חבלים - חיים באר (ספר)

הוצאת עם עובד

 332עמ'

ספריה לעם

1998

זהו סיפור קסום על שרשיו של הסופר בירושלים של המחצית הראשונה של המאה העשרים. החלק הראשון מספר בעיקר על סבתו, הנטועה עמוק בישוב הישן ומחשיבה ביותר את הגנאלוגיה המשפחתית. כאן נוצר מתח בין התרפקותו של באר הילד לנוסטלגיה של הסבתא לבין נסיונותיה של אמו, הסופר-שכלתנית לנתקו מעולם זה. לדוגמה, שמהמהם חיים את הנעימה החסידית שמנגנים כשמלווים את החתן בהליכתו לבית הכנסת ומספר לאמו שלדברי אבא זו שירת המלאכים שליוותה את יעקב אבינו כשיצא מארץ כנען לחפש לו אשה בחרן, אומרת לו אמו: "זה נגון של גויים מהרי הקרפטים, והרועות הקטנות היו שרות אותו לאווזים, כשהיו מכנסות אותם לעת ערב מן האחו".

עיקרו של הספר עוסק בדמות אמו (מזכיר את ההבטחה עם שחר ואת ספור על אהבה וחושך), רציונלית עד לקיצוניות ואתיאיסטית שגדלה במשפחה אדוקה מרובת ילדים וכמהה כל ימיה לחופש ולהתמסרות לאמנות. היא נישאה בנישואים חפוזים לבחור די פוחז שמצאה אותו נושק לאחות בית החולים בלילה שבו מתה ילדתם השניה, ומאז לא רצתה לראותו יותר. מאז עברו עליה גלגולים יסורים ועוני עד בסופו של דבר נישאה בשנית בגיל קרוב לארבעים לאלמן בן יותר מחמישים. חיים הוא בנם היחיד.

היחסים בין בני הזוג מרתקים. אין צירוף של שני שונים יותר מזה. האבא, מאוהב באשתו הראשונה (הפוך ממנה), חובב חזנות וחזנים (היא מסתכלת עליהם כחבורת טיפשים), רודף צדקה מופלג (לדידה זו סטיה נפשית) וכן בכל דבר ודבר. אך לעומקו של דבר, דווקא הרציונליות המוגזמת מביאה עליה את הכשלונות. נתחיל בדבר פרקטי זניח: האב אסף כל חייו קערות כסף עתיקות והיא שהסתכלה על זה כאוסף גרוטאות מכרה אותן לאחר מותו בפרוטות לסוחר אנטיקות. אחר כך התברר שהיתה שם קערה שבתאית עתיקה ששווה הון. יותר עקרוני, נשואיה הראשונים נכשלו, על פני השטח, בגלל אופיו של בעלה. אבל, לאמיתו של דבר, הגורם היה אופיה שלה. כך הסביר אחותה (דודתו של חיים, 134):

אמך לא היתה מסוגלת, מעצם טיבעה, ליצור קשר אמיתי של אהבה עם בן זוג. האהבה לא נתחברה אצלה עם הדדיות ושיתוף פעולה אלא עם ניצול. לא פעם, כשהיינו מטיילות ומדברות על גברים ועל נשים, היא היתה אומרת: את בוטחת בבו-הזוג שלך, נותנת בו אמון, מפקידה בידיו את הסודות שלך ואת החולשות שלך, ולבסוף תמצאי את עצמך תמיד מנוצלת לרעה, נבגדת, נסחטת, מושלכת ככלי אין חפץ בו. אם את רוצה לשמור על החיים שלך ועל החרות שלך, את מוכרחה לנהוג בזהירות, להיראות מסויגת ובעיקר לעמוד על המשמר ולהיות חשדנית.

אפשר לפתח יחסי אהבה עם אשה כזאת? על האלטרואיזם של בעלה היא אומרת לחיים שבכל הצדיקים הללו יש צד אפל  באישיותם, צד חבוי, המפרנס את הצד הגלוי, המואר באורם המסנוור של זרקורי התהילה. האלטרואיסטים נכונים להקריב את טובתם הפרטית לטובת הבריות לא משום שאהבת הזולת מפעמת אותם באמת אלא משום שהם מבקשים להיות כאלוהים, שברצותם יקצבו לאדם חיים וברצותם יגזרו עלי כליה. (198) גם כאן, איני יודע אם ההסבר הרציונלי הקר הזה יכול לפרנס את הסיפור המופלא והקומי שמובא אחר כך על הבר-מצוה של חיים שלה הזמין אביו את כח משוגעי ונדכאי ירושלים.  

ספר מרתק ביותר במיוחד למי שמכיר את העיר או את התקופה.

תודה לאריה

ביקורות באתר לספרים של חיים באר

אשמח אם תגיבו