהודי-אוקראיני בארה"ב (לזרוס אוורבוך) בידיה של משטרת שיקגו, לקראת איזה ספר שהוא מתכנן והוא כרגע בשלב התחקיר (בריק, לא אוורבוך). בעצם, גם המון (הסופר האמיתי) וגם בריק (הסופר בספר) - שניהם ממוצא אוקראיני ויש כאלה עוד שפע של רמיזות הנותנות לקורא להבין כביכול, שיש איזשהו סיכוי קלוש שמדובר למעשה בשלושה אנשים שהם אחד, או לכל הפחות - בשלושה אנשים שנסיבות חייהם כל כך דומות, שיש מצב וודאי למסקנות פולניות בנוסח "מה שהיה - הוא שיהיה", "אין חדש תחת השמש" וכיוצא באלה. מבולבלים ? קראו את הספר, זה יעבור.

מהלליו האובייקטיביים של "פרויקט לזרוס" (ונניח לרגע שמנחם פרי הוא אכן "אובייקטיבי" ושאין לו שום אינטרס נסתר למכור לנו משהו...) הדגישו את "מעלותיו הנאבוקיות". לא יודע. לא קראתי עדיין נאבוקוב. יש לי איזה שניים פה על המדוכה איפשהו. אבל אם אני מבין היטב וכוונת הדברים היא לטעון שיש בספר מן האיכויות הקלאסיות - אז אני מצטרף בחדווה למרוממים : "פרויקט לזרוס" הוא יצירה המעניקה לקוראיה חווית קריאה מאתגרת, רב-מימדית, שלא סוטה למזלנו למחוזות הנונסנס. לא צחוק. פעם ראשונה, לפחות בשבילי, שיש קורלציה בין השבחים ובין המציאות...

תבלו !

תודה להלל

ביקורות באתר לספרים של אלכסנדר המון

הספר באתר ההוצאה של מחברות לספרות

הספר באתר ההוצאה של הספריה החדשה 

המהפך של אלכסנדר הֶמוֹן