תולדות העתיד - שחר-מריו מרדכי (ספר שירה)

סקירה:

את שירתו של שחר-מריו מרדכי, לא ממש הצלחתי "לפצח" עד הסוף, אבל זה בדיוק סוד הקסם שלו.
הוא כותב בעברית, באנגלית ובערבית.
הוא חידה.
שירה רגישה, כנה, ישר מהבטן, לא מהראש.
האם הוא מאוהב? האם הוא ננטש, או נטש?
האם הוא כותב לגבר, או לאשה?
יש לו סבתא עיראקית וסבתא פולנייה?
ואולי, אף תשובה לא נכונה....
והאמת, למה בכלל זה חשוב?
לקרוא שירה זה לקחת שיר שמישהו אחר כתב ולעשות אותו שלך.
לצקת לתוכו את הרצונות, רגשות מחשבות שלך ומה זה חשוב באמת, למה התכוון המשורר?

שחר מריו מרדכי כותב יפה. שיריו מקסימים, מרגשים, אפשר ורצוי ללכת אתם איבוד...
לי זה קרה, בדיוק כשהייתי צריכה.....

*
שחר ירושלים


מעל מטתו ולנגד חלונו תלוי כנור לדוד
ואני כל הלילה עומד בשערי תל אביב
מנהל משא ומן עם הרוח לבוא במיתריו
שיקום נעים זמירות ישראל ונגן שיריו
ואולי יעלה שחר ירושלים.

*
בית

כשתבנו את ביתכם, פתחו שער אחד בתקרה
להזכיר שאפשר לנסוק יחד לכוכבים:
וחור אחד ברצפה
לזכור שאפשר אחד-אחד
לצנוח
לתהום.

*

חולם

אני חולה
עליך
ולילה-לילה אתה נחלם.

בוקר-בוקר אני קם
מקפיד בלבושי
מחזק את חיבורי ראשי
שלא יאבד כשניפגש

כשניפגש
אולי שעה אקפא על מקומי.
גם השמים לא יזוזו.
ענני הלם, אני אומר לך.

אני אומר לך: אתה לא אמתי יותר
מחלום.


*
התפשטה במיטתי

התפשטה במיטתי
השמועה שאני לבד מאוד.
אלוהים יודע שלא היה לי
כוח להחליף מצעים,
להדליק את האור,
להישיר מבט לאיש שצמח פרא במראה.
ולא היה אכפת לי אם פג לי התוקף
של החלב במקרר.
הייתי זקוק לנוזלים: ידעתי שאני רוצה
לחיות.

*

שונאת. סיפור אהבה?

שני חדרים בפלורנטין: אני ואת.
המטבח צר להכיל,
הסלון הולך רכיל,
תיבה גדולה ודואר בה מעט.

את ואני מול השולחן שבמרפסת:
שני סכינים, שני מזלגות,
שמשות של ערב נמזגות
ורוח ים נושאת את יפו לנוה צדק.

אבל חשכת חדק שינה שופכת אור:
ארון בגדים, החזיה ותמרוקיך:
שידה, ראי, מיטה זוגית-כרית אחת.

אני ישן, את ישנה: אך שנעור
יצמדו להם לבד רק חמוקיך,
שני חדרים בפלורנטין, איני ואת.