סיפורים במקום שוקולד - לאה פוקס (ספר)
|
סיפורים במקום שוקולד - לאה פוקס (ספר)
סיפורים במקום שוקולד - לאה פוקס (ספר). הסופרת הגיעה לכתיבת ספרה בעקבות הטיפול באביה והתנדבותה בבתי אבות. היא מתארת עולם צבעוני , הומוריסטי ואנושי, על אנשים ,שהם בשר ודם. הם מהווים חתך של כל שכבות האוכלוסייה בישראל ועדותיה.
2009
סיפורים
הוצאת ש. זק, ירושלים
עיצוב עטיפה: סטודיו תמרינדי
עריכה לשונית והגהות: אלישבע מאי
157 עמודים
במקרה קראתי השבוע שני ספרים ,שהם קבצי סיפורים. אל ספר אחד התחברתי במיוחד, אהבתי אותו, והתרגשתי בקריאתו.
הסיפורים בספר הם אפיזודות בחיי אנשים בגיל השלישי.
במאמר מוסגר ניתן לומר, שלא מרבים לכתוב עליהם. יש " משהו" באמרה הנדושה," שהעולם שייך לצעירים" כולנו שוכחים, שהחיים הם, כמו שאמי הייתה אומרת בשנותיה האחרונות, כמו חלום.והתכוונה , כמובן למהירות בהם עוברים וחולפים השנים.
הסופרת הגיעה לכתיבת ספרה בעקבות הטיפול באביה והתנדבותה בבתי אבות.
היא מתארת עולם צבעוני , הומוריסטי ואנושי, על אנשים ,שהם בשר ודם.
הם מהווים חתך של כל שכבות האוכלוסייה בישראל ועדותיה.
אלה סיפורים אותנטים על חוויות חיים, הזדקנות, מכאובים אהבות וזיכרונות של סבים וסבתות והורים.
מעל גבי העטיפה כותבת הסופרת דברים מרגשים" איך צובעים בוורוד געגועים לאהוב שאיננו?
איך הופכים שכחה לזיכרון וכאב ליתרון?
איך נעשית מחלה מאויב לאוהב?
איך מוצאים אהבה מאוחרת?
איך ממתיקים סיפורי חיים?"
בסיפורים יש פריסה של טעמים, ריחות , צלילים, הרבה מן הפולקלור של בני העדות השונות.
קל מאד להזדהות.
הסיפורים נכתבו בנימה אופטימית, אבל לא אכחד, שלעיתים עמדו דמעות בעיניי.
הספר כולל ארבעים סיפורים, וכל סיפור מסתיים בנימה אופטימית, מחוייכת, לעיתים מפתיעה.
בסיום הספר , הסופרת מתלבטת ומתחבטת יחד עם קוראיה במספר שאלות.
אביא רק דוגמא אחת." זלדה משוררת יהודית חשובה כותבת" לכל איש יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואמו" בשיר הזה היא מספרת שהחיוך האהבה החלומות החברים והשכנים נותנים לאדם את שמו האמיתי. האם החיים או אנחנו בונים את השם שלנו?".
שאלה למחשבה , לא כן?
הסופרת משתדלת לכתוב עד כמה שניתן בשפת הנפשות הפועלות, לעיתים בעברית המהוססת , העילגת והשגויה, כדי לתת אותנטיות לדברים.
ומה לגבי אהבה? יש ויש.
בסיפור" סיפור קטן על אהבה" היא מתארת אהבה שמתרקמת בין אישה וגבר במועדון בוקר בכרמל.
זוהי אהבה, שיש בה את כל הסממנים של חיזור התרגשות התייפות לקראת הפגישה.
אצטט רק מספר שורות שאהבתי.
על האישה פאני:" היום אני לובשת בגדים של קלאסה, קומבניזון לבן, קוסטיום בורדו....ייתן לי קצת צבע בחיים. נעליים שחורות על עקבים קטנים, בגלל הפאסון שצריך לשמור."
ועוד קטע"כולם מחכים למרצה, אבל פאני מחכה לזאב שעוד לא הגיע למועדון. מוזר הוא תמיד בא בזמן...... הוא איש גבוה בלי טיפת קרחת, תמיד עם בגדים נקיים וריח טוב של או- דה- קולון..
בסוף הסיפור של פרשת השבוע... פאני רואה את הקומה הגבוהה של זאב בפתח הדלת. הפנים שלה נעשות אדומות אש........".
כמה יפה ?, כמה מרגש?
אני מזדהה לחלוטין עם דברי הסופרת" אני מקווה שהסיפורים החיים בספר הצליחו לחבק אתכם באהבה בחיוך ובתקווה".
ממליצה בחום על הספר.
תודה , רבקה.
תודה לרבקה.
ביקורות באתר לספרים של לאה פוקס
אתר הספר
אשמח אם תגיבו
Article viewed 569 times