ספרים ללא ירקות   המלצות, ביקורות, סקירות של ספרים כפי שנוריתהה ואורחיה
התרשמו

 

רוצים לקבל עדכונים במייל על ביקורות וספרים חדשים? הצטרפו עכשיו והירשמו לעדכונים בצד ימין  למעלה.


דו"ח קצר - יונתן ברקאי (ספר שירים)

דורית ישראל-בשארי 05.05.2010 13:25
דו"ח קצר - יונתן ברקאי (ספר שירים)

דו"ח קצר - יונתן ברקאי (ספר שירים)


דו"ח קצר - יונתן ברקאי (ספר שירים). יונתן ברקאי מושיב אותנו בשורה הראשונה מול בימת תיאטרון חייו ולוקח אותנו למסע אוטוביוגרפי-קברטי מטלטל ונדיר בעצמתו, המתאר בדייקנות מכאיבה את עברו הטראומטי כילד שניצל בשואה. הילד הזה שהתחפש, החליף זהויות ושינה את שמו כדי לשרוד, מרשה לעצמו, פעם נוספת, להתחפש, להתאפר כדי להמשיך ולהינצל גם היום, ולספר לנו, בנשימה אחת, על הישרדות – כילד בשואה, כנער עולה חדש ולבסוף כמבוגר בחוויה התל-אביבית האינטנסיבית שבה הוא יוצא לחופשי בסדרת שירי ארוטיקה אורבניים



62 עמודים  
הוצאת אבן-חושן
2010
62 עמוד
שירים

הסקירה
 

"ספרו הראשון של יונתן ברקאי הוא קריאת תגר של כוחות החיים על המוות. ספור חיים ארוך של ילד ניצול שואה המתגלגל בשמות וזהויות שונות, מתנקז כאן ל"דו"ח קצר", לשירים מפתיעים ואמיצים מנקודת מבט ייחודית שהיא ניצחון הארוס על התנאטוס"   

אגי משעול


מעט מילים, הרבה משמעות. ככה אני אוהבת.
שירים קצרים, נשכנים, בועטים, היישר מהמחנות.
יונתן ברקאי "זורק" אתנו לתאטרון חייו. על במה, יונתן, משפחתו, חבריו ויהודים רבים, רבים מדיי
בדרך למחנות, ברכבות, באקציות, במשרפות ואחר-כך.
מי ששורד לא ניצל מהזקנה.
הוא לא פוחד להתערטל, להביט על עצמו במראה. על משמניו, קמטיו, אבריו התופחים והרופסים.
ספר חזק מאוד, משורר אמיץ.
יש הרבה מאוד כוח לשירה המקמצת במילים ומקפלת בתוכה משמעות גדולה ועמוקה.
היא חודרת אל תוך הנפש פנימה ואין לדעת מה השפעתה.
אני אקרא בו עוד. הרבה מאוד.
מומלץ !!!




עוף החול
לעוף החול
כבר אין כנפים, אין נוצות
אבל הבלורית החדשה
מזדעקת בגון בלונדיני.
וגם הזין עם ערלה
מתרפס לפני אדון
שליט עולם, גזע עליון.

אולי יולד עוד עופיון.


לוקסוס
כדאי לחיות, וגם למות
מצוידים בפעמון
באיש שמירה וביטחון.
עין אחת סורקת בעציץ
עין שניה סוקרת בכניסה
טלויזיה מקליטה
מערכות של אזעקה,
לחצנים של מצוקה.
ברכה ומכון כושר
הם המסלול לאושר.


מבלי
מבלי להזכיר את השואה
מבלי להזעיק שמים וארץ
מבלי לנפנף עם ששת המיליונים
מבלי לטלטל את העולם ששתק
מבלי להתעסק במנגנוני ההכחשה
מבלי ליבב
מבלי לשאול איפה היה אלוהים
אני נושא את הצלב
ובי הטבעה החותמת
שהייתי שם
וננעלתי.

מי
אני רוצה לדעת מי אני
הורי הם ניצולי שואה
והם מתו
אני רוצה לדעת מי אני
שיבואו אנשים ויגידו מי אני
אנשים לועגים לי
עשו בי לינץ'
אני רק רוצה שיבואו
אנשים מוסמכים
ויגידו מי אני
מי
אני

*

בימי חג ומועד
אני יושב בתיאטרון
בקופה ריקה
ומוכר כרטיסים
רק לעצמי


תודה לדורית

ועלויונתן בקראי

יונתן ברקאי מושיב אותנו בשורה הראשונה מול בימת תיאטרון חייו ולוקח אותנו למסע אוטוביוגרפי-קברטי מטלטל ונדיר בעצמתו, המתאר בדייקנות מכאיבה את עברו הטראומטי כילד שניצל בשואה. הילד הזה שהתחפש, החליף זהויות ושינה את שמו כדי לשרוד, מרשה לעצמו, פעם נוספת, להתחפש, להתאפר כדי להמשיך ולהינצל גם היום, ולספר לנו, בנשימה אחת, על הישרדות – כילד בשואה, כנער עולה חדש ולבסוף כמבוגר בחוויה התל-אביבית האינטנסיבית שבה הוא יוצא לחופשי בסדרת שירי ארוטיקה אורבניים.

 

את יונתן ברקאי, דור ראשון לניצולי שואה, מפעיל קטר אחר. בספרו הראשון "דו"ח קצר" הוא מוכן להיזרק, לנפנף בידיים, לדרוס אם צריך, להתפשט, להתגלגל לדמות ברבור, נסיך, מלך, יונתן ברקוביץ, יאן שיבינסקי, יונתן ברקאי, להפוך לפזמון, ללהיט, לסרט באורך מלא. הכל כדי לא לבכות על מה שלא יחזור.

מאיתנו הקוראים הוא תובע רק דבר אחד, שנגיד לו מי הוא, שניתן לו שם.

 

יונתן ברקאי, ניצול שואה, שחקן, מורה ומשורר נולד ב-1937 בלידה, עיירה בליטא (סמוכה לוילנה). נולד כיונס ברקוביץ' ומאז התגלגל בשמות וזהויות שונים.

ב-1941 עם פלישת הגרמנים נרצח אביו. ב-1942 בהיותו בן חמש ניצל ע"י אמו מהשחיטה הגדולה בגטו. הם שרדו את המלחמה בעזרת תעודות אריות שסופקו להם ע"י הכומר חסיד אומות העולם – ד"ר ויטולד שימצ'קביץ'.  לפני שנתיים יד ושם תיעד את סיפורו.

ב-1951 בהיותו בן 14 עלה עם אמו לארץ והתגורר איתה ועם אביו החורג בקרית אתא.

סיים תואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדעי המדינה. שיחק בתיאטרון "האוהל" ובתיאטרון חיפה והשתתף בתסכיתים בקול ישראל. ב-1944 נסע לניו-יורק ללמוד משחק ובימוי אצל אוטה האגן והרברט ברגוף, אצלו למדו גם גילה אלמגור ויהורם גאון.

בשובו ארצה החל בקריירה הפדגוגית שלו. לימד היסטוריה, אזרחות ותיאטרון בבתי ספר תיכוניים בקרית חיים ובקרית ביאליק (קריות ליד חיפה).

בשנת השבתון שלו בלונדון (1982-1983) השתלם בבימוי ב-British Theatre Association (BTA).

החל לכתוב שירה ב-1990 והשתתף בסדנאות שירה של אגי משעול וישראל בר-כוכב. בתיאטרון ובשירה מצא מפלט מסיוטי העבר.

שיריו ותרגומיו מפולנית פורסמו באתרים Nrg Ynet ושחרזדה.

בימים אלה רואה אור בתרגומו ספר השירים "רק החיבה עולה לשמיים" של המשורר הפולני הנחשב תומאש יאסטרון. הספר יוצא בהוצאת פרדס בעריכת המשוררת ענת זכריה.

אשמח אם תגיבו


Article viewed 1333 times



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה