הביתה - אסף ענברי (ספר)

בהוצאת ידיעות ספרים
בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות,
עורך: דב אלבוים,
 עטיפה: ניר דרום,
על העטיפה: "עולים לאפיקים" ליאו רוט (שמן על בד, 2000),
276 עמודים.

כשהייתי בן 10 נסענו כל המשפחה לקיבוץ אפיקים, היו לנו שם קרובי משפחה. נסענו לחגוג איתם את יום העצמאות. אני זוכר את זה כמו היום בריכה עם קייאקים קרטיבים, כמה שרק רציתי, לבנים (אננס ) וצהובים (לימון) וטרמפולינה. והיו עוד המון דברים. אני זוכר שבדרך חזרה לירושליים במכונית הסימקה של הורי חשבתי לעצמי שהדבר הכי טוב שיכול לקרות לילד זה לגדול בקיבוץ. טוב היום אני כבר לא חושב כך אבל הספר של אסף ענברי הביתה, בהוצאת ידיעות אחרונות הצליח שוב לטלטל אותי ושוב בגלל קיבוץ אפיקים. הספר נקרא בשטף הוא מרתק ומצליח להלביש את הסיפורים הקטנים והאנושיים על האידאולוגיה הגדולה של הקיבוץ מימיו הראשונים ועד להתמוטטותו. 

אסף ענברי עושה את הדבר בחן ובחוש הומור. הוא מצליח באמצעות הפרטים הרבים והסיפורים האישיים לבנות תמונה אמינה ויחודית. האמינות כאן איננה ענין של מה בכך כי הסיפור של החלוצים הללו לא אמין מראש. הנסיון לבנות חברה טובה יותר על בסיס שיוויוני, ללא רכוש פרטי, ללא פרטיות, כל אלו מראש נשמעים ודאי לקורא של ימינו קשים לעיכול. ענברי  ישב שעות בארכיוני הקיבוץ ודלה משם פרטים מדהימים על התפתחות הקיבוץ. הוא עשה עבודה נפלאה הוא מצליח להביא את הגבורה שבמעשיהם מבלי להזדקק למילים גבוהות הוא מצליח לתאר את הדילמות  הגדולות ואת הריבים הקטנים. וכאן חוזקו הגדול של הספר. 
בשעות בהן קראתי את הספר הייתי נרגש כמעט כמו שהייתי בביקור ההוא ביום העצמאות בקיבוץ אפיקים.
שבעת הגיבורים שבחר אסף ענברי אינם מגיעים לקו הסיום בחיים כמעט כולם מתים לפני שמפעל חייהם יורד לטמיון
חלקם עוד רואים את המפעל קורס חלקם זוכים למות עוד בטרם גסס. 
אבל לצד שבעת הגיבורים הראשיים יש המון גיבורי משנה. ולצד אלו הפחות ידועים תמצאו את בן גוריון ואת אורט וינגייט ועוד רבים אחרים.
הספר הזה הוא על הקיבוץ ועל אפיקים, ועל המדינה שהשתנתה ללא הכר. 
 
קראתי את הספר בנשימה אחת. זה לא קורה לי לעיתים קרובות. קצת כמו שצורי גלסמן המצוטט בספר המורה לחינוך גופני שהריץ את ילדי בית הספר הורה להם "להתחיל בכל הכוח ולהגביר בהדרגה". 

הגברתי בהדרגה  עד שהגעתי לסוף הספר. העמודים האחרונים שמתארים את הקיבוץ בשנים האחרונות קשים יותר לעיכול. 

שיברו של החלום מתואר בהבנה ואהבה לגיבורים אבל גם מבלי נסיון לטייח. 
הספר שיצר ענברי מצליח לתאר את החברה בה גדל באופן נדיר מלא חמלה וחיבה כשהתאורים טבולים בחוש הומור דק

סבתא שלי החורגת ליזה לוריא קלבנוב אמרה לסבי שהיו צעירים ויפים שניהם בשנות העשרה לחייהם שאין פה קומוניזם אמיתי.
היא חזרה לברית המועצות וקיבלה שם... קומוניזם אמיתי. בשנות ה70 היא הצליחה לברוח לישראל כשנפתחו השערים לזמן מה
כך שיצא לי להיות בחתונת סבי... ליזה היתה משתלבת היטב בספר של ענברי. כמו שבעת גיבוריו היא היתה נחרצת ידעה מה היא רוצה
ולא ויתרה שכחשבה שהקומוניזם כאן לא אמיתי.

הספר של אסף ענברי מאוד אמיתי. ומרגש.

תודה לדן

דן אורין כתב את הספרים כשאבא יהיה גדול  ו מטבעות הזהב

עוד ביקורות באתר על ספרים של אסף ענברי

אשמח אם תגיבו