להמציא מחדש את הגוף להחיות את הנשמה ליצור את עצמך מחדש - דיפאק צ'ופרה

להמציא מחדש את הגוף להחיות את הנשמה ליצור את עצמך    מאת דיפאק צופרה

בהוצאת מודן,

תרגם מאנגלית: ברוך גפן,

עטיפה: עדה ורדי,

2010  

287 עמודים.

"במשך דורות רבים רכשנו ידע רב על אודות העולם סביבנו, אך בדרך גם איבדנו ידע וחוכמה עמוקים שטבועים בגופנו ובנשמתנו. 

גופנו הוא יצירה מורכבת ומופלאה, אולם עבור רובנו הגוף הוא מקור לקשיים ולחולי. 

נשמתנו היא מעיין החיים, אולם עבור רובנו הנשמה מנותקת מחוויית היומיום. 

ניתקנו את הקשר בין הגוף לנשמה ובכך הבאנו על עצמנו בעיות גופניות ונפשיות. הגיע הזמן לשוב ולשקם את הקשר ולהפוך את חיינו לחוויה אחת שלמה.

דיפאק צ'ופרה מציג עשר פריצות דרך, המסבירות כיצד לתקן דפוסי אנרגיה מעוותים ואיך לצעוד לעבר שינוי עצמי. שורה של פעולות פשוטות וברורות יעזרו לנו להמציא מחדש את הגוף - לנצל בצורה יעילה את האנרגיה שלו, להרחיב את מודעותו ולהפוך את הזמן מאויב לידיד; וכמו כן להחיות את הנשמה - לקבל ממנה הדרכה, להסיר את המכשולים מדרכנו ולהתמסר לאהבה ולחסד. בסופה של הדרך נוכל להגיע אל השלמות - חיבור של הגוף, התודעה והנשמה, כאן ועכשיו. " (מהכתוב על גבי כריכת הספר)

you are what you believe, ולאמונה אין גבולות.

אם הייתי צריכה לתמצת את הספר הנוכחי לכל אותם אנשים שמחפשים הגדרה של ספר בשורה אחת, זו הייתה השורה.

הגעתי לספר ספקנית, מפגשים קודמים שלי עם רבי מכר רוחניים לא נגמרו טוב. דיפאק צ'ופרה הוא שם מוכר לכל חובבי תיאורית הגופנפש, ומכיוון שיצא לי להתקל באחד הספרים הראשונים שלו מיד כשזה תורגם לעברית, מערכת הציפיות שלי מן הספר הנוכחי לא הייתה גבוהה במיוחד. מישהי שאני מכירה כתבה עליו סקירה כל כך כובשת, וכשאמרתי לה את זה היא פשוט הציעה לי לקרוא את הספר בעצמי.

"הכי הרבה" אמרתי לעצמי, ממעיטה את האכזבה העתידית האפשרית " זה עוד ספר עם תובנות בגרוש". אם הייתי צריכה לתאר את המחשבה הזואת לאור תפיסת העולם של דיפאק צ'ופרה המוצגת בספר הרי שהייתי יכולה לומר שניסית מראש להגביל את מרחב ההתנסויות שלי, עלי ידי השענות על נסיון העבר, שיש לו נטיה להגביל את ההתנסויות שלנו על מנת לצמצם את טווח הפגיעה העתידית. ואני יודעת, שיש מי שיקראו את הפסקה האחרונה וינסו לקשר אותה לפסיכולוגיה (בגרוש?). זה בסדר אין בספר שום חידושים, כבר החכם מכל אדם אמר " ואין כל חדש תחת השמש".

אבל הקריאה בספר הנוכחי הייתה חוויה אחרת לגמרי,  דיפאק צ'ופרה מאגד בספר אינטיליגנטי, שמשתדל רוב הזמן, וגם מצליח, לא להתחנף לקורא, היבטים רבים של הקיום הרוחני הרחב. לצד תיאוריה מופשטת להפליא הוא אוסף כלים שימושיים לטובתם של מי שצריכים שיאירו להם את המקטעים השונים בדרך. יש בספר הנוכחי אותו חלקיק עלום שאי אפשר באמת להגדיר במילים, אותו חלקיק שמצליח לחדור תחת המעטפת החיצונית שלך, הגוף, הרגש ואפילו המחשבה, ולהזיז משהו בתוכך פנימה. כבר הרבה שנים שספרות, מכל סוג שהוא אבל בפרט זו המתיימרת לדון בעולם הרוח, לא הצליחה להפעים אותי. החוויה הראשונית של היכרות עם פן נוסף בעצמך הלכה ודעכה עם השנים, וספרים שונים נדמה היה ששוב ושוב חוזרים על אותו טריק קיים כדי למקסם את הצלחתם. דיפאק צ'ופרה לא מגלה את אמריקה, אבל הדרך בה הוא חושף את תפיסת עולמו הפרטית הופכת אותך לשותף מלא בתהליך הגילוי העצמי, שלו ושלך במקביל.

אתה מוצא את עצמך נשאב פנימה, לתוך עצמך ולתוך הספר. מוצא את עצמך מהרהר שוב על היבטים שונים בחייך, לא בהכרח אלו שהספר דן בהם ולא בהכרח בסדר בה נבנת התאוריה המבוארת של מחבר הספר. כל מי שמחפשים נתיב מסומן, כזה שהשבילים בו הותוו כבר, ימצאו בספר את מה שהם מחפשים. דיפאק צ'ופרה מכיר את צאן מרעיתו, ופונה אליהם בדרכים הברורות. הוא אוחז בידם של הקוראים המחפשים הדרכה, ומלווה אותם יד ביד לכל אורך הדרך. הספר לא מסתיים בסופה של הדרך, הדרך הזו כפי שהוא חוזר ואומר, לעולם אינה נגמרת. אבל הספר מסתיים כשהוא מעניק מבט מקיף על תהליך החיבור של האדם לעצמו.

דיפאק צ'ופרה מנסה למצוא את המכנה הרוחני המשותף הרחב ביותר לכל המאמינים ושאינם מאמינים. הוא נוגע באמיתות מסוימות בדתות השונות, אך מנסה להסביר את הזרם התחתי שרוחש מתחת לכל אמונה באשר היא, כדבק המרכזי המאחד את כל בני האדם באשר הם.

הספר פונה לקהל הרחב ומחבר הספר משתדל להעניק רקע תאורטי מקיף ככל הניתן לדברים בהם הוא דן. מי שמחפש את הנתיב הרוחני שלו לאורך זמן, ימצא שחלקים רבים מהספר מדשדשים באותם מים בהם פסע בעבר, אבל אם מצליחים לסנן את הדברים המוכרים, עולה תמונה חדשה ומפעימה (לפחות בעבור קורא אחד :-) ). העולם הוא כל מה שאנחנו בוחרים שיהיה. המשפט הזה נדוש ולרוב משמש את הדוברים אותו למטרות השונות מאוד ממהותו.

העולם הוא מה שאנחנו יוצרים, המגבלות שבחרנו ליצור לעצמנו מצמצמות את יכולת הבריאה האישית שלנו.  נשמתו של האדם, אליבא דה צ'ופרה, היא האני העליון שלו, ומכיוון שכולנו מכילים את עצמנו, כולנו מכילים את נשמתנו. לנשמה שלנו אין גבולות, וברגע שנצליח להרגיש את החיבור התמידי שלנו אליה, יוסרו הגבולות שאנחנו מציבים בחיינו. היכרות עם הרעיון שאנו מגבילים את יכולת היצירה שלנו מאפשרת נסיון ראשוני להתמודד עם הסרתן. דיפאק צ'ופרה לא חושב שהתהליך פשוט, הוא גם לא יכול להעניק לקורא פתרון קסם שיאפשר לו ברגע אחד להפוך את חייו. מה שהוא בכל זואת מעניק לקורא היא הידיעה שהדברים אפשריים. מתוך ההבנה שהמגוון הרחב של האנשים מעיד בהכרח על כך שישנן אינספור דרכים להגיע לזיכוך יכולת הבריאה האישית של כל אדם, הוא משתדל להביא דוגמאות רבות ככל האפשר למהות אליה הוא מנסה לכוון את הקוראים, כך שכל אדם יוכל למצוא נקודת חיבור אחת לפחות לדברים שהוא מתאר.

השניות בסקירה הנוכחית נובעת משתי תחושות שונות שליוו אותי לכל אורך הקריאה, האחת בוחנת את הרעיונות כפשוטם ומסמנת לעצמה שוב ושוב את הפעמים הקודמות בהם נתקלה באותם הרעיונות. אבל התחושה השנייה, שניתקת לרגע מגבולות ההיגיון מוצאת חיבור פנימי לאופן ההצגה הנוכחי של כל אותם נקודות מוכרות מן העבר שמתאגדות בהרכב חדש ומצליחות להזיז את הנקודה הפנימית שנדיר לפעמים אפילו לדעת שהיא קיימת.

 תודה לאביבה

ביקורות באתר לספרים של דיפאק צ'ופרה

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו