בית-המשפט - קוונטין ריינולדס (ספר עיון)
בית-המשפט - קוונטין ריינולדס (ספר עיון). עולם המשפט הפלילי האמריקני היה מאז ומעולם נושא שהצית את דמיונם של מיטב הסופרים ויוצרי הסרטים. הדרמות האנושיות, חקירות שתי וערב של העדים, ההתנצחויות בין התביעה וההגנה ולבסוף - הדרמה מגיעה לשיאה כאשר נציג המושבעים מוסר בהתרגשות את הפתק לשופט אשר מקריא אותו בקול דרמתי: "GUILTY" או "NOT GUILTY".
חדש על המדף
בית-המשפט מאת קוונטין ריינולדס
הוצאת אריה ניר
מספר עמודים: 382
2005
Courtroom: The Story of Samuel S. Leibowitz - Quentin Reynolds
תרגום אינגה מיכאלי
בית-המשפט (בית-דין)
מאת קוונטין ריינולדס
סיפורו של סמואל לייבוביץ
עורך-הדין הפלילי מס' 1 של אמריקה
עולם המשפט הפלילי האמריקני היה מאז ומעולם נושא שהצית את דמיונם של מיטב הסופרים ויוצרי הסרטים. הדרמות האנושיות, חקירות שתי וערב של העדים, ההתנצחויות בין התביעה וההגנה ולבסוף - הדרמה מגיעה לשיאה כאשר נציג המושבעים מוסר בהתרגשות את הפתק לשופט אשר מקריא אותו בקול דרמתי: "GUILTY" או "NOT GUILTY". ואכן "בית-המשפט" מאת קוונטין ריינולדס, הספר המפורסם בעולם כולו, הרואה אור עתה בתרגום חדש לעברית בהוצאת אריה ניר - ומביא את סיפורו של סמואל לייבוביץ, עורך-הדין הפלילי מס' 1 של אמריקה - נראה כסרט בית-משפט אמריקני של ימינו על כל סממני הדרמה והמתח .
סמואל לייבוביץ, עורך-הדין הפלילי ושופט בית-המשפט העליון של ניו-יורק, היה לאגדה עוד בחייו. הדרמות המשפטיות הגדולות שלו כללו בין השאר את משפטם המיתולוגי של נערי סקוטסבורו, שזעזע את ארצות-הברית ואת העולם כולו: תשעה נערים שחורים אשר עמדו למשפט בשנת 1931 באלבאמה בגין אונס קבוצתי שלא בוצע בשתי נערות, נידונו למוות ובמשפט החוזר הצליח לייבוביץ להפוך את הקערה על-פיה ובכך גרם לשינוי סדרי המשפט באמריקה הגזענית של שנות השלושים.
לייבוביץ בשעתו היה "ההצגה הטובה בעיר" ורבים נהרו לבתי-המשפט לראות את הפרקליט היהודי השנון בפעולה כאשר פעם אחר פעם קעקע באמנות עדויות של עדי תביעה שהוצגו במלוא קלונם על דוכן העדים: אישה שרצחה את מאהבה זוכתה על-ידי בית-המשפט לאחר שלייבוביץ הוכיח כי היא עברה מסכת התעללויות על-ידי מאהבה. פרשת השוטר דולי שירה למוות בראש עיריית לונג ביץ' וזוכה בטענת אי-שפיות זמנית. אב שאהב את בנו שסבל מפיגור שכלי קשה ורצח אותו – לייבוביץ, במסכת טיעונים מבריקה, גרם לזיכויו. בספר מוזכרת הרצאה שנשא לייבוביץ בפני עורכי-דין שבה דיבר על אמינות הזיהוי של עדים. הוא הוכיח על-ידי שאלת זיהוי פשוטה ביותר (תיאור הציור המופיע על חפיסת סיגריות "קמל") כיצד עדים מסוגלים לטעות גם בפרטים שנראים להם מובנים מאליהם.
משפטיו של לייבוביץ הפכו למקרים מפורסמים ולתקדימים ידועים. בין השאר הם עוסקים בזכותו של כל נאשם להגנה משפטית הוגנת וחפה מכל הטיה גזענית, אתנית או אחרת, בזכות השתיקה של נאשמים, במידת אמינותן של ראיות נסיבתיות ובתעתועי הזיכרון האנושי. הקריירה המשפטית של לייבוביץ מצטיינת בכך שכל הנאשמים שקיבל לידיו את הגנתם, להוציא מקרה אחד, מהם רוצחים ומהם פושעים למיניהם, ניצלו בזכות חריפותו המשפטית וכוח נאומו מן הכיסא החשמלי, ואיש לא יצא חייב בדין מיתה.
כשהופיע הספר לראשונה בעברית ב-1954 בשם "בית-דין" היה רב-מכר עולמי שהרבו לדבר עליו ולצטט מתוכו. משפטנים רבים וטובים מעידים שהספר הזה הוא שגרם להם לפנות לתחום המשפטי. "אבי העניק לי את הספר על לייבוביץ... המונח לפנינו עתה בתרגום חדש... לא יכולתי להניח אותו מידי, כאז כן עתה," כותב פרופסור זאב סגל מאוניברסיטת תל-אביב בהקדמתו לתרגום החדש, "מי שאהב את ריח הקרב שבבית-המשפט לא יכול היה שלא להתפעל מדמותו של עורך-דין מבריק, לוחם ללא חת, שלא הפסיד כמעט משפט מימיו..."


