אם מישהו ידע - שרית מזרחי (ספר מתח 1)

אם מישהו ידע/ שרית מזרחי
342 עמודים
הוצאת ידיעות אחרונות

גב הכריכה
לפעמים אדם שומע דברים שלא היה צריך לשמוע. מה יקרה כשיחליט, בניגוד למצופה ממנו, שלא לדווח על כך למשטרה?
מורה בת 30, אם לשלושה ילדים, נעלמת כאילו בלעה אותה האדמה; כלה יפהפייה מסתירה סוד אפל מבעלה; סוחר סמים עשיר נמצא ירוי ברכבו; גופתה הדקורה של אסירה משוחררת מתגלה במקרה על ידי שכנתה; מנהל פנימייה לילדים חוסים מקבל מכתבי איום על חייו; תיק הריגה שנחשב סגור ומפוענח זה חמש-עשרה שנים, מעורר לפתע סימני שאלה רבים...
אם מישהו ידע מציג עולם שבו צדק ועוולה, התאכזרות וחמלה, נקמה ומחילה, מתערבבים אלה באלה מדי יום ביומו ומחוללים סערות בחייהם של אנשים רבים, אשמים או תמימים.
הספר מעלה שאלות מורכבות על מערכות יחסים בין הורים לילדיהם, על חייהם של ילדים שגדלו ללא משפחה, ועל האופן שבו טראומות ילדות משפיעות על חיינו הבוגרים.


סיימתי את הספר ביומיים וחצי - השעה כעת 02:50 בלילה ולא יכולתי להניח אותו בידיי.
הספר נכנס תחת הכותרת של ספר מתח אך אינני בטוחה שהוא ממש כזה.
מי שייקרא את המבוא, ירים גבה (אולי אפילו את שתיהן) ויגיד לי שזה תחילתו של ספר מתח ואחד טוב.. עם התקדמות העלילה הצלחתי להשלים לבד את החללים הריקים ולקשר את הקצוות בעלילה, אולי זה כי אני קוראת הרבה ספרי מתח כבר התחלתי להיכנס לראש של סופרים אך אני לא חושבת שזו הסיבה.

שרית מזרחי, בנתה את הסיפור מכמה דמויות שלכאורה אין קשר ביניהם.
כל דמות מקבלת את הבמה להציג את עצמה ואת מערכת היחסים שלה עם הסובבים אותה. .
השלד הינו ספר מתח, שכתוב נהדר, כתיבה קולחת, דמויות מעניינות הסוחבות סוד אפל מעברן.
העלילה רצה קדימה ואחורה על טווח של 15 שנה. קל מאוד להבין מתי עבר ומתי ההווה, השילוב של קטעי היומן שוזרים את כל הקצוות בצורה טובה מאוד. קטעי היומן שהם החוט המקשר בין הדמויות

אז מדוע אינני רואה בו ספר מתח מובהק?
אז כמו שאמרתי השלד הינו ספר מתח. כבר במבוא אנחנו מוודים לרצח אך כל העלילה מתרחשת כעבור 15 שנה. בגלל שהמעבר בין הדמויות קצבי ויחסית מהיר כל פעם נזרק רמז אחר. גם אם לא הגעתי לפתרון הסופי, כבר התבשל לי כיוון.

** ספויילר קטנטן!! כל הספר כיוון לכך שהאשמה נופלת על דמות מסוימת שלי אישית היה ברור שאין היא אשמה (לא יכול להיות שהפתרון כזה קל (??) ועושה יפה המחברת שזורקת רמזים מנוגדים).**

חשוב לי לציין לאורך כל העלילה מצאתי המון כאב, פחד, חשש.. מדובר על הדמויות המרכזיות שגדלו בפנימייה שאוספת ילדים שנזרקים מהבתים מסיבות שונות ומנסה לתת להם עתיד טוב יותר. כל אחת סוחבת את המטען שלה לאורך כל אותן שנים והרגשתי צער רב. כשדיברו רציתי לחבקן, שבכו רציתי לנגב את דמעותיהן.
גם הסוף (שלא אגלה לכם) קצת קרץ לי אבל זה לא הרס את החוויה לרגע.

וכעת בטח שואלים: אם כל-כך הצלחתי לצפות את הבאות מדוע לא יכולתי להניח אותו מידיי?
בגלל שהוא כזה זורם וטוב. המון רגש, אהבה והקרבה, גם שחשבתי שאני יודעת את הפרטים הטכניים זה לא אותו הדבר כמו לקרוא את זה, כמו לקרוא איך הסופרת בחרה שהדמות תתמודד באותה סיטואציה, רציתי לראות סגירת מעגל והשלמה בכל דמות בינה לבין עצה ובינה לבין לסובבים אותה.

מסקנה – ספר נעים וטוב, קריא ובהחלט מהנה.
קריאה נעימה ולילה טוב
יעל

תודה ליעל

ביקורות באתר לשספרים של שרית מזרחי