הילד של המכשפה - מייקל גרובר (ספר פנטסיה)

הוצאת מטר

303 עמוד

תרגום מאמגלית : אסף כהן

2010

ספר נוער

The Witch's Boy - Michael Gruber

הספר מוקדש ל- אמהות-מכשפות בכל מקום.

אך אך אך , איזה כיף של ספר. אפילו החום הנוראי לא הפריע לי היום. סיימתי את הספר בשלוק אחד. אז מה אם זה ספר פנטסיה לנוער? מבטיחה לכם שגם המבוגרים יאהבו כמוני ויחייכו כאשר מוזכרות כל האגדות (אבל הפוך).

יום אחד הולכת המכשפה ביער. זאת מכשפה טובה, לא רעה. לא פיה. מכשפה. היא מתעסקת בדברים שלה, היא מרפאה גם. האנשים מתיחסים אליה כאל "חשדהו וכבדהו".

באותו יום היא מוצאת בעץ החלול, מקום שבו האנשים משאירים לה תשורות, סל ובו תינוק בן יומו.

על הסל תלוי פתק "הילד של שטן בשביל האישה של השטן". המכשפה מציצה לתוך הסל, ושומו שמיים. תינוק כזה מכוער היא לא ראתה אף פעם. "היה לו חוטם כמו של חזיר, ועיניים קרובות זו לזו בגוון מוזר מאד של צהוב. הפה היה רחב ורופס, וכבר מילאו אותו שיניים קטנות ומרובעות. גופו היה מכוסה בשערות כהות ונוקשות, בדומה לזיפי הפרווה של חזיר בר. והאוזניים ענקיות ומחודדות כאוזני עטלף" (עמוד 10)

בניגוד לכל הגיון, המכשפה בכל זאת לוקחת את התינוק ומאמצת אותו. היות והיא עסוקה מאד, ביחוד בלילות ירח מלא, היא קוראת לעזרה את הדובה יסין כדי שתהיה אומנת לילד. וכזה גדל, שדון שהמכשפה לכדה, משמש כמורה של הילד. במשק ביתה מסתובב גם חתול חכם ולעגני.

 חבריו היחידים למשחק היו חיות היער, שבשפתן הוא למד לדבר.

שמו של הילד גוש. גוש גדל ובטוח שהוא יפה תואר, כמו כל הנסיכים באגדות. אך אז הוא פוגש בבני האדם ובאכזריות שלהם לכל מה ששונה.

לבו נשבר בקרבו, והוא הופך להיות שואף נקם. תאוות הנקם שבו והשנאה, מכלה כל חלק בו, ומביאה אסון עליו ועל אמו המאמצת.

לא אספר יותר את העלילה. רק אזכיר שבשלב מסויים, המכשפה, גוש והחתול מסתובבים בארץ בתור קרקס נודד, פוגשים טיפוסים שונים. והעלילה מתפתחת עוד ועוד.

אך מה שמעלה חיוך על השפתיים, הן האגדות השזורות בספר.

גרובר משלב בספר את כל האגדות המוכרות. אבל....הוא מספר ששלא כך בדיוק זה קרה.

למשל – המכשפה היא היא זו שקראו לה בילדותה "כיפה אדומה" ולא כפי שאני מכירים, הזאב היה הטוב והוא הציל את כיפה'לה מהצייד הרע. במשך הנדודים הם פוגשים את הנזל וגרטל (ושוב המכשפה הייתה הטובה, והאב היה האלים), מפינוקיו הם מקבלים עיצות איך להופיע לפני קהל. כמובן שלא נפקדות האגדות בת הטוחן, היפהפיה הנרדמת, שלגיה, כחול הזקן ועוד.

כל הדמויות האלה משתלבים יפה מאד בספר.

וכמו שהמכשפה אמרה : בסיפור של זהבה ו 3 הדובים, הדובים היו טובים וזהבה רעה , ענקית בעלת עין אחת. לא מאמינים? טוב כי אתם שמעתם את הסיפור מהאנשים, אבל המכשפה שמעה אותם מהדובים עצמם. אז למי תאמינו?

היות וזאת גם אגדה אז סוף טוב, הכל טוב.  "גוש ומשפחתו חזרו אז לעיר המלכותית ונשארו בה כל חייהם. הם לא חיו אומנם באושר ובעושר עד יומם האחרון, כי התווכחו לעתים קרובות בענייני דת ובשאלה מי אוהב את מי יותר, אבל הם היו מאושרים יותר מרוב המשפחות" (עמוד 303)

בקיצור כיף כיף כיף של ספר.

מייקל גרובר הוא מחברם של המותחנים עטורי השבחים בקעת העצמות ו  ספר האוויר והצללים (שראו אף הם אור בהוצאת מטר). הוא בעל תואר דוקטור לביולוגיה ימית מהאוניברסיטה של מיאמי. כמעט כל העבודות שבהן עסק לפרנסתו כללו כתיבה, לרוב בעילום שם. הוא מתגורר בסיאטל וכותב ספרים.

 ביקורות באתר לספרים של מייקל גרובר

הספר באתר ההוצאה

אשמח אם תגיבו